סכנה לאלמוגים

בימים אלו, בזמן שמדינת ישראל נמצאת במלחמה, צוות שמוביל משרד ראש הממשלה מקדם מהלך שיאפשר את הגדלת שינוע הנפט של חברת קצא״א במפרץ אילת – חברה המסתתרת במחשכים ואינה חושפת את פעילותיה באופן מלא, לא בפני הציבור ואפילו לא בפני שרי הממשלה וחברי הכנסת.

כמעט כל ישראלי מכיר את שמורת האלמוגים הייחודית והמרהיבה במפרץ אילת, ורבים ביקרו בה או צללו לידה. למרבה הצער, האלמוגים נמצאים בסכנה של ממש, ולא רק הם – אלא עוד אוצרות טבע רבים בכל דרום הארץ.

בימים אלו הצוות, המורכב מנציגי ממשלה שונים, מעמיד לבחינה מחודשת את המדיניות שהמשרד להגנת הסביבה קבע, תחת ההגדרה של ״אפס תוספת סיכון במפרץ אילת״. על פי מדיניות זו הוטלו הגבלות על חברת קצא״א בכמות שינוע הנפט במפרץ אילת – עד 2 מיליון טון נפט בשנה בלבד.

נפט זרם אל שמורת הטבע

להגדלת השינוע עלולות להיות השלכות שליליות משמעותיות בשלל תחומים. זו עלולה להיות סכנה למפרץ אילת, לשונית האלמוגים הייחודית המהווה אבן שואבת לתיירות ולפרנסה בעיר, זהו סיכון למצבו של הים התיכון, ולמרחבים פתוחים בעלי חשיבות אקולוגית ונופית שדרכם עובר צינור הנפט.

וזה עוד לא הכל: דליפות נפט עלולות לפגוע בבריאות התושבים באשקלון ובאילת, לסכן את מתקני ההתפלה ומי השתייה, לפגוע בפעילותם של תחנות כוח ונמלים ולהזיק לחופי רחצה ולדיג.

חשוב לזכור כי כמויות הנפט הנוספות, שחברת קצא״א רוצה לשנע בין אילת לאשקלון, באמצעות צינור ישן ורעוע שכבר אירעו בו תקלות, אינן מיועדות לצרכי הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, אלא ליצוא למדינות אחרות.

צריך להבהיר, התרחישים המבהילים על דליפת נפט אינם רק חששות. מעדויות שהצטברו במהלך השנים התברר שקצא״א כבר הייתה אחראית לאירועי דליפה רבים, שחלקם הוסתרו מהציבור.

אירוע דליפה חמור שגרם לזעזוע ציבורי היה אסון עברונה שהתרחש ב-2014. צינור הנפט של קצא״א נבקע סמוך ליישוב באר אורה, כ-20 ק״מ צפונית לאילת. כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי זרמו במשך לילה שלם והגיעו לשמורת עברונה.

אינטרסים כלכליים על חשבוננו

המאבק החל לפני כשלוש שנים, כאשר חברת קצא״א קידמה את עסקת שינוע הנפט המכונה הסכם רד-מד. ההסכם לא יצא לפועל בזכות מאבק ציבורי רחב ונחוש מאוד בהשתתפות עשרות ארגוני סביבה ובריאות הציבור, יחד עם ראשי הרשויות של אילת ואשקלון ותושבים בערים אלו. המאבק הזה מתחדש כעת.

אף שבמסגרת דיון בבג״ץ בנושא, כל משרדי הממשלה קיבלו את המדיניות של המשרד להגנת הסביבה של ״אפס תוספת סיכון למפרץ אילת״ – כעת חברת קצא״א לוחצת שוב לקדם את האינטרסים הכלכליים שלה, שעלולים להיות על חשבון כולנו.

בעת הזו, כאשר ישנם איומים ביטחוניים בים האדום מכיוון החות׳ים, שינוי מדיניות שיוביל להגדלת שינוע הנפט של קצא״א על ידי הממשלה ויגרום להגדלת כמות מיכליות הנפט באילת – הוא בלתי מתקבל על הדעת ועלול לגרום לאסון.

בשבוע האחרון ארגוני הסביבה, מומחי בריאות הציבור, מדענים, פורום רשויות החוף וראשי הרשויות של אילת ואשקלון הציגו בפני הצוות הממשלתי הבוחן במשרד ראש הממשלה את הסיכונים בהגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת והסרת ההגבלות על חברת קצא״א.

אנו מקווים שהממשלה תקבל את עמדתנו על חשיבות ההגנה על מפרץ אילת, ונחושים להיאבק יחד עם כלל השותפים לנושא כדי לשמור על האדם והטבע בישראל.

 

✅ עדכון (3.4.2024) לאחר כחודשיים של דיונים ופגישות לפני ומאחורי הקלעים, ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח”כ יולי אדלשטיין, החליטה על צמצום משמעותי של החיסיון ששמר את פעילות קצא”א הרחק מהעין הציבורית. הוועדה צמצמה את צו החיסיון של החברה והאריכה אותו בשנה אחת בלבד (עד 1.6.25) ולא בחמש שנים, כפי שביקש משרד האוצר.

רוח גבית להחלטה הזו ניתנה בזכות כ-400 הערות ציבור ששלחו פעילי סביבה ותושבים לממשלה, בקריאה לפתוח את החיסיון המקומם על פעילות קצא”א. זאת לצד עבודה משותפת של החברה להגנת הטבע עם ארגוני סביבה נוספים כמו צלול, אדם טבע ודין, שומרי הבית, עמותת הסביבה מדבר וים אילת, עמותת קשת במצפה רמון, נוער למען האקלים ועוד, ובשיתוף ראשי הרשויות של אילת, אשקלון, חבל אילות ורמת נגב.

ועדיין, החברה להגנת הטבע, סבורה שאין מקום לחיסיון כלל, ובטח לא לחיסיון כלפי הציבור, בנוגע לכמויות החומרים שקצא"א עושה בהם שימוש. יחד עם שורה ארוכה של גופים וארגונים נוספים, נמשיך לפעול לכך שקצא"א תהיה חברה ממשלתית עם שקיפות אמיתית, פיקוח ראוי וללא הסתרת מידע חיוני וחשוב מהציבור.