חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

צו השעה: חיסכון במים

למרות הגשמים הרבים, מצבו של מפלס המים בכנרת עדיין בכי רע. הגרעון במאזן המים הולך ומחמיר ולמרות  שחיסכון במים מגלם חיסכון כספי רב למשק, באוצר לא ממהרים להקצות את הסכומים הנדרשים ל"פעולה נחושה" בנושא.

מבט על הכנרת מרמת הגולןניר פפאי
מנהל אגף שימור טבע וסביבה בחברה להגנת הטבע

30 בינואר 2007

מצב מקורות המים, אשר פורסם בשבוע שעבר, מלמד כי כמויות המשקעים שירדו מתחילת עונת הגשמים הנוכחית ועד עתה באגן הכנרת ובאגן ירקון-תנינים נמוכות מאוד בהשוואה לתקופות המקבילות. מצב דברים זה אף הביא לאירוע נדיר בו מפלס הכנרת הולך ויורד בחודש ינואר והוא ועומד עתה על מינוס ‭212.59‬ - מרחק נגיעה מהקו האדום התחתון.

הגרעון במאזן המים שהלך וגדל בשנים האחרונות, הביא לכך שבתכנית האב לפיתוח משק המים הוחלט לשלב בין שתי דרכים מרכזיות להתמודדות עם המחסור: הגדלת היצע המים באמצעות התפלת מי ים ו"פעולה נחושה ועקבית לטובת חיסכון במים והטמעת הנושא באופן מרבי". אך בעוד הגדלת היצע המים נעשית כיום בעיקר באמצעות הקמת שורה של מתקני התפלה לאורך החוף, הפעילות לצמצום הביקוש באמצעות חיסכון דלה ולא מספקת. על אף שהחיסכון במים מגלם חיסכון כספי רב למשק, באוצר לא ממהרים להקצות את הסכומים הנדרשים ל"פעולה נחושה" בנושא.

מחקר מקיף שנערך בטכניון עבור נציבות המים קבע כי החיסכון במים מהווה את האמצעי הזמין ביותר להקטנת הפער בין הביקוש להיצע, ושהחיסכון במים כדאי מבחינה כלכלית ורצוי מבחינה סביבתית. מסקר "עמדות הציבור כלפי חסכון במים" אשר בוצע ביוזמת חברת תה"ל באמצעות גיאוקרטוגרפיה בחודש יולי 2006 עולה כי הציבור מוכן לחסוך במים , בעיקר בשל הצורך הלאומי שנובע מבעיית המים בישראל. יחד עם זאת, שיעור גבוה של 25% מהציבור מודים בפה מלא כי אינם מקפידים לחסוך במים וכ- 80% ציינו כי הרשויות באזור מגוריהם אינן מבצעות פעולות לחסכון במים, או שאינם מודעים לפעילויות כאלה.

מבצעי חיסכון שנערכו בעבר מלמדים בצורה ברורה שניתן לחסוך 20-10% מכלל הכמות הנצרכת במגזר העירוני, מבלי לפגוע ברווחת הצרכן. נתונים אלו מקבלים אישוש גם ממחקרים מהעולם ומהארץ המלמדים על פוטנציאל חסכון משמעותי בצריכה הביתית. בארי וחובריה (2005) העריכו כי קיימת נכונות מצד הציבור הישראלי לנקיטת צעדי חסכון שיכולים להביא לחסכון במים בהיקף שנע בין 7% ל-13%. חיסכון בשיעור של 10% בצריכה הביתית משמעו 50 מלמ"ק בשנה – יותר מהיקף הייצור של מתקן ההתפלה בפלמחים ושווה להיקף ההקצאה השנתית של מים לטבע. לפי מחירי התפלה (0.75$) המשמעות הכלכלית היא של כ-150 מליון שקלים חדשים!

נציבות המים גיבשה כבר בשנת 2005 תכנית אב לחיסכון במים הכוללת שורה של המלצת אופרטיביות שהעלות השנתית ביישומה במלואה עומדת על 147 מלש"ח. התכנית, בין השאר מתמקדת בנושאים הבאים: חינוך והסברה; תחרות לחיסכון במים בין רשויות; עידוד רכישת אביזרים חוסכי מים; טיפול בפחת מים ודליפות;  עידוד גינון חוסך מים, תקצוב מחקרים בנושא חיסכון במים ועוד.

מכל שלל הנושאים קודם מכרז ארצי לחיסכון במים במגזר הפרטי המתמקד במשקי הבית הפרטיים, שם הזכיין מתוגמל לפי הצלחה בפועל להביא לחיסכון בצריכה. כלומר המדינה מתגמלת את היזם על השקעתו רק מול חיסכון בפועל, כך שלמעשה המדינה לא לוקחת על עצמה כל סיכון וההשקעה מוגבלת ביותר. החברה להגנת הטבע פועלת בתחום זה עם חברת תה"ל לקידום נושא החיסכון במים בצפון הארץ.

כל הנתונים מצביעים על כך שנדרשת תכנית חירום לאומית לחיסכון במים, בה יש להתחיל באופן מיידי. על משרד האוצר לתקצב את מרכיבי תכנית האב לחיסכון במים כנדרש ולאורך זמן, התשואה תחזיר את ההשקעה במהרה וכאשר נצרף לכך את התועלות הסביבתיות, התמורה תהיה בריבית דריבית.

הכתבה פורסמה לראשונה ב'הארץ The Marker'.