חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

שביל ישראל: פארק השרון - סקירה גיאוגרפית

יער חדרה

יער חדרה משתרע על שטח של כ-1,500 דונם. בצפון הוא גובל בכביש הרוחב המחבר את מרכז חדרה עם גבעת אולגה. בדרום הוא גובל בפארק השרון ובחולות עמק חפר. גבולו המערבי- מסילת הברזל חיפה-תל-אביב, וגבולו המזרחי- שטחי החקלאות שממערב לכביש חדרה-פתח-תקווה. עיקרו של היער- עצי אקליפטוס נטועים, אך פה ושם נותרו גם עצי בר (אלון התבור, חרוב מצוי) המהווים שריד לצמחיה הטבעית של האזור, מטפסים כמו אספרג ופרסיון, שיחים כמו הקידה השעירה והלוטם ועוד.

עצי האקליפטוס נטעו במטרה לייבש את הביצות שהשתרעו על פני שטחים נרחבים באזור. באזור יער חדרה של היום הייתה בריכת טאס. מדרום שכנה ביצת עטה- בריכת יער של ימינו וביצות נוספות השתרעו באזור גן שמואל, מפעלי גרנות של היום ובקרבת שכונת בית אליעזר. גודל שטח הביצות היה כ-4,000 דונם- כ-14% משטחה של חדרה בזמן קנייתה.

השם חדרה מקורו במלה הערבית א-חדר שפרושו ירוק, ואכן האזור שפע בירק ובמים. בשנת 1891 נקנו אדמות חדרה על-ידי יהושע חנקין מידי הערבי הנוצרי סלים חורי.

הביצות היו מטרד תברואתי חמור ביותר, היות ושימשו מוקד רבייה ליתושי האנופלס מפיצי הקדחת. עם העלייה לקרקע החלו המתיישבים בחפירת תעלות לניקוז הביצות לנחלים. הניקוז נעשה על-ידי חפירת תעלות לאורך כמה קילומטרים. הדבר היה כרוך בקשיים עצומים, היות וכלים מכניים לא היו בנמצא. העבודה נעשתה בידיים בעזרת טוריות ואתי חפירה.

לעזרת המתיישבים נחלץ הברון רוטשילד שמימן את ניקוזה של הביצה הגדולה בירכת טאס ואת נטיעות היער הגדול של חדרה. האקליפטוס הובא לארץ מאוסטרליה. בני חדרה, אכן, האמינו בתכונותיו החיוביות של עץ האקליפטוס וביכולתו לייבש את הביצות. גידולו המהיר של העץ הביא לחשיבה, שלצורך גידולו הוא צורך מים רבים והוא שואב מן הקרקע את הרטיבות וגורם ליבוש הקרקע.

נטיעת האקליפטוסים בעזרת הברון לא הועילה הרבה לייבוש הביצה הגדולה. רק בשנות ה-30 החלו לשאובו להניח צינורות לנחל אלכסנדר, וכך הורידו את פני המים באופן משמעותי. נטיעת האקליפטוסים ביער חדרה נמשכה שנים אחדות. בשנת1909 נודעה הסיבה למחלת הקדחת- יתוש האנופלס. עצי האקליפטוס כבר היו עצים גבוהים בעלי גזעים עבים ומתיישבי חדרה ייעדו אותם עתה, לטובת תעשיית העץ.

ב-1912 קיבלה אגודת "פרדס" זיכיון לכריתת האקליפטוס של יער חדרה לצורך הכנת תיבות לאריזות פרי ההדר. במלחמת העולם הראשונה נזקק הצבא התורכי לעצים רבים להקמת מסילת הברזל ולצורך הנעת הקטרים והיער בחדרה עמד בפני סכנת כליה.

כיום משמש היער כמקום לבילויו נופש לתושבי חדרה והסביבה.

פארק השרון

יער פארק של עצי חרוב עבי גזע וביניהם כריות ענק של אלת המסטיק בירוק כהה וביניהם על חולות המיוצבים ומהודקים משטחים נרחבים ובהם כרי עשב של צמחים חד שנתיים וצמחי בצל ופקעת. ימיו היפים של הפארק האחרון שנותר במישור החוף הצפוני מתחילים בנובמבר עת מרבדי רוקו רענן של נבטים צעירים ממלא את השטח. בדצמבר משתלט מרבד צהוב של סביונים וכתמות. בינואר מצטרפת המרסיה היפהפייה שמוסיפה בצבעה הורוד בהיר שמחה לחורף. כבר בתחילת פברואר נוספים הכחול העמוק של אלקנת הצבעים והאדום החגיגי של מרבדי כלניות, רקפות פורחות בוורוד עדין בריכוזים קטנים וצפופים. מאוחר יותר בחודש מרץ מחליפה נורית אסיה בצעה הכתום את הכלנית וקחוונים מכסים את השטח בלובן פריחתם המשולבת בצהוב חי. אז גם מתחילים השיחים לפרוח, רותם המדבר בלבן של כלות והקידה השעירה בצהוב יוקד. באפריל נותנים הפרגים את הגוון האדום לשטח ובצידם התלתן הלביד מכסה בכדורים ורדרדים. החרצית האחרונה לפרוח משלבת את פרחיה הצהובים עם ההתייבשות של העשב כולו. במאי עם בוא ימי החום העשב דהוי וצהוב ורק החרובים ואלות המסטיק ירוקי עד הם, וגם בחום הקיץ ממשיכים לתת מצילם הרחב ורעננות עלוותם למזדמנים למקום. הפארק שוקע בהרהורי הקיץ עד לסתיו הבא.

למידע נוסף אודות סימון שבילים