חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

גדר ההפרדה מהשורשים

מאת רועי סימון, מנהל בית ספר שדה עפרה של החברה להגנת הטבע

אנשים שמעוניינים לחקור וללמוד על ארץ ישראל יכולים למצוא בתנ"ך מקור תוכן בעל עומק עצום, הן מבחינת המידע הרב המצוי בכל פסוק ופסוק והן מבחינת הערכים הנלמדים מכל אירוע, שהם בבחינת אבן שואבת עבור כל אישיות מחנכת.

יש כמה דרכים ללמוד וללמד על אירועי התנ"ך: האחת היא להתעמק בכתוב ולחקור אותו לפנַי ולפנים. השנייה היא לשלב את פשט הכתוב עם אמצעי המחשה ולמידה מגוונים. שתי הדרכים טובות הן, אך יש דרך לימוד נוספת, והיא חיבור של הסיפור המקראי עם אזור התרחשותו הגיאוגרפי. חוויית השטח מעניקה ללימוד ערך מוסף משום שהיא מקנה הבנה קונקרטית של אורח החיים המקראי ושל אופן החשיבה בתקופות שונות בארצנו.ואדי קלט. צילום: רועי סימון, החברה להגנת הטבע

דוגמה קלאסית להבנת הסיטואציה הכתובה באמצעות התבוננות בשטח היא מלחמת יהונתן ונושא כליו בפלשתים המתוארת בספר שמואל א' פרק י"ד. המלחמה מתרחשת בנחל מכמש הסמוך לתוואי גדר ההפרדה, בימים שבהם ישראל מצויים תחת שלטון פלשתי חונק ומאיים. הצרת צעדיו של העם באה לידי ביטוי בין השאר בכך שנאסר עליו לשאת נשק: "וְחָרָשׁ לֹא יִמָּצֵא בְּכֹל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי-אָמְרוּ פְלִשְׁתִּים פֶּן יַעֲשׂוּ הָעִבְרִים חֶרֶב אוֹ חֲנִית" (שמואל א' י"ג, י"ט). ואף על פי כן מחליט יהונתן לצאת לזנב בפלשתים, ובחכמה ואומץ לב הוא מצליח להניס את הצבא המשחית ולהנחיל תשועה גדולה לישראל.

מתוך התיאור של אירוע זה נלמדים ערכים רבים כמו תעוזה, יוזמה, יצירתיות, תחבולה, דוגמה אישית ואי-השלמה עם מצב קשה. יתר על כן, כשמתבוננים בשטח מבינים היטב איך בוצעה התחבולה של יהונתן ונערו, ויש להניח שיהונתן התהלך ממש במקום שבו אנו פוסעים היום ומובילים אחרינו נערים צעירים.

באמצעות ההליכה בנחל מכמש בשילוב למידה של האירוע מתוך הכתוב אנו שואפים להנחיל וללמד את דמותו של יהונתן על שלל ערכיה. אין כל ספק שההליכה בין סֶנֶּה ובין בּוֹצֵץ, אותם מצוקים המתנשאים בנחל מכמש, מעניקה את תחושת "ההולכים באותה הדרך" גם מבחינה פיזית, ובעיקר מבחינה רוחנית, והיא ממחישה היטב את רוח הגבורה ששרתה על יהונתן בעומדו אל מול הצבא הפלשתי העצום.

דמות אחרת שהותירה את עקבותיה ואת מורשתה בשטח הסמוך לתוואי גדר ההפרדה היא ירמיהו הנביא, היושב בענתות. בנבואותיו ובדבריו אל ישראל מתייחס ירמיהו למרכיבי השטח שבו חי: הוא מזכיר למשל את המים, את החקלאות ואת המרעה, שהם בבחינת צורך קיומי לאדם שחי בספר המדבר הצחיח. באמצעות הבנת השטח שבו חי ירמיהו אפשר ללמוד על אורח חייו, על נבואותיו, על אופן חשיבתו ועל הערכים שניסה להנחיל.

כשאנו מהלכים בנחל פרת אנו חשים את עוצמת השטח - המים בלב המדבר, המצוקים המרהיבים, החי והצומח הייחודיים לאזור והתצפיות היפהפיות - ובשל כך אנו מסוגלים להבין את הייחודיות של המרחב ואת הכוחות האצורים בו. מרכיבי השטח הללו, שנוגעים וצורבים משהו בכל מי שעובר כאן, נגעו ללא ספק גם בנפשו של הנביא ירמיהו, ועל כן החיבור לשטח מאפשר הבנה מלאה של עולם הדימויים שבו השתמש הנביא.

עבורנו, המחנכים, דמויות התנ"ך הן חלום שאין היד משגת, ולא פעם אנו מתקשים להתוות דרך על פי דמות שאינה בת ימינו. אך השיוך הגיאוגרפי של אותה הדמות מקרב אותנו למטרה זו ונותן בידינו כלים להסביר ולתאר טוב יותר את מאווייה ואת אופי התנהלותה. חיבור זה מאפשר לנו, כלומדים וכמחנכים, לשער את שעבר על אבותינו בתקופות שונות בתנ"ך.

במאמר זה הוצגו שני אירועים מקראיים שהתרחשו במרחב נחל פרת, אך יש עוד רבים דומים להם. ייתכן שאופיו ותכונותיו הייחודיות של מרחב זה - כגון ריכוז מעיינות גבוה, שטחי מרעה, בידוד מריכוזי התיישבות, מצוקים נישאים, הסמיכות לירושלים ולדרכים מרכזיות - הם שתרמו להתרחשויות רבות באזור זה דווקא.

גדר ההפרדה באזור נחל פרת היא בבחינת איום של ממש על העבר, על ההווה ועל העתיד, הן בנושאים של שמירת טבע ושמירה על מגוון המינים והן במישור החינוכי-ערכי. למעשה, גדר ההפרדה - שיוצרת חיץ פיזי בין נחל פרת לנחל מכמש - יוצרת גם חיץ רעיוני עמוק, משום שהיא מותירה מאחוריה ערכים שעוברים כחוט השני בהיסטוריה הלאומית שלנו, כמו דבקות במטרה, דוגמה אישית, יוזמה ואומץ לב.

כולי תקווה שערכים אלו לא יישארו מעבר לגדר ונוכל להמשיך להנחילם לדורות הבאים.

* המאמר מהווה חלק מחוברת סיכום מחנה אקולוגי שהתקיים בפברואר 2007 בנחל פרת והוא יוגש לשדולה הסביבתית-חברתית בכנסת ולמקבלי ההחלטות בנושא קו התפר באזור צפון מדבר יהודה.