למידע נוסף, היכנסו לאתר ״זיהיתי פרפר״ – מגדיר פרפרים אונליין
ספירת הפרפרים הגדולה תיערך ב-7-24.4.24. לפרטים נוספים
על הגבעות: זְנַב-סְנוּנִית נָאֶה
פרפר גדול ויפה שעף למרחקים. הוא נקרא זנב-סנונית בשל השלוחות דמויות הזנבות שבקצה כנפיו האחוריות, המזכירות את זנבה של ציפור הסנונית.
אם תרצו לראותו בטבע; עלו על פסגת הר או גבעה, לשם עפים הזכרים כדי למצוא בת-זוג. אם תרצו לראותו ליד ביתכם, שתלו פיגם או שומר – הצמחים הפונדקאים החביבים עליו שאותם הוא מזהה בזכות חוש הריח המפותח שלו.
הנקבה מטילה את הביצים על הצמחים, והזחלים שיבקעו מהביצים ניזונים מן העלים. לאחר כשבועיים של זלילה, הזחלים משילים את עורם בפעם האחרונה והופכים לגלמים – ובתוך הגולם מתרחש פלא בריאה של שינוי ו"לידה" של פרפר בוגר. לאחר כשבועיים ועד כמה חודשים, תוכלו לחזות במראה המרהיב של פרפר המגיח מן הגולם.
כדאי לדעת, בישראל עפים עוד שני מינים של זנב-סנונית:
זנב-סנונית המכבים פרפר מרשים שנמצא רק באזורים מצומצמים וניתן לראותו בעיקר בגלבוע. מתעופף לצד מצוקים וליד צמח הפונדקאי שלו – הכלך. השם מכבים ניתן לו מכיוון שתת-המין זוהה בישראל באזור שבו שכנו המכבים.
זנב-סנונית הלימון פרפר שהגיע לארצנו בתחילת העשור מכיוון סוריה. זהו פרפר שזחליו ניזונים מעלי הלימון והדרים נוספים, ומכאן שמו. האם יזיק לעצי הלימון בישראל? קשה לדעת, כיום הוא מעופף באזור הכנרת רמת הגולן, מגדל ודרומית לכנרת.
🦋בהמשך העמוד תוכלו לקרוא על כל מה שכדאי לדעת על הפרפרים: הפרפרים של ישראל, הפרפרים שעוזרים לנו ללמוד על הטבע, הגלגול של הפרפרים, הפרפרים הנודדים
בערוגת הגינה: לַבְנִין הַכְּרוּב
אחד הפרפרים המוכרים ביותר השייך למשפחת הלבניניים. החלק השני של שמו מתאר את הצמח הפונדקאי שלו – הכרוב.
אך למעשה, הכרוב הוא רק אחד ממיני הצמחים הפונדקאים שזחליו ניזונים מעליהם. הרשימה המלאה של הצמחים הפונדקאים ארוכה למדי. בגן הירק אלו העלים של כרובית, קולרבי, ברוקלי, צנון, צנונית וכובע הנזיר. בטבע הוא ניזון מצמחים מצליבים מקומיים בתקופת החורף – חרדל, לפתית ושלח – ובקיץ גם הצלף ישמש כמקור מזון.
את הביצים של לבנין הכרוב קל לזהות כי הנקבה מטילה מקבץ של עשרות ביצים, והזחלים נעים בקבוצות כשהם זוללים בקצב את העלים.
לבנין הכרוב נחשב כמזיק לירקות גינה, אף שהוא אינו פוגע בתפרחת של הכרובית והברוקולי, והוא ניזון מן העלים שאותם אנחנו ממילא לא אוכלים. אז אם ראיתם בגינה את הזחלים שלו, השאירו אותם שם. גם כך יש להם אויבים רבים בטבע, שמקשים על התפתחות הזחלים שחלקם הגדול לא יהפכו לפרפרים בוגרים.
מחזור חיים של שנה שלמה: אֲבִיבִית מְשֻׁיֶּשֶׁת
פרפר יפה שמבשר לנו כי האביב הגיע. זהו פרפר שמעופף בין פרח לפרח, אינו עף למרחקים ונפוץ בשטחים הטבעיים באזורים הים-תיכוניים.
את הפרפר האביבי אפשר לראות רק במשך כמה שבועות כי יש לו רק דור אחד בשנה. הנקבות מטילות ביצים, והזחלים הקטנים שבוקעים מהן נכנסים לתרדמת עד לירידת הגשמים הראשונים בסתיו. אז נובטים הדגניים, שישמשו כמזון לזחל עד שיגדל מספיק, לגודל של כ-30 מ"מ, ויתגלם – כלומר יהפוך לגולם.
בתחילת האביב מתחיל הדור החדש, כאשר מהגלמים בוקעים הפרפרים, כך שבעצם מחזור החיים של הפרפר נמשך שנה שלמה.
עד לתחילת העשור, שמו של הפרפר היה סטירית משוישת. הכינוי משוישת נובע מהפסים שעל כנפי הפרפר, שמזכירים את צורתו של שיש או של עוגת שיש… וכמו שבוודאי הבנתם, השם אביבית ניתן לפרפר בגלל העונה שבה הוא מעופף.
בשל מראהו אפשר לטעות ולחשוב שהוא שייך למשפחת הלבניניים, אבל ציורי ה"עיניים" בכנפיו האחוריות מלמדות שהוא מין של סטירית – תת-משפחה של פרפרים שעל כנפיהם ישנם ציורים הדומים לעיניים (כתמי-עין).
הפרפר של ישראל: כַּחְלִיל הַשַּׁבְרָק
כחליל השברק הוא פרפר שעף בכל הארץ עד גבול המדבר, הראשון בין הכחלילים המופיע באביב.
הנקבה של כחליל השברק הינה בגוון חום, ולעיתים, במיוחד בעונת האביב, אפשר לראות נקבות שעל כנפיהן שילוב בין חום לכחול. הזחלים הבוגרים משמיעים קולות חרישיים, ולעיתים מקיימים יחסי קרבה עם נמלים מסוג הלבובית. יש זחלים של מיני כחלילים אחרים שאינם ניזונים מצמח פונדקאי אלא מקבלים את מזונם מנמלים שמאכילות אותן. ואגב, ישנם זחלים של מיני כחלילים אחרים שאינם ניזונים מצמח פונדקאי אלא מקבלים את מזונם מנמלים שמאכילות אותן.
כחליל השברק נבחר לפני שנה כ"פרפר של ישראל". הוא זכה למעמד בזכות צבעו הכחול המתכתי שמזכיר את הגוון הכחול של דגל ישראל, והעניק לו רוב קולות עצום בקרב המצביעים בבתי הספר והגנים. הוא גבר על פרפרים המייצגים ערכים של הגנה על הסביבה וכן על פרפרים מוכרים יותר לציבור, כמו זנב-סנונית נאה ולבנין הכרוב.
השלישייה: חוּמִית הַיַּבְּלִית, סָטִירִית פְּקוּחָה וטַבָּעִית זוּטִית
מה משותף לשלושת הפרפרים הללו, חומית, סטירית וטבעית? כולם פרפרים מתת-משפחת הסטיריות. השם שלהם שונה מסטירית היבלית וסטירית הטבעת, כדי לעשות סדר בסוגים השונים.
ככל הסטיריות, יש להם דגמי עיניים על הכנפיים. כדי להבדיל בין חומית היבלית לסטירית פקוחה, יש לשים לב לדוגמה שבצד התחתון של כנפיהם. לרוב, תראו אותם בכנפיים סגורות שיקלו על הזיהוי.
טבעית זוטית כשמה כן היא קטנה, לעיתים אפשר לחשוב שהיא כחליל בגלל גודלה. גם מעופה שונה משאר הפרפרים: היא נעה יחסית באיטיות, אך במסלול מאוד "קופצני" ועל הכנף הקדמית, משני צידיה, ישנו דגם עין גדול יחסית.
שלושת מיני הפרפרים הללו עפים בעיקר באזור הים-תיכוני, אך לטבעית הזוטית פרישה רחבה יותר והיא עפה כמעט כל השנה. שלושתם ניזונים ממיני דגניים שונים.
הלהקה הגדולה של דרוֹמִי הַסַּלְוָודוֹרָה
פרפר ממשפחת הלבניניים שמעופו זריז ומראהו ייחודי. בשוליים של כנפיו משורטטים כתמים שחורים גדולים, ובצד העליון של כנפיו יש צבע ורדרד ומעט לבן. כשהוא סוגר את כנפיו תראו שלוש נקודות שחורות בכנף העליונה.
שיחי הסלוודורה משמשים כמזון לזחלים (צמח פונדקאי). ולכן ליד כל שיח סלוודורה נראה שפע של פרפרים מעופפים סביבו. זהו פרפר מקומי אשר צמוד לפונדקאי שלו. אין לא סיבה לעוף, כי מרגע צאתו מן הגולם יש לו שפע של צוף וגם מקום להטלת הביצים, זוהי ממש חגיגה לראות את כמות הפרפרים המעופפים.
בנוסף, נראה שלדרומי הסלודורה מעט אויבים בשלב הפרפר הבוגר, מהיכן הגענו למסקנה הזאת? שפע הפרפרים העפים ליד כל שיח של סלוודורה.
כדי לראותו יש לנסוע לאזורים בהם גדל הצמח הפונדקאי שלו – סלוודורה פרסית – צמח מאכל אהוב על יעלים ושפני-סלע שגדל בערבה, בכל אזור ים-המלח ועד אילת. ואם אתם גרים באזור מעופו, שיתלו שיח סלוודורה פרסית שיכול לשמש כצמח כיסוי, גדר חיה ועד שיח-עץ גבוה ואתם תהנו ממעוף הפרפרים כמעט כל השנה.
למידע נוסף, היכנסו לאתר ״זיהיתי פרפר״ – מגדיר פרפרים אונליין
ספירת הפרפרים הגדולה תיערך ב-7-24.4.24. לפרטים נוספים
התעלומה של נִימְפִית הַסִּרְפָּד
פרפר ששמו מעיד כי הוא ממשפחת הנימפיות והצמח הפונדקאי שלו הוא הסרפד (שלצידו עוד כמה צמחים, כמו כתלית יהודה). בשל צבעו השחור והאדום, והאופן בו הזכרים מתמקמים בעמדת שליטה על הטריטוריה שלו, ניתן לו את השם הפופולרי באנגלית: האדמירל האדום.
כאשר החורף באירופה מתחיל, הוא נודד דרומה לאזורים חמים, לצפון אפריקה וגם לישראל, ומגיע אלינו בסתיו. הפרפרים מעופפים בימי שמש חמימים בתקופת החורף ובאביב. הנקבות מטילות את הביצים והזחלים נהנים מהצמחיה של החורף הישראלי.
זהו פרפר שנותר חבוי במשך רוב שעות היום. אם זכיתם לראות אותו, תרשמו לעצמכם את המקום ואת התאריך וחזרו מידי שנה כדי לראות את הצאצאים של הפרפר אשר שבים לאותו המקום. זוהי תופעה ידועה אך לא מוסברת עד סופה: כיצד פרפר שבקע בישראל מצליח לחזור לאירופה, ולאחר מכן לחזור שוב לאותם המקומות.
מגרש את הפולשים: אֲפֹרִית הַחֶלְמִית
הפרפר הנפוץ ביותר מבין מיני ההספריות בישראל. לאפורית החלמית כמה מופעים בגוונים שונים: לעיתים חום-אדמדם, לרוב אפור ולעיתים גוון כהה וכמעט שחור. אפשר לראותו עומד בכנפיים פרושות כמעט בכל רחבי הארץ, ולאורך רוב חודשי השנה עד לתחילת דצמבר.
הזכר טריטוריאלי ויוצא מעמדתו כדי לגרש פרפרים הפולשים לנחלתו. אם אתם מבחינים לפתע בפרפר במעופו, תוכלו להמתין כמה דקות ואז כנראה שתראו אותו שב אל עמדת השליטה שלו.
כמו רוב מיני פרפרים המקימים דורות רבים ורצופים והמעופפים כמעט כל השנה, הפרפר ניזון ממגוון רחב של צמחים פונדקאים – כך שתמיד יש מזון לזחלים. כך זחלי אפורית החלמית ניזונים על מיני חלמית, חוטמית, מעוג מהחלמיתיים ובקיץ גם ממיני לשישית ממשפחת החלבלוביים.
אפורית החלמית דומה בדוגמת כנפיו לשני מיני הספריות – אפורית הגלונית ואפורית המכבים.
עוד שתי הספריות ראויות לציון:
הֶסְפֵּרִית שְׁחֹרָה הזכר גם כן מתנהג בטריטוריאליות ומגן על נחלתו. קל לזהותו, לרוב בכנפיים סגורות בצורת משולש ובגוון אפור-חום וללא נקודת.
נְחוּשַׁת הַנַּשְׁרָן שאותו קל מאוד לזהות בגלל הגוון הנחושת-צהבהב. כמובן, תמיד נראה אותו באזור של דגנייים – צמחי המזון של הזחלים.
שפע של צמחים פונדקאים: כַּחְלוֹן הָאָפוּן
כחליל נפוץ מאוד בכל הארץ וגם בכל העולם. זהו פרפר נודד הנפוץ בעיקר בזכות שפע הצמחים הפונדקאים שלו – בישראל תועדו כ-60 מיני צמחים שרובם ממשפחת הפרפרניים.
בגינת הירק נראה אותו סביב אפון, שעועית. בגינות יעופף מסביב לאחירותם, לוטוס, ואף מסביב לעצים כמו מכנף נאה וסופורה יפנית. בשטחים הטבעיים יעופף מסביב לתורמוס, ינבוט, שיטה, מרבה-חלב וצלף.
יש המתקשים להבדיל בין כחלון האספסת לכחלון האפון. ההבדל הבולט ביותר ביניהם מתגלה כאשר כחלון האפון עומד בכנפיים סגורות, אז ניתן להבחין בפס לבן המקביל לקצה כנפיו.
אוהב להיות בעיר: כַּחְלוֹן הָאַסְפֶּסֶת
כחליל שמוצאו מאפריקה אשר השתקע באזור הים התיכון. הוא מעופף בכל האזורים בישראל כמעט כל השנה, אך מעדיף את הצמחייה באזורים המיושבים ופחות נראה בטבע.
גם לו יש שפע של צמחים, בארץ נספרו כ-54 מינים. בערים נראה אותו בעיקר מסביב לצמחים פונדקאים כמו אחירותם, עופרית הכף, לבלב, לוטוס וסביב עצים כמו מכנף נאה וסופורה יפנית. בדרך כלל נראה מקבצים של פרפרים מסביב לצמח הפונדקאי. לזחלים שלו יש לעיתים קשר עם נמלים. ולעיתים כשיש מחסור במזון הם עשויים לאכול זחלים וגלמים בני מינם.
הפרפר המתבודד: צַהֲבוֹנִי הַתִּלְתָּן
פרפר שאינו נודד בלהקות, ולכן קשה להבחין אם הוא בנדידה או פשוט מעופף לחפש מזון או בני זוג. מעופו נמרץ, צבעו צהבהב אך לנקבות יש גם מופע לבן המופיע בעיקר בחורף ובאביב. הפרפר פחות פעיל בחורף. הוא מקים דורות רצופים לאורך השנה ואינו נכנס לתרדמה (דיאפאוזה).
נראה אותו יותר בשטחים הפתוחים באזורים שגדלים מיני פרפרניים כמו תלתן, אספסת דבשה ועוד. בנגב הסיכוי לראותו גדול יותר ליד יישובים ושטחים חקלאיים.
שיאן העולם בנדידה: נִימְפִית הַחֻרְשָׁף
מדי כמה שנים אנחנו צופים בנדידה של מאות מיליוני פרפרים ממין זה שחולפים מעל ישראל בדרכם צפונה, לאסיה ולאירופה. לעיתים היקף הנדידה מצומצם, ואז נראה רק מדי פעם פרפר מעופף בנמרצות.
הנדידה הנרחבת נגרמת עקב גדילה מהירה של אוכלוסייתו. הדבר קורה כאשר גשמים רבים יורדים באזורים המדבריים, וכך מתעוררת התרבות המונית של נימפיות החורשף. כל נקבה מטילה עד 500 ביצים על צמחים שונים, כך שדי מהר ישנה כמות אדירה של פרפרים אשר ממשיכים להתרבות עד שלא נשאר מזון – ואז מתחילה הנדידה ההמונית.
לפני כמה שנים היה בגבעות להב אזור מלא בחלמית, שהוא צמח פונדקאי מועדף. גם שם, הצמחים נאכלו במהירות – ונוצרה להקה שיצאה לנדידה. במקום צולם עלה אחד שעל שני צדדיו הוטלו כאלף ביצים.
נימפית החורשף נודד למרחקים גדולים יותר מהדנאית המלכותית, שנודד מקנדה למקסיקו – כלומר נימפית החורשף הוא שיאן העולם בנדידה!
למידע נוסף, היכנסו לאתר ״זיהיתי פרפר״ – מגדיר פרפרים אונליין
ספירת הפרפרים הגדולה תיערך ב-7-24.4.24. לפרטים נוספים
🦋 הפרפרים של ישראל
בישראל ישנם כ-155 מינים ותתי-מינים של פרפרים הידועים לנו. מין אחד נכחד בישראל, דרומי המרואה, וישנם שבעה מינים הידועים לנו רק מתצפית אחת.
כשליש מהפרפרים בישראל נמצאים בסיכון: לפי הספר האדום של פרפרי ישראל, 46 מינים נמצאים בסיכון. רבים מהם הם מינים חרמוניים, כלומר פרפרים הנמצאים בארץ רק באזור החרמון. הגורם העיקרי לפגיעה באוכלוסיית הפרפרים הוא פעילות האדם, שהורס את המרחבים שבהם חיים הפרפרים (בתי גידול) למטרות בנייה וחקלאות.
14 מיני פרפרים בישראל מוגנים לפי חוק: זנב-סנונית המכבים, דרומי המרואה, כתום-כנף הדו-פרית, כיתמית הורוניקה, כיתמית צפונית, כיתמית הדרדר, כיתמית החרמון, צמריר הקדד, נחושתן-נמלים גלילי, כחליל קלאופטרה, כחליל הבקיה, קרקשי הסנה, אפורית ערבתית ואפורית החמשן.
בעשור האחרון חדרו 4 מיני פרפרים פולשים לישראל:
• כחליל הציקס וכחלון הפרלגון – מינים פולשים שהגיעו לישראל כנראה עם צמחים נגועים – מיני ציקס ופלרגון ("גרניום") המשמשים לנוי.
• כחלילון אמריקני – מין צפון-אמריקאי שיובא בשוגג לאזור האמירויות במפרץ הפרסי בשנות ה-90 עם צמחים שהגיעו מארה"ב, ומאז התפשט והגיע גם לישראל.
• זנב-סנונית הלימון – מין אוריינטלי שהגיע לישראל, כנראה ללא מעורבות האדם, עקב הרחבת תפוצה מערבה.
נכון להיום ההשפעה האקולוגית של מיני הפרפרים הפולשים היא אפסית מאחר והם ניזונים מצמחים תרבותיים, למעט הכחלילון האמריקני שנצפה על גם מיני מלוח. כמובן שיש להמשיך לעקוב אחר התפשטותם וההשפעה האקולוגית שלהם, כמו אחרי כל המינים הפולשים.
🦋 הפרפרים עוזרים לנו ללמוד על כל הטבע
הפרפרים נחשבים לסימן שעוזר לנו ללמוד רבות על מצבו של הטבע כולו. לכן אנשי המקצוע מתייחסים אליה כסמנים ביולוגיים (ביו-אינדיקטורים).
לפרפרים ישנה תפוצה רחבה: הם נמצאים בכל סביבות הטבע היבשתיות (בתי גידול) וגם קל לאתר ולזהות אותם בשטח. מכיוון שהם מגיבים במהירות לשינויים סביבתיים ויש להם מחזור חיים קצר, ניתן להבחין במהירות בשינויים בתפוצה שלהם. לצד זאת, הידע על הפרפרים רב יחסית לחיות אחרות.
התוצאה של כל הגורמים האלה היא שקל יחסית למדוד את השינויים באוכלוסייה של הפרפרים – כולל כמות הפרטים הנצפים, מספר המינים, מינים ידועים שנעלמו, מינים חדשים שהופיעו, שינויים בתקופת הופעתם ועוד – ומכאן להסיק לגבי השינויים הסביבתיים של הטבע כולו.
🦋 הגלגול של הפרפרים
פרפרים הם חרקים בעלי גלגול מלא – כלומר הם עוברים בחייהם ארבעה שלבים מובחנים, בניגוד לחרקים בעלי גלגול חסר, שבו רק 3 שלבים ואין את שלב הגולם.
אלה שלבי החיים של הפרפרים:
• ביצה – שלב הנמשך בין ימים אחדים למספר חודשים.
• זחל – השלב בו מתרחשת גדילה, נמשך בין מספר ימים למספר חודשים .
• גולם – שלב מעבר בו מתחולל שינוי דראסטי במבנה הגוף של החרק, נמשך בין מספר ימים למספר שנים.
• בוגר – השלב בו החרק יכול להתרבות – נמשך בין כשבוע למספר חודשים.
זחלי הפרפרים ניזונים מצמחים, המכונים צמחי-מזון או פונדקאים. ישנם מיני פרפרים שזחליהם ניזונים ממגוון רחב של צמחים ממשפחות שונות, כמו נימפית החורשף הניזון ממיני סרפדיים, חלמיתיים, מורכבים ועוד. אחרים ניזונים מכמה מינים ממשפחות מסוימות (למשל ירוק-כנף מפוספס הניזון ממיני ממצליבים שונים); או שיש להם רק צמח מזון ספציפי אחד (כמו צמריר הקדד הניזון רק מקדד גדול-פירות וקדד פיינברון). פרפרים בוגרים ניזונים בעיקר מצוף הפרחים, המכיל כמויות גבוהות של סוכר ומשמש כמקור האנרגיה של החרק – מעוף הוא פעולה הדורשת אנרגיה רבה.
נקבה המטילה ביצים משקיעה הרבה מאמץ ואנרגיה בחיפוש אחד פונדקאי מתאים: צמח מהמין המתאים שיהיה גדול מספיק לכלכל את צאצאיה, נקי מטורפים ומחלות ושאין עליו כבר ביצים או זחלים של נקבות אחרות שיתחרו על מזון עם הצאצאים שלה.
בכדי לשרוד עונות קשות, כמו קור וחוסר מזון בחורף, חום, יובש וחוסר מזון בקיץ – מינים רבים של פרפרים נכנסים לתקופת תרדמה. בפרפרים מבחינים בין שני סוגי תרדמה עיקריים:
דיאפאוזה (מכונה גם תרדמת חורף/קיץ) – המתרחשת בישראל בעיקר בשלבים המוקדמים של הגלגול (ביצה, זחל וגולם) המעבירים בתרדמה את החורף או הקיץ עד שהתנאים הסביבתיים יאפשרו את המשך התפתחותם. במינים מדבריים כמו ירוק-כנף המוריקה וירוק-כנף מצרי התרדמה המתרחשת בשלב הגולם יכולה להמשך כמה שנים, עד שיורד במדבר מספיק גשם להצמיח את צמחי המזון שלהם, ואז הבוגרים בוקעים מהגולם. דיאפאוזה מתרחשת גם בפרפרים הבוגרים, אם כי בישראל תופעה זו נדירה. לדוגמה, לבנינים מהסוג לימוני העוברים כך את החודשים הקרים של החורף.
בין הפרפרים הבוגרים נפוצה יותר בישראל תופעת האסטיבציה (קיוט), תופעה זו נפוצה במיוחד בין מיני סטיריות: הבוגרים בוקעים ומזדווגים באביב, הנקבות, ולעיתים נדירות גם הזכרים, מעבירות את הקיץ במצב של מנוחה, כשהן נחות רוב שעות היום בצל החורש, ומידי פעם בשעות הבוקר או הערב הקרירות יותר מעופפות למצוץ צוף. בסתיו, עם ירידת הטמפרטורות וירידת הגשמים הראשונים, הן מתעוררות לפעילות ומטילות ביצים.
🦋 הפרפרים הנודדים
תופעת הנדידה מתרחשת בפרפרים, בדומה לציפורים ולחיות בר אחרות. אך בניגוד לציפורים למשל, לרוב הפרפרים מהגרים, כלומר הם אינם חוזרים בחזרה.
בישראל ישנם כמה מינים של פרפרים נודדים, חלקם נודדים באופן קבוע מידי שנה, כמו נימפית החורשף והדנאית ההדורה. אחרים נודדים באופן אקראי יותר. לרוב, התופעה מתרחשת לאחר גידול פתאומי ומהיר באוכלוסייה, כמו למשל אצל לבנין הרכפה.
הנדידה בישראל מתרחשת בעיקר באביב, מכיוון דרום (חצי האי ערב) או מזרח (סוריה) – ולעבר צפון או צפון-מערב, אל טורקיה, קפריסין ואירופה. בישראל ישנם שני נתיבי נדידה עיקריים שלאורכם מעופפים הפרפרים: לאורך חוף הים התיכון ולאורך השבר הסורי-אפריקני.
נדידת הפרפרים בישראל אינה תופעה בולטת, כי לרוב הפרטים הנודדים אינם יוצרים להקות. מכיוון שזרם הפרטים הנודדים הוא חלש, לרוב אנשים אינם שמים לב לכך.
פעם במספר שנים מתרחשת נדידה המונית של אלפי או מיליוני פרטים, ואז נדמה שישראל "מוצפת" בפרפרים. כך היה ב-2019, אז גורמים אקלימיים הביאו לירידת כמות גשמים חריגה בחצי האי ערב, דבר שגרם להתפוצצות אוכלוסייה מאסיבית של נימפית החורשף שעברו את החורף באזור, ומיליוני פרטים החלו לנדוד צפונה לעבר אירופה כשהם חולפים בנחילים בשמי ישראל.
