תוצאות חיפוש
הסיפור ב-100 מילים
בתוך המאמץ האדיר של התמודדות עם התחממות כדור הארץ - יש גורם אחד חשוב ומיוחד שכמעט נשכח: הטבע.
איך יש לטבע כוחות שמתאימים בדיוק להתמודדות עם משבר האקלים? ואיך אנחנו יכולים לגייס אותו לצידנו? כל הפרטים כאן.
משבר האקלים במספרים
150
שנים
מהמאה ה-19 ועד היום: התקופה שבה האדם הגביר עוד ועוד את פליטות הפחמן הדו-חמצני, הוציא את האטמספירה מאיזון - וגרם למשבר האקלים
חצי
כמות יערות הגשם שנותרה כיום, בגלל כריתת יערות ופיתוח מופרז של האדם. יערות הגשם קולטים ואוגרים פחמן, ולכן הם חיוניים לאיזון האקלים של כדור הארץ
חצי
כמות גזי החממה הנקלטים על ידי הטבע הבריא מתוך סך הפליטות של גזי חממה - אחרי שהאדם הגביר מאוד את הפליטות משריפה של פחם, נפט וגז, ייצור במפעלים, ממכוניות ועוד
פי 2
ישראל מתחממת הרבה יותר מהר מהממוצע העולמי
1.7 מעלות
עליית הטמפרטורות בישראל בין 1990 ל-2020
הסיפור המלא של הטבע ומשבר האקלים
פליטות, גזי חממה, פחמן דו-חמצני – אלה המילים העיקריות שנשמעות כשמדברים על משבר האקלים. ובאמת, הגורם הישיר לשינוי האקלים ולהתחממות המוגברת של כדור הארץ הוא הפליטות של גזי חממה, בראשם פחמן דו-חמצני.
איך זה קורה? הפליטות מגיעות משריפה של פחם, נפט וגז, מייצור במפעלים, ממכוניות ומעוד הרבה פעילויות מזהמות של בני האדם. הן מצטברות באטמוספירה, ״כולאות״ יותר ויותר קרינה של השמש בתוך האטמוספירה – וכך נוצר אפקט של "חממה" שהולך וגובר ומסכן את החיים על פני כדור הארץ.
אבל עד לא מזמן היה לנו אקלים יציב בכדור הארץ. האקלים היה יציב לא רק כי היו פחות מפעלים או מכוניות. מה שאיפשר את היציבות הזו היה איזון שנוצר באופן טבעי לגמרי – בין כמות הפליטות לבין כמות הטבע שהיתה לנו: מרחבי אוקיינוסים שופעי דגים, יערות עצומים, שטחים פתוחים, ומגוון עשיר של צמחים ובעלי חיים.
איך נוצר האיזון המעולה הזה? הטבע שלנו, שהוא שחקן מרכזי וחשוב בסיפור האקלים, יודע לקלוט כמחצית מהפחמן שאנחנו פולטים(!). הטבע אוגר פחמן בכמויות אדירות ולזמן רב, למשל באוקיינוסים, בצמחים ובתוך קרקע. הטבע גם מוסיף לחות וחמצן לאוויר, ובקטבים של כדור הארץ הוא מחזיר את קרני השמש ומהווה מזגן עולמי של ממש.
הבעיה היא שאנחנו לא רק העמסנו על כדור הארץ אינספור מפעלים, מכוניות וזיהום – אלא גם הקטנו מאוד את כמות הטבע – הפכנו אזורים שלמים שהיו פעם טבע לבתים, לכבישים ולשטחי חקלאות.
שני התהליכים האלו שקרו במקביל ב-150 השנים האחרונות – עלייה עצומה בכמות הפליטות והריסה של יותר ויותר אזורים שהיו פעם טבעיים – הפרו את האיזון האקלימי. כך נוצר האיום על מערך החיים שלנו על כדור הארץ.
פעם היה כאן איזון טבעי מושלם
התקופה הגיאולוגית הנוכחית של כדור הארץ, שהחלה לפני יותר מ-10,000 שנה ונמשכת גם היום (ומכונה ההולקן) היא אחד העידנים היציבים בהיסטוריה של כדור הארץ.
זה מצוין, כי היציבות הזו אפשרה לנו, בני האדם, לפתח את חיים עשירים ובטוחים יחסית מפגעי טבע, שאפיינו תקופות אחרות של כדור הארץ.
איך זכינו בתקופה הנוחה הזו? דיוויד אטינבורו, החוקר והיוצר המפורסם של סרטי הטבע, סיכם זאת כך:
– צמחים מיקרוסקופיים שצפים קרוב לפני הים (פיטופלנקטון), ויערות ענק שכיסו את כל פני צפון הכדור אצרו כמויות עצומות של פחמן וסייעו בשמירה על רמה מאוזנת של גזי חממה באטמוספירה.
– יערות של עצים ושיחים הגדלים במים (מנגרובים) ושוניות אלמוגים לאורך החופים היו חממות מושלמות לגידול דגים צעירים. כשהדגים בגרו, הם יצאו אל הים הפתוח והעשירו את המערכות האקולוגיות באוקיינוסים.
– חגורה דחוסה, רבת-שכבות, של יערות גשם סביב קו המשווה, אצרה את אנרגיית השמש והוסיפה לחות וחמצן לזרמי האוויר העולמים.
– מרחבים לבנים עצומים של שלג וקרח בקוטב הצפוני ובקוטב הדרומי החזירו את אור השמש לחלל, וציננו את כדור הארץ כולו כאילו היו מזגן ענק.
חשוב להדגיש: מאז ומעולם, מעגל החיים על פני כדור הארץ כלל פליטות של פחמן דו-חמצני וגזי חממה נוספים בכמויות גדולות. אבל לפליטות הללו היה גם תפקיד טוב: הם וחסמו את יציאתה של חלק מקרינת השמש וכך נוצרה לנו החממה הנעימה שלנו על כדור הארץ – שבלעדיה היה פה קפוא.
אלא שבמשך אלפי שנים, כמות הפליטות נשמרה באיזון בזכות היכולת הטבעית לספוג את כמויות הפחמן הגדולות. מי שעשו זאת היו האטמוספירה עצמה, ולצידה מערכות הטבע שלנו: היערות, האוקיינוסים, הביצות, מרחבי הקרח. לכל אחת מהמערכות האקולוגיות יש תפקיד חשוב באצירת פחמן, ספיחתו או קירור הפלנטה בדרך אחרת.
ולא סתם קוראים להם "מערכות טבעיות" – ולא פשוט יער, או אוקיינוס – כי כל אחת מהמערכות האלו מורכבת מאלפי צמחים ובעלי חיים, וממספר עצום של תהליכים שהמינים האלו מקיימים ביניהם, מאפשרים זה את חייו של זו ובונים את המערכת שאנחנו מכירים כיער, אוקיינוס, טבע.
כך נוצר האקלים היציב שבתוכו אנחנו בני האדם יכולנו להתפתח וליצור את התרבות שבה אנחנו חיים כיום.
אבל אז גרמנו ליותר זיהום ולהרבה פחות טבע
עם הפיתוח שיצרו בני האדם, ובמיוחד מאז המהפכה התעשייתית – התחלנו לפלוט הרבה יותר פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים. זה קרה בעיקר כי התחלנו לכרות פחמן שהיה אגור באדמה במשך אלפי שנים: השתמשנו בנפט, פחם, גז טבעי כמקורות להפקת אנרגיה לחשמל, תעשייה, תחבורה ועוד.
התחלנו לגרום לפליטה של יותר גזים, ואז כדור הארץ ההתחיל להתחמם עוד ועוד, יחד עם שינויים נוספים באקלים היציב, והנוח עבורנו, שהיה עד אז.
כך נוצר משבר האקלים. במקביל, גרמנו לנזק נוסף שרק החריף את הבעיה.
כדי לפנות לעצמנו עוד ועוד שטח – לבנות בתים לאוכלוסייה הגדלה, לסלול כבישים, לגדל מזון, לייצר את שפע מוצרי הצריכה שאנחנו משתמשים בהם – נדרשו לנו גם עוד משאבים, כמו למשל עץ לבנייה, דגים למאכל, מינרלים לתעשייה.
בשביל כל המטרות האלה, נגסנו חתיכה אחר חתיכה מהשטח שבו היו קודם מערכות אקולוגיות של יערות, נחלים, אוקיינוסים, ביצות – שכמו שהסברנו למעלה, הן היו אחראיות לאיזון המושלם ששמר על האקלים היציב של כדור הארץ למשך תקופה ארוכה.
כלומר, החלשנו עוד ועוד את הטבע ופגענו במה שיכול היה לאזן לפחות חלק מהפליטות שהוספנו – ושיצרו את משבר האקלים.
ולא מדובר במשהו שולי: צמצמנו ביותר מחצי את יערות הגשם בעיקר לצורך גידול בקר. חתכנו בחצי את שטחי הביצות אשר אצרו בתוכן כמויות עצומות של פחמן. גם את אוכלוסיית הדגים ניצלנו בהיקף שנותרו ממנה פחות מ-20%!
במילים אחרות, לא רק שהעלנו באופן דרמטי את כמות הפליטות של הגזים, גם הרסנו באופן דרמטי את מה שהיה יכול לקלוט לפחות חלק מהפליטות האלה – מערכות הטבע עצמן.
אז מה אפשר לעשות?
כדי להחזיר את היציבות האקלימית לכדור הארץ, אנחנו חייבים לשנות כיוון בשני התהליכים האלו:
– לצמצם משמעותית את הפליטות של גזי חממה – עד לאיפוס מוחלט. אנחו צריכים למצא דרכים לאספקת אנרגיה, תחבורה, בנייה, ייצור מזון וחקלאות – שאינן פולטות גזי חממה.
– להחזיר את הטבע שלנו לחיים, ולגייס אותו לעזור לנו לצמצם את שינויי האקלים ולהתמודד איתם.
זה אומר שאנחנו צריכים לדאוג שיהיו מערכות טבעיות – נחלים, יערות, ביצות, אגמים, ימים – שפשוט לא ניגע בהן, שנשמור עליהן "טבעי טבעי", שלא נאפשר לבנות בהן או לצוד בהן או לזהם אותן.
הן יעזרו לנו להחזיר את המערכות לתפקוד, יהיו חסינות יותר לשינויים המגיעים, וחלקן גם ממש יספחו חלק מהפחמן ויעזרו לנו למתן את השפעות שינוי האקלים. ההערכות הן שלפחות 37% מהפחתת הפליטות הנדרשת על פי היעדים הבינלאומיים להתמודדות עם משבר האקלים (הסכם פריז) יכולה להגיע מפתרונות מבוססי טבע!
לקריאה נוספת
דו״ח פתרונות מבוססי טבע להתמודדות עם משבר האקלים (מרץ 2023) מתוך דו״ח האו״ם על משבר האקלים: החשיבות של הטבע (באנגלית) מתוך דו״ח האו״ם על משבר האקלים: החשיבות של האוקיינוסים והימים (באנגלית) פורטל משבר האקלים באתר האיגוד העולמי לשימור הטבע (באנגלית) סיכום כנס של פאנל המדענים העוקב אחר מצב המערכות הטבעיותמצב המאבק
אנחנו נמצאים בנקודת מפגש בין שלוש יבשות, במקום עם מגוון מינים ייחודי, ובתחנת מעבר למאות מיליונים של ציפורים נודדות.
החברה להגנת הטבע מקדמת את ההתמודדות של ישראל עם משבר האקלים בנקודת המפתח הקריטית ביותר - הטבע המיוחד שלנו.