תוצאות חיפוש

רוצות לצאת מהפקק? תוותרו על הכביש

הסיפור ב-100 מילים

זה נשמע לא הגיוני, אבל זה הדבר הכי הגיוני שצריך לעשות.

כדי להיחלץ מהפקקים האיומים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, וכדי שהטבע ישתחרר מהאספלט והמכוניות שעלולים לדרוס אותו - חייבים לסלול פחות כבישים בישראל!

אולי זה נשמע כמו פתרון קסם, אבל מתברר שזה פתרון שבאמת עובד.

תנו לנו כמה דקות להסביר לכם.

הכבישים במספרים

פי 4

אנשים

יכולים לנסוע בנתיב שיוקדש לתחבורה ציבורית בגוש דן, ולא יתבזבז על מכוניות פרטיות - שבכל אחת מהן יש רק נוסע וקצת, בממוצע

אלפי

חיות בר

נדרסות בכבישי ישראל מדי שנה

פי 20

הנזקים הסביבתיים של כבישים מתפרשים למרחקים גדולים. כביש ברוחב של 25 מטר - משפיע על חיות הבר והצמחים בטווח של כחצי קילומטר

25%

מפליטות הפחמן

מגזר התחבורה (הכולל מכוניות, אוטובוסים, רכבות ומשאיות) אחראי ל-25% מפליטות הפחמן הדו-חמצני שמחמם את האטמוספירה ומשבש את האקלים

  • מחלף מוצא בכביש 1
    מחלף מוצא בכביש 1. צילום: שאטרסטוק
  • פקק תנועה בנתיבי איילון, ליד מחלף השלום
    פקק תנועה בנתיבי איילון. צילום: שאטרסטוק
  • פארק השרון ביום בהיר מבט מרוחק
    כאן ייסלל כביש? פארק השרון. צילום: איריס ארבל
  • יעל משקיפה על מחלף מלמעלה
    מצפה נפתוח. צילום: עמיר בלבן

הסיפור המלא על הכבישים המיותרים והמזיקים

כולנו שונאים לעמוד בפקקים, זה ברור. אבל הניסיון המקצועי בישראל ובעולם מגלה עובדה מפתיעה מאוד: אם נסלול עוד כבישים, עלולים להיות עוד יותר פקקים. איך זה יכול להיות?

עוד כבישים גורמים ליותר אנשים לנסוע וגם גורם להם לנסוע יותר. הוא אפילו מעודד רכישה של מכוניות חדשות. וכך, כשמוסיפים נתיבים בכביש מהיר או אפילו סוללים כבישים חדשים – לא מצליחים לפתור את הפקקים. הניסיון מלמד שהכבישים והנתיבים החדשים נסתמים מהר הרבה יותר מכפי שצפו המתכננים שלהם.

המסקנה שאליה הגיעו המומחים פשוטה: כדי שיהיה לנו באמת קל יותר להגיע ממקום למקום, במיוחד במדינה צפופה כל כך כמו ישראל – אין צורך בכבישים חדשים, שיגרמו יותר נזק מתועלת, אלא חייבים לדאוג לתחבורה ציבורית יעילה ונוחה. 

נשמע לכם מוזר? קחו לדוגמה את אחד הקטעים העמוסים ביותר בכביש החוף ובישראל כולה – בין תל אביב לנתניה. אם נרחיב אותו עוד יותר ונסלול נתיב חדש, כפי שכבר נעשה כמה פעמים בשנים האחרונות, נאפשר לעוד כ-2,000 מכוניות לנסוע בו מדי שעה. כלומר, במקרה הטוב נאפשר לעוד 2,500 אנשים להגיע מנתניה לתל אביב ובחזרה, כי בכל מכונית נוסע קצת יותר מאדם אחד, בממוצע.

אבל אם אותו נתיב יוקדש אך ורק לתחבורה ציבורית, יוכלו לעבור בו 300 אוטובוסים בשעה. זה פתרון שיועיל לכ-10,000 אנשים מדי שעה – פי 4 מאשר במכונית פרטית! 

על הדרך, נוכל להקטין את זיהום האוויר והפליטות של פחמן דו-חמצני שמזיקים כל כך לאקלים.

ישראל מקדמת פתרונות יקרים ומורכבים, כמו הקמת רכבת תחתית – וזה מצוין. אבל עד שנוכל לנסוע במטרו בגוש דן, נצטרך להוציא עשרות מיליארדי שקלים ולחכות שנים רבות. לעומת זאת, הסבה של נתיבים קיימים בכבישים מרכבים פרטיים לאוטובוסים בלבד או הקמה של רכבות קלות – הם פתרונות שאפשר לבצע באופן מיידי ובעלויות נמוכות יחסית!

הכבישים לא נותנים לחיות לזוז

הטבע זקוק למרחבים כדי לשרוד. בישראל הצפופה שבה כל הזמן נבנות עוד שכונות ותשתיות, חיות הבר והצמחים לא יצליחו להתקיים אם נסגור אותם בפארקים קטנים או באיים של אדמה פנויה שכבישים קורעים אותה לחתיכות.

הכבישים גורמים נזק רב: הם תופסים שטחים פנויים של טבע, והם גם משבשים את סביבות המחייה של חיות הבר והצמחים שעבורם מרחבי הקרקע הם כמו אוויר לנשימה.

כדי לא להיחנק ולהיעלם, הטבע זקוק לרצף של מרחבים פתוחים – מהחרמון והגליל, דרך מרכז הארץ הצפוף ועד לנגב.

חיות הבר אינן יכולות לחצות את רצועות האספלט הרחבות והארוכות, ואם הן מנסות לעשות זאת – הן מסתכנות בדריסה. אלפי חיות נדרסות מדי שנה, וב-2020 דווח על דריסתן של כ-2,000 בעלי חיים בכל הארץ, לפי נתוני רשות הטבע והגנים – אך סביר שהמספר האמיתי גדול הרבה יותר מכך.

הכבישים גורמים לרעש מטריד ולזיהומים, וגם לאור עז שמגיע מהמכוניות ומעמודי תאורה – ופוגע קשות בחיות הבר והצמחים. לאורך מיליארדי שנים, הטבע התפתח בהתאם למחזוריות של האור – שגובר ודועך מזריחת השמש ועד לשקיעתה ובהתאם למחזור האור של הירח.

זיהום האור שאנחנו יוצרים הופך לחיות את העולם. הן מאבדות את יכולת ההתמצאות, מבלבלות בין יום ללילה, ממנגנוני הרבייה שלהן נפגעים והן מתקשות להגן על עצמן מטורפים.

כל הנזקים האלה מתפרשים על פני שטחים עצומים. כביש ברוחב של 25 מטר עשוי לשבש את הסביבה בטווח של פי 20 מכך!

לעיתים מתוכננים מעברים מעל או מתחת לכבישים שמקלים מעט על חיות הבר. כך למשל, מעל כביש 1 באזור לטרון הוקם מעבר אקולוגי שמאפשר לחיות לנוע בחופשיות רבה יותר – אבל רק בחלק קטן מהכביש הארוך. כדי למנוע זיהום אור, עמודי התאורה סביב המעבר הונמכו.

זו דוגמה לפתרון חשוב, אבל הוא ממש לא מספיק. פתרון אמיתי יגיע רק אם נפרוס רשת מקיפה הרבה יותר של המעברים האקולוגיים החיוניים לחיות הבר – ובעיקר אם נסלול פחות כבישים,

טוב גם לאקלים

ואיך בני אדם יגיעו ממקום למקום? לזה יש פתרון מצוין – תחבורה ציבורית. דיברנו קודם על היעילות של אוטובוסים. בנוסף, רכבות אמנם דורשות מסילות ברזל שגם הן מזיקות לטבע – אבל בגלל היכולת שלהן להסיע הרבה מאוד אנשים בבת אחת, הן חוסכות את הצורך בסלילה של כבישים חדשים.

לתחבורה ציבורית יש עוד יתרון חשוב – היא מקטינה זיהום ועוזרת לנו להתמודד טוב יותר עם משבר האקלים.

הנסיעה במכוניות גורמת לזיהום אוויר כבד. מגזר התחבורה (הכולל מכוניות, אוטובוסים, רכבות ומשאיות) אחראי ל-25% מפליטות הפחמן הדו-חמצני שמחמם את האטמוספירה ומשבש את האקלים.

כדי שנוכל להקטין את היקף הזיהום חייבים לנסוע פחות, ואת זה נוכל לעשות רק אם נשתמש הרבה יותר בתחבורה ציבורית ונוותר על השימוש במכוניות הפרטיות.

לפעמים מספרים לנו שמעבר למכוניות חשמליות, יחד עם המעבר לחשמל שמיוצר מאנרגיות מתחדשות – יספיקו כדי למנוע את הזיהום שיוצרת התחבורה. חשוב מאוד שנעבור לאנרגיות מתחדשות, ויחד עם זאת צריך להכיר בכך בישראל יש קושי לעשות זאת. בין השאר, כי ישראל צפופה מאוד ואין לנו מספיק קרקעות פנויות ורחבות שאפשר להקצות לפאנלים סולאריים.

אם שיעור ניכר מהמכוניות הפרטיות יעברו מדלק לחשמל – נצטרך להגדיל מאוד את היקפי ייצור החשמל. מכיוון שגם כך יש קושי לאתר די שטח להגדלה משמעותית של היקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, יש חשש שמכוניות פרטיות מונעות בחשמל יביאו לנזקים קשים בשל זלילת קרקע לאנרגיה סולארית.

כמו כן, הגז הטבעי, שהוא כיום חומר הגלם המרכזי לייצור חשמל בארץ, אמנם חוסך פליטות פחמן שהיו בעבר כשהחשמל הופק בעיקר מפחם – אבל עדיין גורם גורם לפליטות בהיקף לא מבוטל. וכמובן, המעבר לרכבים חשמליים לא יפחית את הצורך בעוד כבישים ונתיבים, וגם לא יפחית את משבר הפקקים.

אז מה צריך לעשות?

למרבה השמחה, מדינת ישראל מתחילה להבין שצריך לעבור לתחבורה ציבורית – ובגדול.

לפני כשנה, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה את תוכנית המתאר הארצית לתחבורה יבשתית (תמ"א 42) – שאמנם כוללת כמה כבישים חדשים, אבל המוקד שלה הוא פחות כבישים חדשים ויותר תחבורה ציבורית.

ולמרות זאת, בימים אלה מקודמים כבישים חדשים והרחבה של כבישים קיימים לאורכה ולרוחבה של ישראל. אלה כבישים שיעודדו את השימוש ברכב פרטי, שיכבידו על חיות הבר והצמחים, יזהמו את הסביבה וגם יחתכו ויפגעו קשות בנופיה של ישראל ויקטינו את השטחים הפנויים לטיולים ולנופש.

 

צילומים: איריס ארבל, עמיר בלבן ושאטרסטוק

לקריאה נוספת

"היום צפוף, אבל בעתיד נהיה 20 מיליון תושבים — חייבים לנצל כל ס"מ" - ראיון עם מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע (דהמרקר, 2022) ים יבשה - חיים במדינה הולכת ומצטופפת (2018) אטלס הכבישים המיותרים (2010) איך לבנות חכם את ישראל?

מצב המאבק

אם נמשיך לסלול כבישים חדשים, לא רק שלא נקל על הפקקים - אלא ניתקע בפקקים הרבה יותר גרועים!

הצטרפו לקמפיין שלנו, ויחד נבלום את הסלילה של כבישים חדשים, מיותרים ומזיקים - וניתן גז להשקעות גדולות בתחבורה ציבורית, באוטובוסים וברכבות.

זו הדרך היחידה להבטיח מרחבים מספיקים לחיות הבר, לשמור על אקלים מאוזן יותר - ולדאוג גם לאיכות החיים שלנו.

רוצות לצאת מהפקק?

בואו להיות חברות להגנת הטבע

הצטרפו עכשיו