חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

חוף וואדי רקת חוזר לידי הציבור

השבוע נהרס הבית הבלתי חוקי שנבנה בחוף וואדי רקת בכנרת. הבית, שהוקם בחוף המיועד להיות שמורת חוף, נבנה ללא היתר על ידי מוטי מרדכי, בטענה כי מדובר על "מבנה לשימור". החברה להגנת הטבע: אנו שמחים כי המפגע הסביבתי, שפגע הן בטבע והן בזכות הציבור לחוף נקי מפיתוח מיותר, הוסר, ומקווים שכך ייעשה בכל הנוגע לעבריינות הבניה סביב הכנרת"

18 בנובמבר 2009

לפני מספר ימים נהרס הבית שהוקם על ידי מוטי מרדכי בניגוד לחוק בחוף ואדי רקת בכנרת. ההריסה באה בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי בנצרת, כי הבית נבנה בניגוד לחוק, תוך ביצוע עבודות ללא היתר בשטח המיועד לשמורת החוף.
כתב האישום כנגד מוטי מרדכי, בעל הבית, הוגש בינואר 2008 על ידי מדינת ישראל, בגין מסירת הודעה כוזבת במטרה להשיג אישור "תכנית שימור" למבנה אשר היה ברור כי הנו מבנה חדש לכל דבר ועניין.
התכנית האמורה אושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הגליל התחתון בחוסר סמכות, ועל בסיסה של תכנית זו ניתן בדיעבד היתר בנייה למבנה האמור. המבנה עצמו נבנה מלכתחילה ללא היתר ותכנית, בשטח המיועד לשמורת חוף אשר בה אסורה כל בנייה. החברה להגנת הטבע חשפה את הבנייה על החוף ועקב השתהות מוסדות האכיפה בטיפול בעניין פנתה החברה בשעתו ליועץ המשפטי לממשלה וביקשה את התערבותו.

על פי כתב האישום, הנאשם מסר לוועדה המקומית לתכנון ובניה תיאור מצב לפיו נמצא במקום מבנה המיועד לשימור, אותו הוא רצה לשמר, כאשר בפועל היה מדובר במבנה חדש שנבנה בשנת 1999 על ידו, בניגוד לחוק.

בעקבות עסקת טיעון שנחתמה בין הנאשם לפרקליטות, הסכימה הפרקליטות למחוק את סעיף מסירת ההודעה הכוזבת מכתב האישום בתמורה לכך שהנאשם יודה בשאר העבירות, יהרוס עצמית את המבנה שבנה ויגיש למוסדות התכנון תכנית המבטלת את תכנית השימור שאושרה כאמור ע"י הוועדה המקומית בחוסר סמכות ועל בסיס מידע כוזב.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

           הבית של מוטי מרדכי, חוף וואדי רקת. צילום: החברה להגנת הטבע

מהחברה להגנת הטבע נמסר בתגובה: "זה לקח 10 שנים של התעקשות אך מוטב מאוחר מאשר בכלל לא. אנו מברכים את משרד הפנים על כי פעל בנחישות לאכיפת החוק ולהסרת המפגע, שהוצב בעזות מצח, תוך עקיפה בוטה של החוק, במקום כה רגיש מבחינה סביבתית. אנו מקווים כי העקשנות והנחישות אותן הפגינו החברה להגנת הטבע ומשרד הפנים והריסת המבנה בסופו של דבר, יהוו מסר לאחרים, אשר מעלים בדעתם להשתלט על נכסי טבע השייכים לציבור הישראלי כולו, בכנרת ובכלל".

השתלשלות המקרה
בשנת 1996, קיבל מר מוטי מרדכי לידיו שטח של כ-2 דונם שנרשמו על שם חברת חוף פרדייז בע"מ. בחודש יולי 1999 הוועדה מקומית "הגליל התחתון" אישרה לחברת חוף פרדייז בע"מ ביצוע עבודות "שיפוץ במבנה שומר קיים" לכאורה, על שפת הכינרת במרחק של כמה מטרים ממבנה שאיבה של מקורות ובמפלס הנמוך ממנו.

הוועדה המקומית הוטעתה על ידי מר מרדכי וחברת פרדייז בע"מ לחשוב כי היה במקום "מבנה ואתר התיישבות" ובהתאם לכך ניתן היתר לשיפוץ המבנה. על ההיתר הוגש ערר על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות לועדת הערר המחוזית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

    השטח לאחר ההריסה. צילום: ניסים אסבן, החברה להגנת הטבע

בעקבות הערר חזרה בה הוועדה המקומית מהחלטתה וההיתר שניתן לעבודות שיפוץ, בוטל. במקביל להליכים וחרף ביטול ההיתר, הקים מר מרדכי במקום מבנה חדש. על בנייה זו הוגש כתב אישום ונקבע שהבניה נעשתה באופן לא חוקי בשל העדר תכנית מאושרת בשמורת החוף בה אסורה הבנייה למעט עבודות תחזוקה ושימור.
משכך, פנה מר מרדכי לנתיב אחר. בהסתמך על הוראות תכנית המתאר הארצית מס' 13 לחופי כינרת האוסרת כל פעולת בנייה בשמורת חוף אך קובעת כי "יותרו רק פעולות שימור ואחזקה שוטפים", הוא הגיש לוועדה המקומית הגליל התחתון "תכנית שימור" לכאורה כדי להכשיר את השרץ ולמרות שלא לכך כוונו הוראות תמ"א 13.
מר מרדכי הצהיר אז כי במקום היה "מבנה היסטורי" ישן אשר מאבניו שופץ המבנה החדש ואף הצטייד ב"חוות-דעת" אדריכלית הקובעת כי במקום היה מבנה ישן שיש לשמרו. הוועדה המקומית הזדרזה לאשר את תכנית השימור על בסיס מידע זה, למרות שלא היה זה כלל בסמכותה לאשר תכנית מסוג זה, סמכות המסורה לידי הוועדה המחוזית בלבד.

משנתגלה דבר אישור התכנית פנתה החברה להגנת הטבע לוועדה המקומית ולוועדה המחוזית וטענה כי לפני הקמת המבנה החדש לא היה במקום כל מבנה וודאי לא מבנה היסטורי הראוי לשימור, וכי המידע שנמסר לוועדות היה כוזב במקרה הרע או מוטעה במקרה הטוב.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

       הבנייה הלא חוקית בחוף וואדי רקת בכנרת, צילום: החברה להגנת הטבע

תחקיר יסודי שקיימה החברה להגנת הטבע, המבוסס על מפות מדידה שונות ותצלומי אוויר היסטוריים אישר כי אכן במקום לא היה מבנה ואף לא שרידי מבנה וכי אין כל תיעוד היסטורי על מבנה שכזה. לאור זאת, התריעה החברה להגנת הטבע בשנת 2005 בפני היועץ המשפטי לממשלה על ביצוע עבודות בניה לא חוקיות של מבנה חדש, במסווה מטעה ומכשיל של מבנה לשימור. בד בבד, פנתה החברה להגנת הטבע לוועדה המקומית ולוועדה המחוזית ודרשה בתוקף את ביטולה של תכנית השימור שאושרה שלא כדין ועל בסיס הודעה כוזבת.
הואיל ולא הגיעה כל תגובה ממוסדות התכנון האמורים, פנתה החברה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ודרשה ממנה על בסיס מחדלה של הוועדה המקומית, לבוא בנעליה של זו האחרונה ולבטל את התכנית בעצמה בשל חוסר חוקיות. עוד דרשה החברה מהוועדה המחוזית לנקוט באמצעים משפטיים כנגד מגישי התכנית על מסירת הודעה כוזבת במטרה להביא לאישורה של תכנית המכשירה את הבנייה הבלתי חוקית.
בדצמבר 2006 קיימה הוועדה המחוזית דיון ממצה בנושא והחליטה לאמץ את חוות דעתה של היועצת המשפטית לוועדה ולקבוע כי "תכנית השימור" אושרה שלא כדין ובחוסר סמכות ע"י הוועדה המקומית "הגליל התחתון" והורתה על כן לוועדה המקומית להגיש תכנית ביטול בתוך 60 יום. כצפוי, במועד זה לא נעשה דבר ע"י הוועדה המקומית והוועדה המחוזית החליטה ביוני 2007 להפעיל את סמכותה ולהפקיד תכנית לביטול "תכנית השימור".
כאמור,מאז תחילת 2008 מתנהלים הליכים משפטיים כנגד מר מרדכי וחברת פרדייז בע"מ אשר בסופם התגבשה עיסקת טיעון בין הנאשמים לבין המדינה במסגרתה, בתמורה למחיקת האישום על מסירת הודעה כוזבת, יודו הנאשמים שוב בבנייה בלתי-חוקית, יהרסו בעצמם את המבנה ויגישו תכנית ביטול לתכנית השימור, הליך אשר בוצע סופית השבוע.
  פניית החברה להגנת הטבע ליועץ המשפטי לממשלה