הדרך היחידה לשרוד מסעות במדבר היא להכין מראש מסלול של בורות מים, כמו בור חווארים שהוא נקודת המוצא לטיול שלנו.

אל הבור מובילות מדרגות אבן ועומקו כחמישה מטרים. חציבתו התאפשרה הודות לסלע הקירטון הרך והאטום למים. במרכזו ניצב עמוד אבן המשמש לתמיכת התקרה ובחזיתו גומחה קטנה. לפי השערות, שם ניצב פסלון לאל הנבטי דושרא.

באור יום ניתן להבחין בתעלות היורדות מן המדרון, אשר שימשו למילוי הבור במי נגר עילי. שיח האשל שמעליו שימש בן היתר גם למניעת אידוי המים. אחרי שטפונות הפוקדים את האזור מתמלא הבור מים, ממש כמו פעם.

עם הירידה לתוואי הנחל, תוכלו להבחין בנקודות שחורות על רקע המסלע הלבן צהבהב. זוהי אבן הצור, אשר שימשה את האדם הקדמון להדלקת אש, יצירת כלי נשק וכלי חיתוך.

הצור הוא סלע משקע ימי ולרוב גווניו הם בין חום בהיר לכהה. עמידותו בפני שחיקה והיכולת שלו ליצור ניצוצות נתנו לסלע את הכינוי "אבן האש". אתם מוזמנים לקחת שתי אבנים, להקיש האחת בשנייה ולנסות ליצור ניצוצות.

מלבד צמחייה יש סיכוי שנזכה לראות בעלי חיים. לא אחת נתקלים כאן ביעלים ובמכרסמים שונים, בהם הפסמון, מכרסם מדברי הפעיל ביום.

סביר מאוד שנראה לפחות נשר אחד דואה מעלינו, ואם נהיה ערניים יתכן שנראה ארנבת חומקת בריצה או נחש מסתתר תחת שיח.

אם תתקשו להיפרד מהנופים המופלאים, תוכלו לנסוע אל סוף העלייה, לחנות וללכת דרך הגן היפה אל קבר דוד ופולה בן גוריון. ממרפסת הקבר נשקף אחד המראות היפים ביותר באזור – על נחל צין ומרחבי המדבר.

בסמוך, בית המגורים של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, בקיבוץ שדה בוקר, ותערוכה המציגה את הקשר ההיסטורי של בן גוריון לנגב, שהכניסה אליהם בתשלום.