חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג טיול
בחר דרגת קושי
חיפוש טיול בטקסט חופשי
 
פייסבוק
ניוזלטר

אנרגיות גבוהות

31/10/2017

 

אנרגיה מתחדשת מייצרים על הגג: בדיון שקיימה ועדת המשנה לאנרגיות מתחדשות היום בכנסת, הציגה החברה להגנת הטבע דוח אשר קובע וממליץ כי הפיתרון הטוב ביותר לאנרגיות מתחדשות הוא פאנלים סולריים על הגג. על פי הדוח, בשנת 2030 כשליש מהחשמל בישראל יכול להיות מיוצר בשיטה זו.

 

     

לוחות סולאריים על לולים בעין השופט. צילום: לירון שפירא

 

 

ועדת המשנה של ועדת המדע של הכנסת, בראשות ח״כ יעל כהן פארן, קיימה היום דיון מיוחד בנושא ייצור חשמל סולארי על גגות. הדיון נערך ביוזמה משותפת של החברה להגנת הטבע וחברת הכנסת. דרור בוימל, רכז התשתיות של החברה להגנת הטבע, הציג את הדוח, שזכה לתשבוחות מיו״ר הוועדה, שציינה את הפוטנציאל העצום של אנרגיה סולארית על גגות ותהתה מדוע המדינה אינה משקיעה יותר משאבים בתחום הזה.

 

אנרגיה סולארית על גגות – שימוש במשאב קיים
ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, הוא פיתרון שמתפתח בשנים האחרונות בעולם כחליפי למקורות אנרגיה מבוססי דלק מאובנים. אולם עולה השאלה, מהן הטכנולוגיות והשיטות המתאימות ליישום בישראל, אשר הולמות בצורה הטובה ביותר חשיבה ירוקה וסביבתית. 
"שתי הטכנולוגיות המרכזיות שמקודמות כיום בישראל לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת הן פאנלים סולריים על הקרקע או טורבינות רוח", אומר בוימל, "אולם בכל אחד מהפתרונות האלה יש בעיות סביבתיות. פאנלים סולריים על הקרקע מצריכים שטחים בהיקפים גדולים מאוד, שעשויים להגיע לכ-90 עד 100 אלף דונמים עם יישום החלטת הממשלה להגיע ל-17% אנרגיות מתחדשות בשנת 2030. ואילו בטורבינות הרוח ישנה סכנה אדירה לבעלי הכנף בישראל – מינים רבים של ציפורים ועטלפים, מה גם שמלכתחילה פוטנציאל הרוח בישראל הוא לא מאוד גדול".
אל מול אלה מצוי הפיתרון המסתמן כראוי ביותר והמתיישב בצורה הטובה ביותר עם חשיבה סביבתית והוא השימוש במשאב הגגות הקיים, וניצולו להקמת פאנלים סולריים. בשבועות האחרונים גיבשה החברה להגנת הטבע דוח בשם "חשמל במסלול הירוק – אנרגיה מתחדשת תומכת סביבה וטבע", אותו כתבו וערכו דרור בוימל ושירלי חכם יפרח. הדוח מציג את הפוטנציאל של גגות סולאריים בישראל לייצור חשמל. על פי הדוח, הפוטנציאל הזה הוא אדיר ויכול להביא לידי כך שבשנת 2030, שליש מייצור החשמל בישראל ייושם בשיטה זו. הדוח מציע מדיניות ותכנית פעולה לממשלה על מנת ליישם את הפיתרון.

 

עיקרי ההמלצות מתוך הדוח "חשמל במסלול הירוק"

מתוך מגוון האנרגיות המתחדשות בהן נעשה שימוש בעולם, הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל הן ייצור חשמל סולארי מאנרגיית השמש, שימוש בטורבינות רוח וביוגז. לכל אמצעי שכזה יתרונות וחסרונות משלו, וכן קשיים ייחודיים למימוש בישראל.
לייצור חשמל סולארי על גגות ישנם יתרונות רבים לשימוש בישראל. משמעו ניצול שטח תפוס ממילא, חסכון בהקמת מערכות הולכת חשמל מהפריפריה אל מרכזי צריכת החשמל, וחלוקת התועלת הכלכלית מייצור החשמל בין יצרנים רבים.
עבודה זו ממליצה על עקרונות לשילוב ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בדרך שתהיה המיטבית ביותר עבור הדור הנוכחי והדורות הבאים, תוך שמירה על ערכי הטבע והמגוון הביולוגי יוצא הדופן ובעל החשיבות העולמית של ישראל. החברה להגנת הטבע סבורה כי:

1.    יש לנצל את משאב הגגות ולפעול לייצור רחב היקף של אנרגיה סולארית במרחב הבנוי.
2.    יש לנצל את משאב הפסולת האורגנית לשם ייצור חשמל מביוגז תוך שמירה על איכות האוויר, המים והקרקע.
3.    יש להקים טורבינות רוח רק במידה שאין סיכון משמעותי לבעלי הכנף, בדגש על מינים בסכנת הכחדה ומיני דגל, וככל שאינן מייצרות מטרדים לתושבים. הפוטנציאל לכך מוגבל ביותר ובכל אופן אין להגדיל את המכסה הקיימת לטורבינות רוח.
4.    אין לאשר הקצאת קרקעות נוספות לאנרגיה סולארית.

 

שליש מהחשמל – באמצעות אנרגיות מתחדשות
הדוח סוקר את המחקרים השונים שבחנו עד היום את פוטנציאל ייצור החשמל באמצעות גגות סולאריים. מחקרים והערכות אלה מצאו כי ישנו די שטח גגות בכדי לספק את הנדרש לעמידה ביעד הממשלה לייצור 17% חשמל סולארי בשנת 2030 וכי ניתן לייצר על גגות חשמל סולארי בהיקף של 16-21 TWH, שיהוו כ-20-25% מהחשמל בשנת 2030, ואף מעבר לכך.
בתוספת המתקנים הקיימים ואשר צפויים לקום עד שנת 2030, ניתן יהיה לייצר לפחות 27-34% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות. לכן, מדיניות של עידוד הקמת גגות סולאריים תאפשר אף לקבוע יעדים שאפתניים יותר לאלו שנקבעו על ידי הממשלה.

 

תכנית הפעולה
לבסוף הדו"ח מציג תכנית פעולה מקיפה המכילה המלצות רבות שביצוען תאפשר עמידה ביעד של 17% חשמל מאנרגיות מתחדשות בשנת 2030, ואף מעבר לו, וזאת ללא פגיעה בטבע ובמערכות האקולוגיות. תמצית ההמלצות:
1.    קבלת החלטת ממשלה שתקבע מדיניות וכלים להקמה נרחבת של גגות סולאריים בישראל.
2.    קביעת יעד חיבור של 1,550 מ"ו גגות סולאריים עד לשנת 2020, ומכסה שנתית של לפחות 215 מ"ו גגות סולאריים עד לשנת 2030.
3.    חיוב הצבת מערכות סולאריות בבנייה חדשה בחקיקה.
4.    שכלול וטיוב מכסת "מונה נטו", והוספת אסדרות נוספות מותאמות לגגות ללא הליך מכרזי תוך התחייבות לרכישת החשמל. את אלה צריך ללוות בהסרת חסמים שונים, ובהם צמצום הביקורים של חברת החשמל, הרחבת הפטור מהיתר בנייה, הרחבת הפטור מהיטל השבחה וקביעתו כקבוע ועוד.

5.    עידוד ניצול הפוטנציאל במגזרי גגות ייחודיים ובהם רשויות מקומיות, נכסים ממשלתיים, דיור ציבורי ומבני מגורים משותפים. זאת לרבות באמצעות הסרת חסמים ייחודיים, העמדת מסלולי מימון, ביצוע מכרזים מרוכזים ופעולה ממשלתית מתואמת.
6.    יצירת מתווי מימון שונים לרבות ערבויות מדינה, קרן ממשלתית, ביצוע מכרזים מרוכזים לגופים מממנים ועוד. 
7.    יצירת מערך ליווי שיסייע לבעלי הגגות לממש את פוטנציאל הגג שלהם לייצור אנרגיה סולארית.
8.    ביצוע פרסום וקמפיינים על מנת להכיר לציבור את קיומן של האפשרויות לייצור חשמל מאנרגיה סולארית על גגות ולעודד אותו לעשות זאת וכן להעלאת מודעות בקרב גופים רלוונטיים כמו גופי תכנון ובקרב סוכני שינוי כגון אדריכלים.
9.    לבסוף, בראיה צופת פני עתיד, יש לגבש מדיניות וכלים, ולייצר תמריצים מתאימים לשילוב מערכות אגירה שיסייעו להקים מערכות סולאריות על גגות בהיקפים גדולים.
 

 

לדוח המלא