חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

האלימון, נסיך המדבר

מאת יואב פרלמן, אקולוג החברה להגנת הטבע

אני מחנה את הרכב, מעמיס את ציוד התצפית הכבד על הגב ומתחיל ללכת. עדיין חשוך, אבל אור ראשון מתחיל לבצבץ במזרח, מעל הרי אדום. אוויר המדבר הצלול עדיין קריר, הימים הקרירים האחרונים לפני החום הגדול של הקיץ. מישורי החמאדה נראים ריקים ושטוחים, האבנים חורקות מתחת לרגלי. אני לא רואה שום סימן חיים מסביב. לא חיה, לא ציפור, לא זוחל. מדי פעם שיח רותם קטן פורח בערוצון. לפתע אני שומע מרחוק שריקה צלולה, מסתורית, יפהפייה. ואז הוא נגלה במלוא הדרו – נוסק בתעופה כמעט אנכית מעלה, פורש את כנפיו השחורות – לבנות, ושוב השריקה הזו, כל כך מיוחדת, כל כך נדירה. הוא מבלה כמה שניות באוויר, מכריז על נחלתו למרחקים, צולל אל הקרקע ומשתתק.

אלימון. צילום: רוני ליבנה, החברה להגנת הטבעזה תיאור של חווית המפגש עם נסיך המדבר, האלימון, שכל כך מעטים בארץ זכו בה. כדי לפגוש את העפרוני הנדיר הזה, צריך להרחיק אל מישורי המדבר הנידחים ביותר, הצחיחים ביותר. האלימון (Alaemon alaudipes) הוא לדעת צפרים רבים היפה ביותר מבין ציפורי המדבר בישראל.

על הקרקע הוא נראה אחיד, בגוון חום חולי, עם רגלים ארוכות ומקור ארוך ומעוקל כלפי מטה, אך בתעופה, ובמיוחד בעת מעוף החיזור, דגם שחור ולבן יפהפה נגלה. באנגלית הוא נקרא עפרוני הדוכיפת, בשל הדמיון בדגם הכנף.

עד שנות ה-80 של המאה ה-20, האלימון היה מצוי יחסית בשטחים נרחבים בנגב ובערבה. תהליכים שונים הובילו להיעלמות כמעט מוחלטת שלו. בנגב המערבי, שם היה נפוץ בחולות עגור שונרא, הוא נעלם בעיקר בשל צמצום שטחי החולות , הן לחקלאות והן לשטחי אימונים לצה"ל. בנוסף, יתכן שהיעדר רעייה סמוך לגבול עם מצרים מוביל להתכסות הדיונות בצומח ולייצובן, ובכך לשינוי בבית הגידול החולי הנחוץ לאלימון. שבטי הבדואים נמנעים מרעיית עדריהם בשטחים הרגישים מבחינה ביטחונית, ובנוסף צייד מאסיבי במשך שנים צמצם משמעותית את אוכלוסיית הצבאים באזור. כנראה שגם מיני זוחלים ומכרסמים שונים האופייניים לשטחי החולות של מערב הנגב נפגעים מתהליכים אלה. כיום האלימון נכחד לגמרי משטחי הנגב.

בערבה חל בשני העשורים האחרונים תהליך מהיר ודרמטי של צמצום שטחי החולות ומישורי הצרירים (חמאדות – משטחי אבני צור נרחבים) לצורך פיתוח חקלאי וכריית חול. האלימונים נפגעו קשה מכך, וכיום נותרו בשטח מדינת ישראל כחמישה זוגות אלימונים בלבד! כדי לראות אלימונים בישראל כיום, צריך להרחיק עד לפינות הנידחות ביותר בערבה, היכן שהחקלאות והפיתוח עוד לא נתנו את אותותיהם, והמערכות הטבעיות נותרו במצב טוב יחסית.

בימים אלה מקיים מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע סקר ציפורים ומשאבי טבע מקיף בכל השטחים הטבעיים בערבה, בניסיון לגלות עוד זוגות של אלימונים ושל מינים אחרים הנמצאים בסכנת הכחדה. אנו מקווים כי בסקר יתגלו זוגות נוספים, ושהמערכות הטבעיות בהם הם נמצאים ישמרו כאלה. זהו נוף הבראשית האחרון בארץ – מדבר נקי, יפהפה, שקט אך שוקק חיים, ועלינו לעשות מאמץ על מנת לשמור עליו כך.

מרכז הצפרות הישראלי מקיים בסוף חודש מרץ פסטיבל צפרות בינלאומי באילת, הנותן דגש על שטחי המדבר בערבה. הקהל מוזמן להצטרף פעילויות צפרות במהלך הפסטיבל, להכיר את הציפורים המיוחדות ואת שטחי המדבר היפים. פרטים באתר האינטרנט של הפסטיבל: www.eilatbirdsfestival.com

לחצו לצפייה בספר האדום על ממשק המפות של גוגל

אלימון מוסיף המון! רוצים שימשיך להיות פה? הצטרפו אלינו!