חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
פטריות מאכל - אם לא יודעים, לא קוטפים!
27/11/2019

בישראל למעלה מ-400 מיני פטריות כובע, חלקן טובות למאכל וחלקן רעילות. מיהן ומהן? קצת היכרות, אבל זכרו: לא קוטפים פטריות שלא מכירים! 

 

 

צילום: מאיר כהן

כמאמר הפתגם הידוע צצות ברחבי הארץ פטריות שונות ומשונות מעשרות מינים כמעט בכל אזור בו ירד גשם. שורות אלו מיועדות לאלו שרוצים להתנסות בחיפוש אחר פטריות והנאה מהטיול בחורש וביער לאחר הגשם.

 

הפטריות - ממלכה נפרדת

בעבר המדע היה פשוט יותר ומדויק פחות ועולם החי נחלק לממלכת החי וממלכת הצומח, בה נכללו הפטריות. כיום הוא נחלק לחמש ממלכות, שאחת מהן היא ממלכת הפטריות. הסיבה העיקרית לחלוקה היא שכל הפטריות אינן מכילות כלורופיל ואינן מבצעות פוטוסינטזה, אלא חיות על חומר אורגני, חי או מת.

 

על שמרים ופניצילין

לפטריות חשיבות אקולוגית וביולוגית עצומה, בזכות יכולת הפירוק של חומר אורגני. האדם למד לזהות תכונות אלו לצרכיו והפטרייה השימושית ביותר היא השמרים, המשמשים בכל תעשיית הלחם והיין. פטריות רבות מגינות על עצמן על-ידי חומרי רעל שחלקם קוטלי חיידקים יעילים ובראשם הפניצילין. לכן לא פלא שפטריות כובע רבות הן רעילות והאבחנה בין הרעילות לפטריות המאכל דורשת התמחות מיוחדת.

שיטות לאבחון בין פטריות טובות לרעילות - אין דבר כזה!
גם למומחים הגדולים ביותר אין שיטות פלא לאבחון כזה והדרך היחידה להבדיל היא היכרות אישית בדוקה ומדויקת עם הפטריות. בניגוד לצמחי תבלין אחרים, כאן מחיר הטעות עלול להיות כבד ואף קטלני ולרבות מפטריות המאכל יש קרובות דומות להן אך רעילות.

ובכל זאת, אפשר להתחיל וללמוד בזהירות את הנושא, לבדוק היטב במגדירים ובתמונות ובכל מקרה לא לאכול - לא לקחת סיכון ובודאי לא עם ילדים. בניגוד לתחומים רבים - כאן לא מומלץ להיעזר באינטרנט שבו איכות התמונות אינה טובה מספיק. יש לחזור לספרים הישנים והטובים: "פטריות הכובע בישראל" מאת ניסן בנימיני, או האנציקלופדיה של החי והצומח, כרך צמחים חסרי פרחים. באלו יש תמונות והגדרות ברורות.

פטריות מאכל
רוב פטריות המאכל גדלות בעיקר בדצמבר-ינואר. השכיחות ביותר ביניהן הן: אורניה מצויה, אחלמית ערומה, אזניית הכלך ופקועה מצויה. הנדירות יותר: דיואית מצויצת,פקועה הדורה, פקועת השדה, נטופה ערבה, גושית נאכלת ועוד.
שתי הראשונות קלות יחסית לזיהוי, אך שוב אזהרה- אין להסתמך על הכתוב כאן לצורך זיהוי ויש להיעזר בספרים שהומלצו.

 

אורניה מצויה: השכיחה והפופולרית בין פטריות ארצנו וכאן גם הבעיה- ברוב חורשות האורנים הקרובות למקומות יישוב קשה למצוא אותן כי רבים מכירים אותן ומקדימים לאסוף. הסיכוי גבוה יותר ביערות אורנים מרוחקים ורצוי צעירים, שם הריכוזים גבוהים יותר. צבע הכובע חום-צהבהב עד חום אדמדם בקוטר 5-15 ס"מ, רירי מאד בעיקר בצעירות, בחלקו התחתון נקבוביות בצבע זהוב דמויות ספוג, בניגוד לרוב הפטריות בהן יש דפים למטה. הרגל גלילית, לא תפוחה ולא מרושתת. ועוד סימן היכר חשוב- כשמה היא גדלה מתחת לאורנים. פטרייה דומה לה הגדלה מתחת לאלונים היא רעילה!

לפטריות הטובות הבאות לא ניתן כאן סימני זיהוי רבים ושוב נשלח אתכם להיעזר בספרים, רק כמה טיפים להקל על החיפוש.

אחלמית ערומה: שמה מגיעה מאבן האחלמה, אחת מאבני החושן שצבעה סגול וצבע זה מבדיל אותה מרוב הפטריות. שכיחה מאד בדצמבר-ינואר.

אזניית הכלך: שכיחה בדצמבר-ינואר, בעיקר בגלבוע, מתחת לאורנים ולשיחי כלך. הכלך הוא שיח מהמשפחה של השומר ועליו דומים אך חסרי טעם.

פקועה מצויה: ממשפחת השמפיניון הידועה, שכיחה בנובמבר-ינואר בשדות ומדשאות. לפקועה מספר מינים טובים אך גם מינים דומים רעילים ויש להבחין היטב.

כמהין: פטריית המעדן היקרה הזו שונה מאלו שהוזכרו- אין לה צורת כובע על רגל אלא גוש בתוך הקרקע צמוד לשורשי צמחים. היא גדלה בצפון הארץ ומרכז הנגב ומהווה עניין כלכלי למומחים, בעיקר הבדואים.

הבהרה: אין בכתבה זו המלצה לאכילת פטריות מהטבע והאחריות הבלעדית חלה על הקוראים.

 

 

הצעות למסלולי טבע יפים לימים שאחרי גשם, בהם אולי תוכלו לראות פטריות >

שביל הפיסגה הר מירון

יער ברעם

שמורת המסרק ורכס שיירות בהרי ירושלים

נחל כלח בכרמל

 

 

 

 

 

 

 


 

כתבות נוספות שיעניינו אותך