חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

מסמך מדיניות סביבתית למשק המים: פרק א'

מבוא

מטרתו של מסמך מדיניות זה היא להציע עקרונות ודרכי פעולה לניהול משק המים בישראל בעשורים הבאים, זאת מזווית הראייה הרחבה של מכלול ההיבטים הסביבתיים.

עקרונות ודרכי פעולה אלו צריכים להשתלב בתכנית האב למשק המים של ישראל.

המסמך מטפל גם בהיבטים של רגולציה, המבנה המוסדי של משק המים ומעורבות החברה האזרחית, שהם מעבר לתכנית אב רגילה ומחייבים שינויים בחקיקה.

האינטרס הסביבתי הראשון במעלה הוא קיומם ארוך הטווח של מאגרי המים הטבעיים ושימורם, יחד עם שימור גופי המים ובתי הגידול הטבעיים ושיקומם. לשם כך נדרש ניהול בר-קיימא של האקוויפרים ושל האוגר התפעולי, כל מאגר בפני עצמו וכולם כמִצְרָף. מהטעם היסודי הזה שואף המסמך לעסוק במגוון הנושאים המשפיעים על קיימותו של משק המים והמאגרים הטבעיים וביכולתם להגיב ולהתמודד עם מצבי משבר, ובכלל הזה השלכות עתידיות אפשריות של התחממות כדור הארץ על משק המים.

נוסף על האינטרס של שימור המאגרים וגופי המים הטבעיים ושיקומם, קיימים גם היבטים סביבתיים בצד שיקולי האספקה (מזעור נזקים), בצד המענה לביקושים, בניהול הכלכלי של משק המים, במבנה הרגולציה והשיח הציבורי.

הטבלה הבאה מסכמת בתמציתיות את הפונקציות האלה, שהן לעתים סותרות:

הפונקציה היבט סביבתי
סביבתית-אקולוגית • שימור מאגרים טבעיים
• שימור גופי מים ובתי גידול טבעיים ושיקומם
אספקה-טכנולוגיה

• מזעור נזקים סביבתיים
• אורח חיים מקיים של האוכלוסייה
• שיווי משקל לזמן ארוך עם החקלאות

כלכלה • הכללת עלויות סביבתיות
• הקצאת משאבים מקיימת
• מחירים מכסי עלות
רגולציה • מבנה מקיים של מערך התכנון והרגולוציה
• מעורבות החברה האזרחית

המשבר האקוטי שבו נמצא משק המים בשנים האחרונות מצביע, כמעט בהגדרה, על כך שלפניו המערכת לא נוהלה על פי עקרונות הקיימוּת. לפיכך, המשבר מהווה נקודת מוצא והזדמנות מתאימה לדיון על עקרונות מחודשים לניהול משק המים ולעיצובם. לצד ההערכה להתמודדותה של רשות המים החדשה עם המשבר, לעתים המסמך מותח ביקורת ומציע חלופות למדיניות הננקטת. להלן תיאור קצר של מבנה המסמך:

החלק הראשון בעבודה עוסק בהיבטים מבניים של משק המים. הפרק הראשון מנתח בתמציתיות את המשבר, תוך דגש על כך שהוא בעצם משבר מבני שנבע בעיקר מסטיות חמורות מעקרונות של ניהול מקיים. מובאות כמה הערות ביחס להיערכות המערכת בטווח הקצר. בפרק השני מוצעים שינויים במבנה המוסדי של משק המים, הכוללים מעורבות של החברה האזרחית, אשר נועדו להתאים את הסמכויות ואת התפקידים של הגופים המנהלים לעקרונות של ניהול משק מים בר-קיימא.

החלק השני מטפל במקורות המים הלא טבעיים: ההתפלה, אפשרות היבוא ומשק הקולחים. הגישה היסודית המוצגת במסמך היא כי לצד ההכרח בפיתוחם של מקורות אלו, לצורך אבטחת האספקה ויציבות המאגרים הטבעיים, יש לגלות ערנות מוגברת כלפי בעיות סביבתיות הקשורות בהם, במיוחד ביחס להתפלה ולקולחים. כדי למזער סיכונים אלו, מומלץ לנקוט, בין היתר, בעקרונות מותאמים של ניהול הביקושים והאספקה.

החלק השלישי של העבודה מציג ודן בעקרונות לניהול הביקוש והאספקה בשימושי המים לסוגיהם: הצריכה הפרטית והאפשרויות לצמצום הביקושים בה, החקלאות, מים לטבע, עקרונות ליחסי מים עם ה"שכנים" (הרשות הפלסטינית).

החלק הרביעי והאחרון מציג אינטגרציה כמותית של עקרונות המדיניות הסביבתית, באמצעות מאזן מים לשנת 2030 תחת הגישה הסביבתית (עם פירוט כל ההנחות והמתודולוגיה), בהשוואה למאזן המים באותה שנה על פי עקרונות התכנון המקובלים. פרק זה שואף להמחיש ולהוכיח באמצעות הצגת המאזן האלטרנטיבי, כי תחת העקרונות הסביבתיים אפשר להגיע למשק המים עם פחות התפלה, יותר מים לטבע ולשכנים, אי פגיעה בחקלאות ויציבות רבה יותר של האוגר התפעולי. נוסף על כל אלה, בסיום המסמך מוצגת הערכה כלכלית ראשונית של עלות משק המים תחת שתי הגישות. היא מלמדת כי קיים פער עלויות לא זניח לטובת הגישה הסביבתית. זוהי המחשה טובה לכך שניהול משק המים תחת עקרונות של קיימות יכול לתרום ליעילות הכלכלית.