חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

קוראים לשקיפות בתכניות הפיתוח של מתקני הגז

15/07/2018
קוראים לשקיפות בתכניות הפיתוח של מתקני הגז

החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין הגישו עתירה לבג"צ נגד משרד האנרגיה בדרישה לבטל את תכנית פיתוח מתקני הפקת הגז "כריש" ו"תנין",  שאושרה בחופזה וללא שקיפות לציבור. לצערנו העתירה נדחתה, בין השאר כיוון שהנושא נידון בימים אלו בוועדת הכלכלה של הכנסת על חוק אזורים ימיים. ההחלטות בנושא יתקבלו במסגרת הדיונים.

 

בשנים האחרונות התגלו מצבורים רבים של גז טבעי בתחומי המים הכלכליים של ישראל. מצבורים יקרי ערך לכלכלת ישראל, לאיכות החיים ולבריאות תושביה, לסביבה ולטבע הישראלי. בעקבות הגילויים האלה צפויה בשנים הקרובות עלייה משמעותית בהיקפן של פעילויות פיתוח במים. ולמרות זאת, אין מסגרת רגולטורית ברורה אשר חלה על הפעילויות האלו ומסדירה אותן.  זהו הבסיס לעתירה שהגישו בספטמבר 2017 החברה להגנת הטבע ועמותת אדם טבע ודין לבג"צ נגד משרד האנרגיה, שאישר תכנית פיתוח של מתקני הפקת הגז הטבעי הקרויים "כריש" ו"תנין", המצויים במרחק של כ-120 ק"מ מקו החוף, בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל.  

 

התכנית אושרה בהליך בזק

פיתוח מאגרי הגז כולל כ-9 קידוחי הפקה, אסדה, צנרת תת ימית ומערכות הולכה. התכנית משתרעת על פני שטח של עשרות קמ"ר, שלאחריה ניתן יהיה להתחיל בעבודות על מנת להפיק גז מן המאגרים. התכנית הוגשה ביוני 2017, קודמה ואושרה בהליך בזק של כ-3 חודשים על ידי הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה ללא שקיפות, מעורבות של משרד פרסום, או מעורבות כלשהי של הציבור. 

החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין עתרו לבג"ץ כנגד אישור תכנית הפיתוח של מאגרי תנין וכריש, שהתקבל  מבלי שהתכנית פורסמה, מבלי שפורסם תסקיר השפעה על הסביבה (או מסמך סביבתי חלופי), ומבלי שניתנה הזדמנות לציבור להביע את עמדתו ביחס לתכנית. והכל, מאחר ותכנית הפיתוח של תנין וכריש מיועדת כולה לתחומי המים הכלכליים של ישראל.

לצורך ההשוואה, תכניות פיתוח בתחומי המים הטריטוריאליים (כמו תכנית הפיתוח של לויתן), עברו הליך תכנוני במסגרת תמ"א 37ח, ולאחר מכן מוגשות תכניות ניהול סביבתי ותכנית הנדסית שמאושרות ע"י רשות רישוי גז. ההליכים התכנוניים והליכי הרישוי מפורסמים לציבור.
תכניות הפיתוח במים הכלכליים מאושרות בהליך רישוי אל מול הממונה על ענייני הנפט בלבד, שמאשר את המסמך הסביבתי (הוא חייב בהיוועצות בלבד עם המשרד להגנת הסביבה), ואינן מפורסמות לציבור, והכל, כיוון שלפני מספר שנים החליטה הממשלה שהיא אינה מעוניינת להחיל את חוק התכנון והבנייה מעבר לתחומי המים הריבוניים.

 

עמדתנו: יש להשלים קודם תסקיר השפעה על הסביבה

בעתירה טענו כי אישור תכנית הפיתוח צריך להינתן רק לאחר השלמת תסקיר השפעה על הסביבה, הכולל בחינת חלופות, פרסום לציבור ומתן הזדמנות להעיר את הערותיו והשגותיו בנוגע לתכניות אלה. דרשנו להחיל הליכים מעין תכנוניים (לא את חוק התכנון והבנייה במלואו), שיאפשרו קבלת החלטות מאוזנת ושקופה גם על מאגרי הגז והנפט מחוץ למים הריבוניים - מאחר ויש להם השפעה אדירה על הציבור והסביבה בישראל.

 

עמדת המדינה: "אין עניין לציבור"
המדינה טענה, מצידה, שמאחר ואין אזרחים המתגוררים במים הכלכליים, ומדובר בעומק הים (למרות שמדובר על מרחק דומה בין תל אביב לנתניה), הרי שלציבור "אין עניין" עם קידוחי הגז והנפט באזור הזה, והם לא מצאו הצדקה לערב אותו.  בעיננו, מדובר בשערוריה!

לצערנו הרב, בית המשפט סבר שמאחר וקידוחי הגז והנפט מתבצעים ללא הליכים תכנוניים כבר לפחות 20 שנה, וחוק אזורים ימיים מקודם בימים אלו בכנסת - והוא לא רוצה להשפיע על הליך החקיקה, שהוא אינו מעוניין להתערב בהחלטות משרדי הממשלה בשלב זה.
אנחנו מקווים שהכנסת תעשה את עבודתה למען הציבור הישראלי ותכניס לחוק אזורים ימיים מנגנונים סביבתיים וציבוריים מאוזנים, שיאפשרו פיתוח בטוח ומושכל בתחומי המים הכלכליים של ישראל.  

 

"החברה להגנת הטבע ואדם, טבע ודין - עמותות הפועלות לשמירה על הסביבה והטבע הישראלי כבר עשרות שנים, מברכות על גילויי הגז הללו, בהיותם מקור אנרגיה נקי וסביבתי, המקנה לישראל עצמאות אנרגטית, מאפשר לה לפעול להורדתו של יוקר המחיה ומבטיח לה הכנסות עודפות המשרתות את הציבור הישראלי הרחב", נכתב בעתירה על ידי עו"ד נועה יאיון מהמחלקה המשפטית של החברה להגנת הטבע. "אך היחסים בין המדינה, היזמים והציבור אינם מוסדרים ולמרות הסכנות – מי שמאשר את הקידוחים הוא משרד האנרגיה בלבד, ללא שקיפות והרחק מהעין הציבורית. במקרה של פגיעה סביבתית כתוצאה מפעולות פיתוח ותפעול, אין למדינה מענה אפקטיבי. לא יכול להיות שהגורם המאשר, הוא גם הגורם המפקח".

 

דוגמה לפגיעה סביבתית שנגרמה כתוצאה מקידוחי גז הוא אסון מפרץ מקסיקו מ -2010 שהותיר, מעבר לאבידות בנפש, גם 800 קילומטר של חוף מזוהם, סגירה של 225 אלף קמ"ר לדיג, נזק של מיליארדי דולרים לתעשיית התיירות ונזק סביבתי אדיר.

 


 

 

 

לעתירה המלאה 

כתבות נוספות בנושא ים וחופים