חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

דגים

דגי נחלים ואגמים בישראל
מנחם גורן I המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

א. מוצא דגי הארץ
פאונת הדגים של המים הפנימיים בישראל כוללת 32 מיני דגים ילידים, הנמנים על שמונה משפחות, ועוד 14–16 מיני דגים שאוכלסו בידי האדם.
ישראל מהווה נקודת מפגש בין אפריקה לאסיה, וקרובה לדרום-מזרח אירופה. כתוצאה מכך מאוכלסים גופי המים הפנימיים של ישראל בדגים ממקורות שונים: מאפריקה, מאסיה הקטנה (אנטוליה, עירק, סוריה רבתי), מחצי האי ערב (ואולי גם מקרן אפריקה) ומהים (כנראה שרידים מתקופת ים תטיס).

מערכות המים הפנימיים באזורנו השתנו רבות במהלך ההיסטוריה הפאוניסטית של המזרח התיכון, כאשר נהרות שינו כיווני זרימה, וקשרי מים בין המערכות השונות נוצרו ונותקו מחדש. דגים ממקורות שונים הרחיבו את תחום תפוצתם או נדחקו על ידי פולשים חדשים, כאשר אֵרועים אלה הם שעיצבו את פאונת הדגים בארצנו. מסלולי החדירה של הדגים לארץ מגוונים; דגים ממוצא אפריקאי חדרו לארץ ישראל במספר גלים – רובם דרך השלוחה הפילוסית של הנילוס, ואחדים אולי דרך הים התיכון (דגים ממשפחת האמנוניים).

מינים בסכנת הכחדה
»
לַבְנוּן הַיַּרְקוֹן
» לַבְנוּנִית הַגּוֹלָן
» בִּינוּן דּוֹר
» בִּינוּן נְמֵרִי
» בִּינוּן טִיגְרִיסִי (בינון כנרתי)
» נָאוִית הַמְּלֵחוֹת

מינים שנכחדו מהארץ
» לַבְנוּן הַחוּּלָה
» נוּּן הַחוּּלָה
» אַמְנוּן הַיְּאוֹר
» טְבַרְנוּן לִסְתָּנִי (כִּנַּרְתָּן)
» טְבַרְנוּן סִימוֹן חוּלָתִי (כִּנַּרְתָּן טְבֶרְיָנִי)


רשימת דגי נחלים ואגמים בישראל

דגים ממערכות המים של הפרת–חידקל הגיעו למערכות המים הים-תיכוניות, כמו מערכת האורונטס, כאשר היו ביניהם קשרי מים. משם הגיעו חלק מהמינים למערכת הליטאני–ירדן כאשר היו קשרי מים בין מערכות אלה. בדרך זו חדרו לארץ דגים מאסיה הקטנה ומהלבנט. מערכות המים במערב חצי האי הערבי היו בעבר שופעות מים הרבה יותר מאשר כיום, ובתקופות מסוימות הן היו מקושרות ביניהן. קשרים אלו הגיעו עד לדרום ים המלח, ושימשו נתיב מעבר לדגים.

בנוסף, יש מספר מינים שמקורם ימי (מינים מהמשפחות: קרנונים, קיפונים, צלופחים וכו'). אחת הדוגמאות לכך היא בקרנון הנחלים, שהוא דג מובהק של מים מתוקים המצוי מסביב לים התיכון כולו, שייתכן שהוא אחד השרידים לתקופה של ימת תטיס.

ב. הפגיעה בבתי-הגידול של גופי מים פנימיים
בתי-הגידול של מים יבשתיים נחשבים כבתי-גידול רגישים במיוחד לתהליכי פיתוח, ושרויים בסכנת הכחדה בכל העולם, במיוחד בארצות יבשות או יבשות למחצה כדוגמת ישראל. הכחדתם של מינים אלה נובעת מגורמים רבים:
א. ניצול גובר של מקורות מים לצורכי האדם.
ב. יבוש שטחי מים ובִצה לצורך הפיכתם לשטחי חקלאות או לצורכי עיוּר.
ג. ניצול מואץ של מאגרי מי תהום, הגורם ליבוש מקווי מים על-קרקעיים.
ד. תהליכי קיטוע ויצירת מחסומים בין גופי מים שכנים או גופי מים שהיה ביניהם רצף זרימה.
ה. הזרמת שפכים וקולחים באפיקי נהרות ונחלים.
ו. גידול דגים בבתי-גידול טבעיים ואכלוס יזום ובלתי יזום של דגים אקזוטיים בבתי-גידול טבעיים.

השפעת גורמים אלו על אוכלוסיות של אורגניזמים אקוואטיים מוגברת בין השאר כתוצאה מתכונות בתי-גידול אלה:
א. ממדיהם של מרבית גופי המים היבשתיים מצומצמים, וכתוצאה מכך קטנות גם אוכלוסיות הדגים החיים בהם
ב. גופי מים רבים מבודדים באורח קבוע או זמני מגופי מים שכנים
ג. חומרי רעל ודשן זורמים משטחים חקלאיים ואזורי תעשיה לגופי מים, ובעלי-החיים האקוואטילים מגיבים מהר לזהום.
שילוב זה של רגישות לגורמי פגיעה ורגישות להשפעות נלוות אחרות של פעילות האדם הביא את בתי-הגידול הלחים בכל העולם למצב של הכחדה גוברת, אולי יותר מכל בית-גידול אחר.

 

ג. פעולות שימור נדרשות
פעילות השימור של דגי המים המתוקים יכולה להתבצע רק על ידי שימור בתי-הגידול מזיהום, יבוש ושינויי מבנה. לגבי חלק מהמינים המצויים בסכנת הכחדה, ואשר יש סיכוי לשיפור מצב בית-גידולם בעתיד, יש מקום להקמת גרעיני שרידה (או רביה). נוסף לכך, בגלל בעיות אובייקטיביות בהערכת הסיכונים או המצב של אוכלוסיות הדגים בסביבה המשתנה, יש לנהל מערכת קבועה של ניטור אוכלוסיות הדגים בכל מערכות המים בארץ.

DD
מידע חסר
LC
לא בסיכון 
NT
בסיכון נמוך
VU
עתידו בסכנה
EN
בסכנת הכחדה
CR
בסכנת
הכחדה חמורה
RE
נכחד באזורינו
Extinct
נכחד
סה"כ
2 18 0 0 0 6 1 5 32


רשימת מקורות