כל מה שצריך לדעת על המאבק נגד אסון הנפט

הטבע הייחודי והתושבים באילת, במרחבי הנגב ובאשקלון נמצאים בסיכון בשל צינור הנפט הישן והרעוע שעובר בדרום הארץ. איך אנחנו נאבקים כדי למנוע את הגדלת כמות הנפט שעוברת בצינור – מול חברת קצא״א שמתנהלת בחוסר שקיפות ולוחצת על הממשלה? כל הפרטים בכתבה >>

✏️ אור משה, רכז פעילות ציבורית לשמירה על מפרץ אילת והים התיכון

6 מאי 2025 |

מערכת החברה להגנת הטבע

דולפין במפרץ אילת. צילום: עומרי סלנר

סכנה לטבע ולבריאות האדם

צינור הנפט הישן והרעוע שעובר בין מפרץ אילת לאשקלון מהווה סכנה גדולה לסביבה ולאדם באזורים נרחבים. למרות זאת, בשנים האחרונות מקודם מהלך שעלול להגדיל משמעותית את כמויות הנפט שמועברות בצינור. מעבר לכך, החברה שמפעילה אותו, קצא״א, מתנהלת בחוסר שקיפות – ונמצאת תחת חיסיון כמעט מוחלט, שעוזר לה להסתיר את ההתנהלות הכלכלית, העסקית והתכנונית שלה.

חשוב לדעת שחברת קצא"א אחראית לאחד מאסונות הטבע החמורים ביותר בתולדות מדינת ישראל – דליפת הנפט בעברונה ב-2014. חמישה מיליון ליטרים של נפט גולמי החריבו את שמורת עברונה, ואת הנזק הטבע באזור משלם עד היום. זו סכנה לטבע בישראל, לחיות הבר, לחיים בים, ולבריאות של כולנו.

התוכנית המסוכנת להרחבת שינוע הנפט במפרץ אילת ובים התיכון והנזקים המצטברים מאירוע שפך נפט במפרץ אילת או באשקלון נבחנו בעבודה כלכלית שפורסמה ביוני 2024. העבודה הכלכלית בחנה מקרה של שפך נפט בינוני, וגילתה כי שפך של כ-4,500 ליטר עלול לגרום לנזק של כ- 11 מיליארד שקל באילת, פגיעה בכלכלת העיר ואף במשק כולו. בנוסף, שפך נפט עלול לשתקאת מתקן ההתפלה עליו נסמכת העיר.

אם שפך נפט בסדר גודל דומה יתרחש באזור אשקלון, הוא עלול לזהם לחודשים ארוכים, ואף ליותר משנה, חופים רבים לאורך הים התיכון ועד לאזור חיפה. מקרה כזה עלול לגרום לנזקים כלכליים של עשרות מיליארדי שקלים – רובם בשל החשש להשבתת מתקני התפלה, תחנות כוח ופגיעה בייצור החשמל. במקרה כזה עלות הנזק למשק מאי-אספקת חשמל יכולה להגיע לסכום של 35-120 מיליארד שקל עם השלכות קשות על הציבור בארץ ועל החוסן הלאומי. העבודה הכלכלית נערכה על ידי חברת DHV-Med עבור החברה להגנת הטבע והעמותות צלול, שומרי הבית, אילת אילות אנרגיה מתחדשת ובשיתוף עיריית אילת.

למרות הסיכון הסביבתי של צינור הנפט והתוכניות להרחיב את הפעילות שלו – הופעלו לחצים גדולים על הממשלה כדי לבטל מדיניות שעליה הכריז המשרד להגנת הסביבה, שהגדיר אפס תוספת סיכון במפרץ אילת. למדיניות אפס תוספת סיכון הייתה השפעה של ממש: היא מנעה מחברת קצא"א לשנע יותר מ-2 מיליון טון נפט בשנה במפרץ אילת, תוך סיכון לשוניות האלמוגים ולטבע הייחודי, וחשש מדליפות ונזקים אחרים לאורך הצינור שמגיע מאילת עד לאשקלון.

שמורת עברונה אחרי זיהום הנפט — אסון זיהום הנפט בשמורת עברונה. צילום: נועם וייס

הלחצים של קצא״א לא נפסקים

בזכות מאבק משותף, של החברה להגנת הטבע, ארגוני סביבה ובריאות הציבור ורשויות מקומיות באילת, אשקלון ובכל רחבי הנגב והדרום – הצלחנו למנוע לאורך תקופה ארוכה את ההצבעה בממשלה על ביטול מדיניות אפס סיכון במפרץ אילת. הציבור היה שותף באופן פעיל בהתגייסות ובשליחת מיילים ווטסאפים אישיים לשרי הממשלה לא להצביע בעד ההחלטה.

למרות זאת – בדצמבר 2024 הממשלה ביטלה במחטף את מדיניות אפס תוספת סיכון במפרץ אילת.

החלטת הממשלה כללה 3 סעיפים מרכזיים:

1.ביטול מדיניות אפס תוספת סיכון.

2. הקמת צוות בין משרדי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה ובהשתתפות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לבחינת התנאים הנדרשים לקליטה ולהזרמה של תזקיקים, בשגרה ובחירום, דרך מפרץ אילת.

3. להאריך לחברת קצא״א את ההיתר להגדלת שינוע נפט לתקופת הביניים, עד שיושלם סקר הסיכונים לבחינת הגדלת שינוע הנפט.

בעקבות החלטת הממשלה, חברת קצא"א קיבלה מהמשרד להגנת הסביבה הנחיות לסקר סיכונים. רק לאחריי שיושלם הסקר ,אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה יוכלו לשקול האם לאפשר לחברת קצא"א להגדיל את כמויות שינוע הנפט במפרץ אילת.

לא ברור מה בוער ומה הלחץ לחברת קצא"א להגדיל את כמויות שינוע נפט – מנובמבר 2023 ועד היום, אין תנועה של מיכליות נפט למסוף קצא"א באילת, בשל תקיפות החות'ים בים סוף ובמצרי באב אל מנדב.

למרות זאת, בחודשיים האחרונים, חברת קצא"א ומשרד ראש הממשלה הפעילו לחצים על המשרד להגנת הסביבה כדי שייתן היתר זמני לתקופת הביניים, כך שחברת קצא"א תוכל להגדיל את שינוע הנפט עד שיושלם סקר הסיכונים.

ואולם בעקבות הפעילות שלנו ושל קואיליציית ארגוני הסביבה, המשרד להגנת הסביבה לא אישר לקצא"א להגדיל את שינוע הנפט ללא עריכת סקר הסיכונים.