"אלה ימים לא פשוטים, לא לישראל ולא לי. אז הנה אני כאן, הולך 440 ק"מ לאורך מדינה מוקפת אויבים מכל ארבעת כיווני המצפן. המטרה? לגייס שקל על כל 10 מטר של דרך, כשהכסף מיועד לטיפול משקם לנפגעי טראומה. האמצעים? זה פשוט. כל מה שאני זקוק לו נמצא על גבי".

כך כתב אהרון סייטלר, שעשה עלייה לפני שלוש שנים, אחרי שסיים את לימודיו באוניברסיטה בלונדון וחש משיכה עמוקה למולדת העם היהודי. הוא התגייס לצבא ושירת בצנחנים, אחרי השחרור, כשהחל לחשוב על קריירה, הבין שישראל צריכה להגן ולטפח את הטבע הייחודי שלה, את הנופים המרהיבים, המרחבים הפתוחים, המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות הייחודיות.

ואז הגיע האסון של 7 באוקטובר והמדינה שקעה בכאב. אהרון פנה לטבע למצוא נחמה – וריפוי למדינה בטראומה. הוא החליט לצאת למסע בשביל ישראל, מצפון ועד דרום, כדי לגייס כסף לפעילויות של החברה להגנת הטבע שנועדו לאפשר לכמה שיותר אנשים ליהנות מהאיכויות המיטיבות של הטבע.

סרטון של אהרון מתחיל את המסע בשביל ישראל

 

עם היציאה למסע, אהרון כתב בבלוג שלו: ״אני יוצא למסע בשביל ישראל כדי לגייס כסף ולעזור לרפא מדינה שנמצאת בטראומה באמצעות פעילויות בטבע״.

בחודשים האחרונים, החברה להגנת הטבע עסקה באירוח ובפעילויות בשטח למאות משפחות של מפונים מהצפון ומהדרום, בארגון מסעות אתגר לבני נוער מפונים, בטיולים בחינם לחברים של החברה להגנת הטבע ועוד. זו הדרך שלנו להקל על ישראלים רבים שמתמודדים עם קשיים נפשיים בעקבות האסון של ה-7 באוקטובר והמלחמה, ביניהם שורדי הטבח, בני משפחה של חטופים, והמפונים מהדרום ומהצפון. כי בתוך הקושי, כאשר אנחנו מתחברים לטבע, יוצאים לטיולים או אפילו לאתרים ירוקים בעיר – אנחנו נושמים יותר טוב ומפיגים מעט, ואפילו הרבה, את המתח והקושי.

המסע של אהרון בשביל ישראל נועד לגייס 50 אלף שקל לתוכניות האלה. "כמי שעזב מרצון את כל חייו מאחור ועלה לישראל לבדו, אני יודע ששינוי אינו תמיד דבר קל. אבל ביחד, אנחנו יכולים לעשות שינוי אמיתי – להגן על המורשת הטבעית של ישראל ולהיעזר בה כדי לעורר השראה בדורות הבאים", הוא כותב.

מפגשים בדרך

אהרון יצא לדרכו מתל אביב חדור מוטיבציה ואמונה, וכבר הלך קילומטרים רבים. בין הפרחים, בעלי החיים והנופים המרהיבים, המסע בשביל ישראל הוא עבורו גם חוויה של היכרות עם ישראל, כשאנשים טובים באמצע הדרך עזרו לו כשהלך לאיבוד או כשנזקק לטיפול רפואי ולתספורת, חלקו איתו את מזונם והפיגו את בדידותו.

למשל, אהרון מספר איך פעם ופעמיים הוא חיכה לאוטובוס דווקא בצד שמאל של הכביש, ונהגים כיוונו אותו, או איך חבורה שאכלה ארוחת צהריים התעקשה שיצטרף אליה ואז ציידה אותו בסנדוויץ׳ חריף למדי, עבורו. בכרמל הוא נתקל במשפחה שהגיעה משבדיה, והזדהה עמוקות עם אמירה של אבי המשפחה: ״אני רואה שלא רוצים את ישראל באירוויזיון ואני אומר ׳לא, לא, לא׳. הם לא יודעים את האמת״.

באופן בלתי נמנע, המצב הביטחוני השפיע על המסע. לאורך הדרך אהרון נתקל במעט מטיילים, בניגוד למצב האופייני לשביל ישראל, וכשהלך בצפון כמעט לבדו, שמע מדי פעם קול חבטה עמום של טילי החיזבאללה או התקפות צה"ל בלבנון.

ליד קיבוץ יגור הוא נתקל בנועם, מפונה מקריית שמונה, שעבר לבית שאן עד להודעה חדשה ועמד להתגייס לצבא. נועם סיפר לו שלקח לעצמו כמה ימים כדי לנקות את הראש לפני הגיוס.

אהרון התרגש לשמוע על כך: "בתחילה לא הייתי בטוח ששמעתי נכון. זו הרי בדיוק המטרה של הקמפיין הזה – קידום המודעות שהטבע הוא משאב של בריאות הציבור. נועם הבין את זה בעצמו. המשימה שלנו היא לעזור לאנשים אחרים שנמצאים במצב יותר גרוע ממנו", הוא כתב. עדכונים מהמסע של אהרון ניתן למצוא גם בערוץ היוטיוב של אהרון.

סרטון של אהרון בנקודה המערבית ביותר בשביל ישראל, במורדות הכרמל