מחניון נחל אורן יוצאים מערבה לאורך שביל בסימון שחור (שבו עובר גם שביל ישראל). לאחר מבנה השירותים, מתחילים לטפס בעלייה מעט תלולה במדרגות, עוברים שרידי מבנה הקשור לתוכנית "מצדה בכרמל- המבצר האחרון" (ראו הרחבה בהמשך העמוד) ועולים עד לפתח מערת אצבע. ניתן להכנס לשלושת חדרי המערה (עם פנס כמובן, ולא מתחילת נובמבר עד לסוף מרץ בשל לינת עטלפים במקום בחודשי החורף) ולצפות מהפתח אל נחל אורן.

המערה נוצרה על ידי חלחול והמסה של מי גשם דרך סדקים והרחבתם לשלושה חללים גדולים המחוברים ביניהם. תהליך זה נקרא "קרסט".

בחללי המערה נמצאו שרידים של נטיפים וכן שרידים פרהיסטורים מתקופות שונות. המערה היום היא ביתם של עטלפים, שחלקם נדירים. לכן, אסור להיכנס אל המערה בחורף – דבר שמהווה הפרעה ואף סכנה לחיי העטלפים.

האגדה מספרת על דוב רעב שעקב אחרי דבורה שנכנסה אל פתח קטן בקיר המצוק. הוא דחף את אצבעו פנימה בתקווה למצוא דבש, אך הדבורים המבוהלות עקצו אותו. האצבע התנפחה כל כך, עד שהרחיבה את הסדק למערה גדולה שצורתה אצבע.

ממשיכים לטפס בשביל על שלוחת רכס אצבע עד לנקודת תצפית מרהיבה לכיוון מערב.

בהמשך, קרוב לפסגת הרכס, במפגש עם שביל בסימון אדום מדרום, ממשיכים בשביל השחור בירידה מעט תלולה לעתים, עם כמה מדרגות סלע. לקראת סוף הירידה מתחברים לסימון כחול, ושוב פונים שמאלה לשחור חזרה לחניון נחל אורן.

למסלול שאינו מעגלי- מתחילים בחניון נחל אורן ומסיימים בעין הוד. מתחילים בשביל השחור ושביל ישראל שעולה לכיוון מערת האצבע, בראש הרכס פונים עם שביל ישראל דרומה כקילומטר בירידה מתונה לכיוון עין הוד.

לינה והדרכה באזור: בית ספר שדה חוף כרמל
כתיבה : עומר שפירא
צילום : יובל דקס