תוצאות חיפוש

הסיפור המלא על שער השומרון ונחל רבה

מסדרון אקולוגי – הכביש של הטבע

כשאנחנו צריכים להגיע מירושלים לתל אביב או מכרמיאל לחיפה, כנראה שנשתמש בכביש או במסילת רכבת. אבל אם בדרך נהפוך את נקודת המבט שלנו, ובמקום להתמקד בכביש נשים לב לשטחים הפנויים שנותרו מסביב לכביש עבור חיות הבר והצמחים – נגלה שיצרנו להם בעיה רצינית מאוד.

כדי לשרוד, גם החיות והצמחים צריכים לנדוד ממקום למקום. הם עושים זאת למשל כדי לחפש מזון, מקום מחיה או בני זוג. אם צביה וצבי שגדלו באזורים מרוחקים מקבלים הזדמנות להזדווג ולהביא לעולם דור חדש, הם מחליפים בתוך כך מטען גנטי – ויש לכך חשיבות אדירה. בלי החלפת המידע הגנטי, החיות או הצמחים הופכים רגישים ופגיעים יותר למחלות ולשינויים בסביבה, כמו התחממות הנובעת ממשבר האקלים או סכנת שריפות.

אם נחשוב למשל על ארנבת או שועל שמחפשים אוכל, או בורחים מאש – ונתקלים בדרך בכביש, במסילת רכבת או ביישוב עמוס ורועש – קל להבין שאלה מכשולים המאלצים אותם לעצור. כשמחברים יחד את כל השטחים הבנויים והסלולים בישראל, שהופכת צפופה יותר ויותר בכל שנה – מתברר שיש סכנה אמיתית שהטבע יישאר בשטחים מבודדים, באיים קטנים שאין שום ״כביש״ שמחבר ביניהם. המשמעות של מצב כזה נוראית: סיכון גובר להכחדה של חיות בר וצמחים.

מנקודת המבט של הטבע, המקום המוגן ביותר אלה שמורות הטבע. אבל אי אפשר להקים שמורות טבע בכל מקום, וישנן אפשרויות נוספות שיכולות להבטיח שיהיה רצף של שטחי מחיה שלא יופרע על ידי בתים וכבישים. המנגנון הזה מכונה ״מסדרון אקולוגי״, וכדי שהוא יהיה יעיל – הוא חייב להיות גדול מספיק כדי שהצבי, השועל והארנבת יוכלו להסתובב בחופשיות מספקת.

נזק אדיר לכל הטבע הישראלי

אחרי שנים של מאבקים של החברה להגנת הטבע וארגוני סביבה אחרים, המסדרונות האקולוגיים בישראל קיבלו סוף סוף מעמד רשמי בשנת 2016, במסגרת תמ״א 35 שהגדירה מאות קילומטרים של מרחבים שצריכים להישאר פתוחים וטבעיים. התוכניות השונות הנגזרות מכך מקודמות כיום ברחבי הארץ על ידי מינהל התכנון, אבל בשער השומרון ובנחל רבה המצב הוא אחר, והתוצאה חמורה מאוד. מכיוון ששטח התוכנית נמצא ביו"ש, הוא חורג מהתכנון הכולל בישראל וקוטע את הרציפות שהתכנון הארצי כל כך מחויב לה.

התוכנית להקמת אזור התעשייה שער השומרון, שעוברת סמוך ומעבר לקו הירוק, היא עצומה ובזבזנית בשטח. היא כוללת בנייה של משרדים, מבני תעשייה ומסחר ומבני ציבור על מרחב אדיר של כ-2,500 דונם. להמחשה, מדובר בכמחצית מהשטח של קריית אונו או כשליש מהשטח של בת ים. במקום מתוכננות זכויות בנייה של כ-2 מיליון מ"ר.

הבעיה הקשה היא שמדובר באחד ממרחבי הטבע הכי רגישים באזור המרכז ובכל הארץ.

רשימה חלקית בלבד של חיות הבר שנחל רבה הוא ביתן כוללת אוכלוסיית צבאים גדולה ומפותחת במיוחד, ועוד צבועים, גיריות, ארנבות, תנים, חזירי בר, שועלים, קיפודים, נמיות ודורבנים. לצידם מתגוררים בשטח זוחלים כגון צבי יבשה, שנונית שפלה, שנונית נחלים, חומטים ומיני נחשים רבים. במקום מקננים עופות דורסים רבים, כגון חיוויאי הנחשים ועקב עיטי, ומינים בסכנת הכחדה כמו עיט ניצי ובז אדום. בסך הכל חיים במקום 19 מינים הנמצאים בסכנת הכחדה.

הנזק העצום הזה ליונקים, לעופות, לזוחלים ולצמחים במרחב הוא רק חלק מהבעיה הענקית – כי פיתוח של אלפי דונמים טבעיים במרחב הזה הוא בעל השלכות הרסניות ובלתי הפיכות על אזור המרכז ועל הטבע הישראלי כולו.

התוכנית הבזבזנית והמיותרת של אזור התעשייה שער השומרון היא כמו חץ בליבו של הטבע הישראלי: היא קוטעת באופן מוחלט את המסדרון האקולוגי הארצי ומנתקת את הרצף הטבעי בין הצפון לדרום. 

כלומר, אזור התעשייה יהרוס את שטחי המחיה המקומיים של חיות בר רבות – וישפיע על כל מה שקורה במסדרון האקולוגי הארצי, שמתחיל בצפון בגליל, עובר דרך הכרמל אל רמות מנשה והשומרון המערבי, וממשיך אל הרי יהודה, שפלת יהודה והנגב בדרום. שטח התוכנית שנמצא מעבר לקו הירוק אך ממערב לגדר ההפרדה מהווה חוליה מקשרת הכרחית ויחידה של גבעות טבעיות המאפשרות את רצף המסדרון האקולוגי הארצי.

המקרה של הצבי הארץ-ישראלי מדגים את ההשפעה ההרסנית של אזור התעשייה שתוקע טריז באמצע המסדרון האקולוגי. בישראל חיה כל האוכלוסייה של המין הנדיר והייחודי שנמצא בסכנת הכחדה עולמית. מבין כ-4,000 צבאים, כ-300 צבאיים – כלומר כ-7.5%, חלק גדול ומשמעותי – חיים במרחב של נחל רבה ויושפעו ישירות מהתוכנית.

ומה עם הצבאים שחיים באזורים מרוחקים יותר? גם הם מאויימים מאזור התעשייה בגלל הקיטוע של המסדרון האקולוגי – רצף המרחבים הפתוחים שבלעדיו סיכויי ההישרדות שלהם נפגעים קשות.

מרחב טיולים שאין כמוהו במרכז הארץ

לצד הטבע, גם המטיילים יאבדו מרחב ייחודי ויוצא דופן שאין כמוהו במרכז הארץ הצפוף והדחוס. במקום לנסוע שעות בפקקים לצפון הארץ – אפשר להגיע לכאן, לטפס אל ראשן של גבעות גבוהות ולצפות למרחבים פתוחים ויפהפיים. 

מהגבעות נשקף נוף פתוח אל שמורות הטבע נחל שילה והדום השומרון שנמצאות מדרום. ומהגבעות אפשר לגלוש לוואדיות, שבחורף ובאביב הם ירוקים ופורחים להפליא. תוכלו לפגוש כאן שפע אדיר, מרשים וססגוני של רקפות, נוריות, סחלבים ומיני פרחים רבים נוספים.

במרחב שער השומרון יש מערכת אקולוגית של בתה עשבונית – העשבים הנמוכים האופייניים כל כך לישראל ולכל אזור הים התיכון, שהם בית למגוון ייחודי של חיות בר וצמחים אך למרבה הצער נעלמו ממקומות רבים בארץ.

תוכנית מוגזמת ומיותרת 

תוכנית שער שומרון ההרסנית לטבע מתעלמת מעקרונות התכנון שנקבעו ברמה מחוזית וארצית במטרה להגן על המסדרונות האקולוגיים – אך גם מבחינת בני האדם זוהי תוכנית מיותרת לחלוטין.

כשבוחנים לעומק את הנתונים של התוכנית מתגלה תמונה אבסורדית:

– באזור המרכז ישנם עודפי היצע אדירים של תוכניות לתעסוקה, בהיקף של עשרות מיליוני מ"ר – פי כמה וכמה מהתוכנית של שער שומרון, על פי התוכנית האסטרטגית לתעסוקה בישראל שאותה מוביל מינהל התכנון.

– תוכנית שער השומרון, המשותפת למועצות האזוריות שומרון, אלקנה ואורנית, שבהן גרים ביחד כ-63 אלף תושבים, כוללת שטחי תעשייה, מלאכה ותעסוקה בהיקף של כ-2 מיליון מ"ר (על פי זכויות הבנייה). זהו היקף עצום, מכיוון שעבור כל אוכלוסיית מחוז המרכז, המונה כ-2.5 מיליון תושבים, מתוכנן פיתוח של שטחי התעסוקה של כ-11 מיליון מ"ר עד 2040.

– כלומר, באזור התעשייה שער השומרון לבדו, בחישוב לפי מספר התושבים, מקודם פיתוח בהיקף גדול פי 7 מאשר באזור המרכז כולו!! 

– כל זאת, בשעה שברדיוס של כ-15 ק״מ מהאזור כבר ישנם אזור תעשייה פעילים או שנמצאים בשלבי הקמה, כמו פארק תעשייה אפק, ״לב הארץ״ בכפר קאסם, אזור התעשייה הישן בראש העין, אזור התעשייה ״נצבא סיטי״ החדש שמוקם בראש העין, פארק תעשייה ״אריאל מערב" ועוד.

– וזה עוד לא הכול: בשטח המועצה האזורית שומרון ובמערב השומרון בכלל ישנן תוכניות נוספות לאזורי תעסוקה, שחלקן מאושרות או מופקדות וחלקן נמצאות בתהליכי קידום שונים. ההיקף של כלל התוכניות האלה הוא מיליוני מ"ר – מעל ומעבר לרמות התעסוקה הממוצעות לתושב ברשויות אחרות במרכז הארץ.

חייבים למצוא פתרון ולשמור על הטבע

מרבית השטח של תוכנית שער שומרון משתרע מדרום לכביש 5, עד לדופן הצפונית של מחצבת נחל רבה. חלק קטן מהתוכנית הוא מצפון לכביש 5, בשטח צר שרוחבו 300-400 מטר בלבד. בסביבה המאופיינת בגבעות תלולות המחורצות בוואדיות, השטחים הבנויים המתוכננים מפוזרים באופן בזבזני, חריג ולא סביר ביחס למרחב האדיר שנהרס.

במשרד להגנת הסביבה כתבו כי "השיפועים החדים בצירוף הצורך לשמור על הנחלים והוואדיות, מותירים שטח מצומצם מאוד ומפוזר הניתן לניצול לצורכי פיתוח מתוך השטח הרחב שעליו משתרעת התוכנית".

אבל התוכנית עצמה מציגה בצורה מוטעית לחלוטין את המצב. בתוכנית נכללת הטענה כאילו מרחבי המדרונות והוואדיות לא יפותחו ויותירו לצבאים, לזוחלים ולציפורים מרחב מחיה. זוהי כמובן טענה מופרכת לגמרי: חיות הבר והצמחים לא יוכלו לשרוד בתוך השטח העצום של מבני תעשייה ומסחר, כשרק רצועות ירוקות צרות ובלתי עבירת לבעלי חיים גדולים נמצאות ביניהם.

בדרך כלל, לחברה להגנת הטבע ולשאר ארגוני הסביבה ניתנת הזדמנות להשמיע את קולם ולהזהיר מפני האיומים על חיות הבר והצמחים. ואולם התוכנית להקמת אזור התעשייה של שער השומרון נערכה ללא כל אפשרות להעלות את השאלות והסוגיות הקריטיות. זאת, מכיוון שהחברה להגנת הטבע איננה חברה במוסדות התכנון ביו"ש ולכן לא הייתה לה יכולת להשפיע על התוכנית בצורה משמעותית.

אז מה אפשר לעשות?

1. לבדוק לעומק את הקידום והההרחבה של אזורי תעסוקה אחרים במרחב השומרון, שלא מזיקים לטבע באופן קשה וקריטי כמו בשער השומרון. אפשר למשל לקדם את ההרחבה של אזור התעשייה אריאל או ברקן.

2. אם מתעקשים להמשיך ולקדם על התוכנית בנחל רבה – ולדעתנו זהו רעיון גרוע והרסני – חייבים לצמצם את הבזבוז האדיר של שטחים במרחב הרגיש ולהקטין באופן משמעותי את הפגיעה הקשה בטבע. אנחנו מציעים לרכז את מרבית הפיתוח במחצבה של נחל רבה, שאמורה להתפנות, ולאפשר פיתוח מוגבל בסמיכות לכביש 5.

צילומים: אבי צודקביץ

לקריאה נוספת