מתחילים את המסלול בחניון יער היערנים (בווייז : חניון יער היערנים). השביל המסומן לנחל חוצה את הדרך הנופית צפונה, וממשיך במקביל לדרך, עד תחילת הירידה לנחל.

יורדים בשביל המסומן בסימון שביל ישראל ואחרי כ-20 דקות מתחילת הירידה פוגשים מימין בקרחת סלעית קטנה. כדאי לטפס מעט, לצפות אל הסביבה, ובעיקר אל עבר מצוקי נחל מעפילים ולחזור לשביל.

בקרחת הסלע יש בור קטן – זוהי הוטת ג'ין – בולען השד. הוטה הוא השם הערבי לבולען, שהוא בור שנוצר בתהליכי המסה טבעיים. פירוש המילה ג'ין היא שד. אין להיכנס פנימה לתוך הבולען. מספרים ש"ג'ין מי שיורד למטה" או שנדמה היה למישהו שאד עולה לעתים מהפתח, ואלה הן נשיפותיו של הג'ין השוכן בעומק הבולען.

אחרי ההוטה יורד השביל במתינות במדרון התלול. בכמה קטעים הוא צר, ויש להיזהר כדי לא להחליק.

פה ושם מתגלים רווחים בצמחייה הצפופה, מהם ניתן להשקיף על נוף הכרמל – ולומר תודה לבריטים. הבריטים, בימי שלטונם בארץ, עסקו גם בייעור ובשמירת יערות וטיפוחם. במסגרת זו פרצו גם שבילים ושביל זה הוא אחד מהם.

בעיקול חד בשביל, "עיקול הקטלבים", ניתן לראות את כל פרטי הצומח בכרמל. נזכיר שמדובר ביותר מ-1,500 מיני צומח. השולט במסלול הוא האלון המצוי, אבל כאשר כליל החורש פורח, הוא גונב את ההצגה. עוד תפגשו בלבנה רפואי, ער אציל, שעליו הם "עלי הדפנה" מתבליני המטבח. כמובן שאין להתעלם מהקטלב – לא רק שפירותיו מועילים (בעיקר לציפורים) גם לגזעו יש תועלת. קשיותו הפכה אותו מבוקש ליצירת כלי עבודה שונים ולקירוי מבנים, אבל העיקר הוא הצבע – מהאדום הזה אי-אפשר להתעלם.

השביל ממשיך לרדת בכמה עיקולים, המזמנים תצפיות לנחל מעפילים ותצפית קרובה למערות ולמתלול. למרגלות השלוחה, שמצפון לערוץ, מזדקרים צוקיו העשויים, כאמור, סלעי דולומיט קשים. אפשר להבחין בשתי רצועות של צוקים ובהם מערות. במערה אחת נמצאו חרסים מהתקופה הפרסית, ובאחרת נמצאו חרסים הלניסטיים ורומיים.

למרגלות השלוחה והמצוקים נמצאת חורבת נחש. אלה שרידי מבנים, אשר שימשו, כנראה, משפחה דרוזית שחיה בכרמל. בסבך הצומח יש גת קטנה וגדולה, אך העיקר בנוף הם הנחל, הצוקים והמערות.

המצוק העליון מכונה "צוק הכתר העליון" ואכן, בתצפית מהשביל בו יורדים, הוא נראה ככתר במזרח שלוחת ההר ובדרומה. השביל עליו תלכוו מתחבר, לפני קיבוץ יגור, עם השביל היורד בנחל יגור, ומביא אותנו לרחבת החנייה בפתח הקיבוץ.

הדרכה באזור: בית ספר שדה חוף כרמל
כתיבה: איציק בן-דב