תוצאות חיפוש

תוכניות הממשלה יפגעו בתושבי הנגב המערבי ויגרמו לנזק אדיר לטבע

מערכת החברה להגנת הטבע

הצעת החוק "שיקום חבל תקומה" היא עבודה בעיניים – היא מדירה את תושבי הנגב המערבי מקבלת ההחלטות ונותנת לממשלה כלי דרקוני ודורסני. למה זה המצב ומה אפשר לעשות – בכתבה >>

להקת צבאים בין פתחת שלום לגבול מצרים
להקה של צבי ארץ-ישראלי בין פתחת שלום לגבול מצרים. צילום: עמית מנדלסון

ב-7 באוקטובר, תושבי המרחב של עוטף עזה (חבל תקומה) והנגב המערבי התעוררו למציאות קשה מנשוא, ומאז חייהם לא שבו למסלולם. מיום שחור זה, התושבים מיטלטלים בין פתרונות זמניים, עם הבטחות מצד הממשלה, שלצערנו אין להן כיסוי מספיק – לטפל, לשקם, להחזיר אותם ליישוביהם ולפתח את חבל הארץ.

אפשר לדון על הדרך המתאימה לשקם ולפתח את היישובים שנפגעו במלחמה, אך דבר אחד ברור: המרחבים הפתוחים הטבעיים, השטחים החקלאיים והנופים המרהיבים מהווים את התשתית לאיכות החיים של תושבי הנגב המערבי כולו – זהו הבסיס העמוק למשיכה שלהם לאזור ולקשר החזק שלהם לחבל הארץ המיוחד הזה.

כעת, מינהלת תקומה, שר הפנים וממשלת ישראל מציעים להקים מנגנון תכנוני חדש – שלכאורה אמור לספק מזור לקשיי השיקום והפיתוח. כך לפחות על פי הבטחות הממשלה.

ואולם מניתוח מקצועי שערכו מומחי התכנון של החברה להגנת הטבע עולה בבירור כי הבטחות לחוד ומציאות לחוד. מנגנון התכנון של הפיתוח והשימור המוצע בתזכיר החוק צפוי לחולל נזק אדיר, ובנוסף לא לספק מענה לצרכי התושבים והאזור – ואף עשוי להרע עימם.

לציבור מוצגת האשליה של עשייה על ידי הקמת עוד ועדה שלפי ההבטחות "תפתור את כל הבעיות". למעשה, אלה מהלכים שעלולים ליצור שפע של בעיות חדשות, שלתושבי האזור יהיה קשה מאוד להתמודד עמן. בהמשך הכתבה נסביר בדיוק למה.

הצטרפו לקריאה לשמור על מערכת תכנון שנותנת מקום לתושבים להשפיע על קבלת ההחלטות ולאפשר להם לשמור על הייחודיות של הנגב המערבי.

✅ הביעו את דעתכם על החוק באתר התזכירים של הממשלה, עד ל-30.4.24: לאתר תזכיר החוק

בתרונות לס בגן לאומי הבשור בעוטף עזה
בתרונות לס בגן לאומי הבשור בעוטף עזה. צילום: עמית מנדלסון

הבטחות לחוד - ומציאות לחוד

בואו נעשה סדר: מה הממשלה בעצם מבטיחה, מה אומר החוק ומה יקרה בפועל?

 

1. הבטחת הממשלה: תכנון וביצוע מהירים של צרכי התושבים.

הצעת הממשלה בחוק: הקמת ועדה חדשה (בשליטה ממשלתית) בעלת סמכויות נרחבות ודורסניות.

מה עלול לקרות בפועל? עד שהחוק יעבור והוועדה תקום ותתפקד ביעילות יחלפו עוד חודשים ארוכים (במקרה הטוב..) החוק מציע שתוקם ועדה מצומצמת שבה יש הרכב חלקי של בעלי העניין וייצוג מועט מאוד למועצות ולתושבים של הנגב המערבי. כתוצאה מכך, הוועדה עלולה לא לקחת בחשבון את כלל השיקולים ולייצר תוכנית שיפגעו במועצות ובתושבים (פירוט בסעיפים הבאים).

מה צריך לעשות? להשתמש באופן מיידי במנגנון התכנוני הפועל כיום באופן טוב, ולטייב אותו על ידיי תוספת של אנשי מקצוע, תקנים ומשאבים – כדי שוועדת התכנון הקיימת תפעל ביעילות ותוכל להאיץ את הפעילות באזור.

 

2. הבטחת הממשלה:  שיקום בשיתוף התושבים.

הצעת הממשלה בחוק (חלק ראשון): הוועדה המוצעת למרחב הנגב המערבי תקבל סמכויות שעוקפות הליכי תכנון סדורים, בתוספת סמכויות שיש למועצה הארצית (מוסד התכנון העליון, שהוא כמו בג"ץ של עולם התכנון).

מה עלול לקרות בפועל? התוצאה עלולה להיות תכנון שמולו יכולת מועטה להתנגדות, ללא יכולת להגיש ערעורים על תוכניות ועם שיתוף ציבור מזערי, אם בכלל. הוועדה תתפקד בדומה לוועדות התכנון הארציות שפועלות כיום (כמו הוותמ״ל והות״ל), אשר עוקפות תהליכי תכנון סדורים, ידועות ככאלה שלא ״סופרות״ תושבים ורשויות מקומיות ומתכננות להם ״מעל הראש״ – בניגוד לרצונות ולצרכים שלהם וללא שיתוף ציבור אמיתי.

הצעת הממשלה בחוק (חלק שני): לפי הצעת החוק, הוועדה תורכב מרוב מוחלט של נציגי ממשלה.

מה עלול לקרות בפועל? בהצעה לא נקבע מיהם המשרדים הממשלתיים אשר להם יהיה ייצוג בוועדה. למשל, כלל לא ברור שגופי ממשל שתפקידם להבטיח שמירה על איכות חייהם של התושבים ובריאותם, יהיו חלק מקבלת ההחלטות בוועדה, כמו המשרד להגנת הסביבה או משרד הבריאות. לשלטון המקומי תהיה נציגות מועטה שלא תאפשר לאזן את ההחלטות המתקבלות בוועדה. בנוסף, לייצוג הציבור יהיה קול בודד – נציג ארגוני הסביבה, שהם יהיו היחידים שיוכלו לשמור על האיזונים בין פיתוח לשימור.
המשמעות של הרכב הוועדה שמוצע בתזכיר החוק היא שהממשלה תוכל לעשות ככל העולה על רוחה לפי מיטב שיפוטה, צרכיה ורצונותיה – ולשלטון המקומי ולציבור לא תהיה יכולת להגיב או למנוע מהלכים שאינם מתאימים למועצות ולתושבים (ראו דוגמה בסעיף הבא).

 

3. הבטחת הממשלה:  הוועדה תוכל לעסוק בתכנון המרחבי הנדרש לכל תחומי החיים של התושבים.

הצעת הממשלה בחוק: לוועדה תהיה סמכות לתכנן כל דבר שבו תרצה במרחב – גם אם הוא אינו מיטיב עם התושבים. כל זאת, כפי שהוסבר בסעיפים הקודמים, ללא יכולת של הציבור להתערב ולהשפיע.

מה עלול לקרות בפועל? הממשלה תוכל למקם במרחב הנגב המערבי כל מיזם או תשתית שתהיה מעוניינת בו. למשל, מיזמים שהממשלה כבר מעוניינת לקדם באזור כוללים תחנות כוח מזהמות, אתרי הטמנה וטיפול בפסולת, מתיחה של קווי מתח עליון והקמת יישובים חדשים. הוועדה תאפשר לממשלה לרוץ קדימה עם התוכניות שלה ועם מעט מאוד יכולת התנגדות מצד התושבים במקום.

 

השאלות העולות מכך: האם האינטרס של הממשלה ושל השלטון המקומי והאזרחים דומה? האם ניתן לסמוך על הממשלה שהיא תעשה במרחב אך ורק מה שהתושבים רוצים? או שהיא תעשה (בעיקר) דברים נוספים שהיא מוצאת לנכון ומעוניינת בהם, על אפם וחמתם של התושבים?

פריחת כלניות ב״דרום אדום״ בעוטף עזה
פריחת כלניות ב״דרום אדום״ בעוטף עזה. צילום: עמית מנדלסון

מה צריך לעשות?

לעמדתנו, גם אם יש צורך לייעל את הליכי התכנון, אין שום סיבה לעשות זאת על חשבון איכות התכנון ויכולת ההשפעה של התושבים והציבור.

צריך לחזק ולשפר את מוסדות התכנון הקיימים – ועדות התכנון המקומיות והמחוזיות – שכורעות וקורסות תחת העומס, בשל מחסור בכוח אדם ותקציבים בלתי מספקים, ולא לבסס ועדה חדשה שיוצרת ביורוקרטיה, סרבול וכפילות נוספים.

עוד על הדרך הנכונה באמת לשקם את הנגב המערבי בכתבה הבאה

הצטרפו לקריאה לשמור על מערכת תכנון שנותנת מקום לתושבים להשפיע על קבלת ההחלטות ולאפשר להם לשמור על הייחודיות של הנגב המערבי.

✅ הביעו את דעתכם על החוק באתר התזכירים של הממשלה, עד ל-30.4.24: לאתר תזכיר החוק

פריחות ביער רעים
פריחות ביער רעים. צילום: עמיר בלבן

רוצות להצטרף לשמירה על הנגב המערבי?

בואו להיות חברות של הטבע

הצטרפו עכשיו