תוצאות חיפוש

מתקן קידוח גז מול חופי ישראל
מתקן קידוח גז מול חופי ישראל. צילום: שאטרסטוק

הצד האפל של קידוחי הגז בים

הסיפור ב-100 מילים

בישראל מדברים בדרך כלל רק על היתרונות של קידוחי הגז בים. הבעיה היא שיש להם גם חסרונות גדולים - ועליהם כמעט לא מדברים.

את המחיר של הזלזול בסכנות כולנו עלולים לשלם: זיהום חמור בים וביבשה, פגיעה קטלנית בחיות נדירות, נזק למתקני ההתפלה - והחרפה של משבר האקלים. למרות זאת, משרד האנרגיה מתכוון לצאת במכרז חדש לחיפוש גז ונפט בים התיכון, על שטח עצום של 6,000 קמ"ר.

רוצים להבין את כל הסיפור, כולל הפרטים שבדרך כלל מסתירים מכם? המשיכו לקרוא.

קידוחי הגז במספרים

70%

מהאנרגיה של ישראל

רוב ייצור החשמל של ישראל מתבסס כיום על הגז הטבעי המגיע מהים

פי 86

השימוש בגז גורם לפליטת מתאן לאטמוספירה ומחמיר את משבר האקלים. ההשפעה של מתאן על האטמוספירה חזקה פי 86 מזו של פחמן דו-חמצני, אף שהיא נמשכת לפרקי זמן קצרים יותר

6,000 קמ"ר

השטח הימי העצום שבו מתכנן משרד האנרגיה ליזום חיפושי גז חדשים – חלקם בשטחים רגישים סביבתית עם חיות נדירות

  • מתקן קידוח גז מול חופי ישראל
    מתקן קידוח גז מול חופי ישראל. צילום: שאטרסטוק
  • צילום של דג הדקר בתוך הים
    דג הדקר (לוקוס). צילום: אנדריי אהרונוב
  • להקת צנינית שיננית
    צנינית שיננית. צילום: אנדריי אהרונוב
  • כתמי נפט בחופי אלבמה בארצות הברית
    כתמי נפט על החוף בעקבות דליפת הענק במפרץ מקסיקו, 2010. צילום: שאטרסטוק
  • זיהום בזפת שנפלט לחוף בישראל, 2021
    זיהום בזפת שנפלט לחוף בישראל, 2021. צילום: החברה להגנת הטבע

הסיפור המלא על קידוחי הגז

למרות שמו הקליט, ״הגז הטבעי״ הוא חומר מסוכן לבני האדם ולסביבה, שעלול לגרום לאסונות חמורים למשך שנים ועשורים קדימה. יש מי שדואגים להסתיר את האמת הזו ולהתחבא מאחורי שם שנשמע ירוק ולא מזיק כמו ״גז טבעי״. כאן תוכלו לקרוא את הסיפור האמיתי, ולהבין כל מה שצריך לדעת כדי להתגונן מהסיכונים של קידוחי הגז בים.

גז אמנם מזהם את האוויר פחות מפחם, מזוט וסולר – ולכן טוב שישראל הקטינה את השימוש בהם. אבל אין בו שום דבר ״טבעי״ יותר מפחם או סולר. בדיוק כמוהם, זהו דלק מאובנים ("דלק פוסילי", שנוצר מהתאבנות של אורגניזמים לפני מיליוני שנים) והוא פולט לאטמוספירה גז חממה בעל מאפיינים דומים לפחמן דו-חמצני. לכן, בשורה התחתונה העובדה שישראל מייצרת 70% מהאנרגיה באמצעות גז היא בעייתית, ומייד נסביר למה.

מתאן, שהוא המרכיב העיקרי בגז, אפילו נחשב מזיק יותר לאטמוספירה מהפחמן הדו-חמצני, אם כי ההשפעה שלו מוגבלת לפרקי זמן קצרים יותר. לכל אורך שרשרת ההפקה, ההולכה וכמובן השריפה של הגז – נוצרת פליטה של המתאן המסוכן. המשמעות היא שהמעבר לגז לא משפר ואפילו מחמיר את משבר האקלים

אם נדמה את משבר האקלים – שגורם ליותר בצורות, שריפות, שטפונות ומחלות – לבית שבוער סביבנו, לקדוח גז ולהשתמש בו זה כמו להוסיף שמן למדורה. למרבה הצער, זה בדיוק מה שישראל עושה. משרד האנרגיה מתכנן להרחיב משמעותית את חיפושי הגז בים התיכון, ל-6,000 קמ"ר חדשים. כל זה נעשה אף שהגז שנמצא במאגרים הקיימים מספיק לנו לעשורים הקרובים.

סוכנות האנרגיה הבינלאומית קבעה שכדי להאט את שינויי האקלים לרמה שתאפשר לנו להתקיים בבטחה על כדור הארץ, היינו חייבים להפסיק כבר בשנה שעברה את הפיתוח של שדות חדשים, כמו אלה של הגז. אבל ישראל עושה בדיוק את ההיפך.

המשמעות: עוד פגיעה אקלימית, עוד סיכון סביבתי, וגם עיכוב בפיתוח אנרגיות מתחדשות, כי כשיש גז זמין, למה להשקיע מאמץ בהסבה לאנרגיה בטוחה?

אם זה לא מספיק, רשימת הסיכונים שגורם הגז עוד ארוכה: כדי להשתמש בו צריך לבנות תשתיות רבות ומורכבות, כמו מתקני קידוח וצינורות להובלת הגז ליבשה, שכולם משתלטים על שטחים טבעיים בים וגורמים נזקים לסביבתם הקרובה. במאגרי גז יש גם חומרים מסוכנים נוספים, כמו הקונדנסט, שדומה מאוד לנפט ומזהם כמוהו. בקידוחים ובצנרת שמובילה את הגז לחוף עלולות להתרחש דליפות, שיגרמו להתפשטות של קונדנסט שייסחף עם זרם המים. המשמעות איומה: פגיעה בדגים ובטבע הרגיש של הים או ביכולת החיונית שלנו להתפיל מי ים. 

לאחר אסון דליפת הנפט הגדולה בהיסטוריה, במפרץ מקסיקו בשנת 2010, התברר שהנזק התפשט למרחקים עצומים של מאות קילומטרים ולעומק של מאות מטרים. בישראל כבר אירעה דליפה מקידוח לוויתן 2 ונדרשה שנה שלמה כדי לתקן אותה.

יותר שמש – פחות גז

אנחנו מודעים לכך שלגז יש יתרונות. הוא מגדיל את הביטחון האנרגטי של ישראל ומצמצם את התלות בייבוא דלקים מחו"ל. יש לו תועלות כלכליות נוספות. אבל היתרונות הללו יקטנו בשנים הקרובות, ותיכף נסביר למה. בכל מקרה, אסור שהם יטשטשו את הסיכונים הגדולים.

משק האנרגיה הישראלי עבר בשנים האחרונות שינויים אדירים. מרבית הפחם והמזוט המיובאים הוחלפו בגז המקומי. צרכי המשק הישראלי לגז מובטחים לעשרות שנים קדימה ממאגרי הגז הנוכחיים, ולכן כל פיתוח חדש של שדות גז, כפי שמשרד האנרגיה מתכנן לעשות, מיועד אך ורק ליצוא.

אבל מכיוון שגם הגז הוא חומר מזהם שפולט לאטמוספירה גזי חממה שמחריפים את משבר האקלים, בכל העולם כבר פועלים כדי לאמץ במקומו שיטות טובות יותר לייצור אנרגיה. לכן, בעוד יותר מעשור, אחרי שנסיים לפתח שדות גז חדשים – יצוא הגז יהיה כנראה הרבה פחות אטרקטיבי, כי מדינות אירופה צפויות להטיל מיסים על השימוש בו, כמו בחומרים מזהמים ומסוכנים אחרים.

אז מה עושים? ישראל, כמו שאר המדינות בעולם, צריכה לשאוף לייצור אנרגיה נקייה. הדרך הטובה והמתאימה ביותר עבורנו היא פיתוח היכולת ליצור חשמל באמצעות מתקנים סולאריים על גגות. המתקנים צריכים להיות על גגות, כי אחרת הם מקטינים עוד יותר את המרחבים הפתוחים שמהם יש מעט מדי במדינה הצפופה שלנו. בנוסף, חייבים לשפר את היעילות האנרגטית – כלומר לחסוך בצריכת חשמל היכן שזה אפשרי.

שטח הפקר בים 

לסיפור הזה יש עוד צד אפל שמוסתר באופן מכוון מהציבור. זה קורה כי חצי מישראל מתנהל בלי כל פיקוח – שטח הפקר בים. קידוחי הגז מבוצעים בשטחי הים העמוקים של ישראל, המכונים ״מים כלכליים״ או "אזור כלכלי בלעדי". באזורים האלה, אין הגדרה ברורה המבהירה אילו חוקים תקפים בהם.

התוצאה היא שכאשר מקימים את התשתיות של קידוחי הגז, כמו מתקני קידוח או צינורות ליבשה, כל ההחלטות מתקבלות על ידי גוף אחד, ולמעשה על ידי אדם אחד – הממונה על הנפט במשרד האנרגיה. זהו גוף שעסוק בעיקר באינטרסים כלכליים, ולא בהגנה על נכסי הטבע הנדירים של הים העמוק, שנמצאים בסביבתם של קידוחי הגז, כמו גני אלמוגים עמוקים, כרישים או חתולי ים.

ישראל החליטה כבר לפני שנים על תכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (התלמ"ת). אבל בפועל 22 התקנים הדרושים לביצוע התוכנית לא אוישו, וגם לא נרכשו האוניות והציוד הנדרשים לשם כך. המשרד להגנת הסביבה חייב לקדם ולאשר בכנסת את החוק שמסדיר את הפעילות הזו.

אז מה אפשר לעשות?

״החצי הכחול״, הפרויקט להגנה על הים התיכון של החברה להגנת הטבע, מציע שורה של צעדים שאותם אפשר לעשות כדי לדאוג לסביבה בטוחה ומשגשגת עבור כולנו – בני האדם, הדגים, הכרישים או האלמוגים.

✅ לא לקדם חיפושי גז בשטחים חדשים בים.

✅ לקדם רשת של שמורות ימיות בים העמוק (המים הכלכליים של ישראל), בהיקף של 30% משטחי הים ובהתאם למחויבות של ישראל לאמנות בינלאומיות.

✅ להגביר את הפיקוח והשליטה על כל מה שקורה בים, ולהפעיל את התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (התלמ"ת).

✅ לקדם את ייצור האנרגיות המתחדשות, ובעיקר אנרגיה סולארית על גגות.

✅ לשקול הטלת מס על פליטת המתאן שמתרחשת בעת ההפקה והשימוש בגז הטבעי – ולהשתמש בכספי המס כדי לקדם את ייצור האנרגיה באמצעים טבעיים ונקיים באמת.

 

צילומים: אנדריי אהרונוב

דו״ח על המשמעויות האקלימיות, האקולוגיות והכלכליות של קידוחי גז חדשים בים התיכון (2023) נייר עמדה על הצורך בעצירת ההליך לחיפושי גז חדשים בים (2023) פלא מתחת למים - שומרות על הים העמוק השפעת הגז והנפט על הים (באתר ״החצי הכחול״) מה מסתתר בים העמוק (באתר ״החצי הכחול״) תוכנית השמורות הימיות (באתר ״החצי הכחול״) מכתב לשר האנרגיה ישראל כץ להקפאת החיפושים אחרי גז (ינואר 2023) הרצאה על האסון במפרץ מקסיקו ב-2010 (סרטון באנגלית, 21 דקות)

מצב המאבק

אל תתנו לשמות קליטים כמו ״גז טבעי״ לבלבל אתכם.

מה שבאמת טבעי אלה החיות המיוחדות של הים, אוויר ומים נקיים מזיהום ואטמוספירה שאין בה גזים מסוכנים.

הצטרפו אלינו למאבק: יחד נמנע פיתוח של שדות גז חדשים, שעלולים לגרום לאסונות איומים בים ולהחריף את משבר האקלים - ונעודד ייצור חשמל באמצעים נקיים באמת.

רוצים גם ליהנות מהים וגם לשמור עליו?

בואו להיות חברים להגנת הטבע

הצטרפו עכשיו