חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

שלא תעלם לעולם: שומרים על אוכלוסיית הלוטרות בטבע

6/08/2015

סקר חדש, לשנת 2015, של החברה להגנת הטבע, בראשות שמוליק יידוב ורוני שחל ממרכז היונקים של החברה להגנת הטבע ועמית דולב מרשות הטבע והגנים, קובע שהלוטרות בישראל נמצאות בסכנת הכחדה ממשית. אם לא נפעל, ומהר, אוכלוסיית הלוטרות בישראל לא מובטחת כלל

 

צילום: דרור גלילי

 

העיקר הבריאות! כולם מברכים אחד את השני ויודעים שזה הדבר החשוב ביותר. גם בטבע הבריאות חשובה, נוכחות של לוטרות במערכת אקולוגית מהווה סמן חשוב לבריאות המערכת והמגוון הביולוגי בה. וכדי לשמור על הבריאות, ולמנוע את היעלמות הלוטרות מישראל, יש לנקוט במספר צעדים במקביל. החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים חיברו דו"ח חדש בנושא: "סיכום סקר לוטרות", מאת: שמוליק ידוב, רוני שחל ועמית דולב. לפניכם כל הנתונים וההמלצות.

 

 

 

לקריאת הסקר המלא לשנת 2015 >>

 

 

 

קווים לדמותה

הלוטרה היא טורף ממשפחת הסמוריים, הניזונה מדגים, סרטנים, דו-חיים ובעלי חיים קטנים אחרים. היא מיטיבה לשחות וחיה בבתי גידול לחים. חשיבותה של הלוטרה מיוחסת להיותה "מין דגל", או "מין מפתח", כלומר - הימצאותה מצביעה על שלמות של מערכת אקולוגית. יש המתבלבלים בין הלוטרה לנוטריה, הדומה לה במקצת. הנוטריה היא מין פולש שהובא בעבר לארץ מדרום אמריקה, בניסיון להקים בישראל תעשיית פרוות. תפוצת הנוטריה גבוהה בהרבה מזאת של הלוטרה. הלוטרה היא טורף-על במארג המזון של בית הגידול הלח בישראל.

 

מין נדיר
בישראל, עד ראשית המאה העשרים לוטרות היו נפוצות בכל נחלי החוף, מגבול הלבנון ועד נחל שורק, וכן לאורך אגן הירדן ממקורותיו בצפון ועד לים המלח, כולל אגם החולה והכינרת. עמק בית שאן, עמק חרוד ועמק יזרעאל, שימשו כמסדרון אקולוגי חיוני של בתי גידול לחים, המקשר בין אוכלוסיית אגן הירדן לאוכלוסיית מישור החוף. נראה כי בעשורים האחרונים חלה הרעה דרמטית במצבן של אוכלוסיות הלוטרה ובתפוצתן בארץ, ולכן היא מוגדרת בסכנת הכחדה חמורה (שלמון, אצל דולב ופרבולוצקי, 2002), והיא מוגנת בחוק להגנת חיות הבר משנת 1964.

 

בסימן ירידה
בשנת 2015 נדגמו סה"כ 119 אתרים בכל אזורי החיות הפוטנציאלים, ובנוסף, 20 אתרי סימון בשמורת החולה בלבד. באופן כללי התוצאות דומות לשנה שעברה עם מספר דגשים נוספים. לוטרות ממשיכות לאכלס אזור מצומצם יחסית באופן יציב וקבוע בעמק החולה, וספציפית- מקורות הירדן, הירדן הצפוני, שמורת החולה וצפון הכינרת. שאר בתי הגידול מאוכלסים באופן די ספוראדי ודליל מאד, כאשר הנוכחות בצפון הגולן (מאגר בנטל) שהיתה יציבה עד לפני שנתיים נעלמה, וההתפשטות דרומה ומערבה דרך הירדן הדרומי עדיין נעצרת בבריכות הדגים של נווה אור.

 

סיכום ומסקנות
דפוס אוכלוסיית הלוטרות המצומצמת בישראל נשמר כבשנים עברו, ישנה חלוקה לשתי קבוצות עיקריות :אוכלוסיות קבועות באגן הירדן, ממקורותיו בצפון ועד דרומה מהכינרת, אשר מראות פעילות יציבה יחסית כל השנים, ואוכלוסיות ארעיות בעמק יזרעאל, עמק זבולון, ודרום רמת הגולן, אשר מראות דפוס של הכחדות מקומיות ואיכלוסים ארעיים מחדש פעם בכמה שנים. אזור עמק בית שאן ועמק חרוד היווה מקור לאוכלוסייה קבועה, עד להיעלמותה ב - 4 השנים האחרונות. תוצאות הסקרים מתאימות לתוצאות המחקר הגנטי שבוצע בישראל על לוטרות, על בסיס פרטים מתים שנמצאו: האוכלוסיה מחולקת ל-3 תת-אוכלוסיות נפרדות גנטית: 1. עמק החולה, 2. הכינרת והגולן, ו - 3. עמק חרוד-בית שאן. שני פרטים דרוסים מעמק יזרעאל נמצאו משוייכים אחד לעמק חרוד ואחד לעמק החולה (Magory et al. 2013).
תוצאות כל הסקרים בשנים האחרונות ותחזיות המודל מראות, ששרידות אוכלוסיית הלוטרות הישראלית נמצאת בסיכון גבוה, שהולך וגובר עם השנים: במהלך 15 השנים האחרונות שיעור האתרים המאוכלסים הולך ויורד. סיכויי ההכחדה של בתי הגידול הולכים ועולים ואין כמעט איכלוסים מחדש בבתי גידול שבעבר היו מאוכלסים. השילוב בין קישוריות ואיכות בית הגידול הוא קריטי להמשך שרידות המין.


אז מה עושים?

שיקום הירדן הדרומי ומסדרונות מקשרים אחרים - קישוריות בין בתי גידול לחים היא הגורם המגביל ביותר כיום לאיכלוסים מחדש של בתי גידול שנכחדו, ע"י הגירת לוטרות אליהם. לכן חשוב לקדם שיקום של המסדרונות האקולוגיים המובילים בין בתי הגידול. המסדרון העיקרי הוא הירדן הדרומי, המקשר בין האוכלוסיות הצפוניות (החולה והכינרת) אל האוכלוסייה הדרומית של עמק בית שאן וחרוד והלאה, מערבה לקישון ונעמן. אם כך, פרוייקט השיקום הנרחב של הירדן הדרומי שמתמקד בטיהור המים, הזרמת מים טריים, ושיקום צמחיית הגדות, יכול להיות קריטי לגבי אוכלוסיית הלוטרות, כפי שתועד לראשונה השנה בנוכחות לוטרות בחלק המשוקם הראשון הצפוני. ממצא זה מעודד ומדגיש את תועלתן הגדולה של פעולות שיקום אקולוגיות מסוג אלו. כך למשל, יש לקדם ולתכנן פעולות בכדי לאפשר ולשפר מעבר בתעלות המים המובילות ממנו לעמק חרוד, אל הנחלים חרוד, הקיבוצים ועמל, והמשך הגירה מערבה.


שיקום בתי גידול - שיקום בתי גידול הוכח כיעיל ומקדם התפשטות מהירה יחסית של לוטרות לאזורים המשוקמים. נדרש, חשוב אם כך, להמשיך ולקדם תהליכי שיקום של בתי הגידול הלחים, כנעשה כבר בסקאלה מקומית בעמק החולה (התעלה המערבית- עין בדולח, עין השמונה), ובסקאלה גלובלית יותר בירדן הדרומי. שיקום כזה כולל שיפור באיכות המים, הרחבת הגדות ויצירת נישות בתי גידול, וצמחיית הגדות. יש לבחון שיקום גופי מים נוספים, כגון בריכות דגים שננטשו, והפיכתם לבתי גידול לחים הטובים לשמירת אוכלוסייה יציבה ומתרבה.


מניעת דריסות - מעברים יבשים מתחת לגשרים משפרים את איכות בית הגידול והקישוריות ע"י מניעת דריסות: מעברים אלו הופכים במהרה להיות בשימוש ע"י לוטרות וכן חיות בר אחרות, ובכך נראה שמקטינים משמעותית את הסיכון בעלייה לכביש ודריסה. בגשרים הנבנים מחדש- יש להוסיף מעברים כבר בתכנית הבנייה (אורון 2013). תשומת לב מיוחדת יש לשים על אזור צפון הכינרת-בטיחה, שם יש נוכחות קבועה של לוטרות ולכן סכנת דריסות רבה (השנה- מקרה אחד בגשר אריק). כמו כן, יש להוסיף ולנטר את המעברים הקיימים.


פרוייקט השבת לוטרות מגרעין רבייה - בהינתן הצטמצמות התפוצה בשנים האחרונות, רצוי שלא להסתפק בשיקום והמתנה להתפשטות טבעית של הלוטרות. על כן, כיום נמצא בגן החיות התנכ"י גרעין רבייה קטן של לוטרות המונה נקבה מהבר בישראל, וזכר שיובא מרוסיה. אנו מקווים שיווצר גרעין רבייה עמיד וגדול מספיק, שיאפשר החזרת פרטים לטבע ואישוש האוכלוסיה במקומות שנכחדו מהם לוטרות.

 

לקריאת סקר הלוטרות לשנת 2014 >>