חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

צְבִי הַנֶּגֶב (צְבִי הַמִּדְבָּר)

צְבִי הַנֶּגֶב (צְבִי הַמִּדְבָּר)  
Linnaeus 1758) Gazella dorcas)
Dorcas Gazelle   
     צבי הנגב
שם ערבי: ע'זאל, חמר איפרי; Ifri Rhazal , Hemer

סדרה: מכפילי פרסה (Artiodactyla)    
                                              
משפחה: פריים (Bovidae)

סיכון עולמי:  .NT

סיכון אזורי: (VU (B,C2b,D2 – עתידו בסכנה.

תפוצה:
נפוץ בנגב ובערבה, מהנגב המערבי וחוף ים המלח ועד אילת. בספירות הצבאים האחרונות ב-1991 וב-1992 (לביא 1992) נספרו בערבה ובנחלים הגדולים בדרום הנגב כ- 1,200–1,400 פרטים. בספירות של תאי-שטח עשירים בצבאים (ערבת עברונה, חי-בר, נחל צניפים ונחל ציחור), בשנים 1999 ו- 2000 נמנו מספרים דומים ללאלה שנספרו באותם תאי שטח בשנים 1991/.

תפוצה בעבר:
בשנת 1953 (עוזי פז, בע"פ) החלו חיילים לצוד צבאים בנגב בקנה מידה גדול, ובבאר שבע מכרו במסעדות בשר צבי (1974 Mendelssohn). בתחילת שנות ה-60 אסר צה"ל לצוד צבאים. ב-1964 החלה רשות שמורות הטבע לִמְנות את צבאי הנגב בערבה ובדרום הנגב, ואז נמנו
כ-300 צבאים בלבד ((Yom-Tov & Ilani 1987. מאז גדלה האוכלוסיה והתייצבה.

מקום-חיוּת אופייני: בשטחי מדבר שיורדים בהם פחות מ-200 מ"מ גשם בשנה, בנוף פתוח עם נחלים עשירים בעצי שיטה, ובחורש שיטים בשולי מלֵחות בערבה.

גורמי סיכון והפרעה:
» ציד.
» תחרות עם עזים וגמלים על שטחי מרעה.
» הקטנה וקיטוע של מקום-החיוּת כתוצאה מהרחבת שטחי האימונים של צה"ל בנגב.

הערכת גודל האוכלוסיה: נראה שאוכלוסיית צבי הנגב בישראל התייצבה על כ-1,000–1,500 פרטים.
שינוי בגודל האוכלוסיה: בשנים  1965–1985 גדלה אוכלוסיית צבי הנגב בקצב ממוצע של 7% בשנה (1987 Yom-Tov & Ilani ), והגיעה בשנות ה-90 לגודל יציב של מעל 1,000 פרטים.

בידוד בין תת-אוכלוסיות:
לא ידוע.

פעולות נדרשות לשמירת המין:
» שמירה על שמורות טבע גדולות עם נחלים עשירים בעצי שיטה, שביניהן מסדרונות אקולוגיים.
» מניעת ציד.
» מניעת רעיית עזים וגמלים בשטחים עם אוכלוסיות גדולות של צבאים.
» בניית גשרים (מעברים) גבוהים ורחבים מתחת לכבישים.
 

לחצו לצפייה בספר האדום על ממשק המפות של גוגל