חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

כנס עין גדי | מושב 2: מה קרה במצדה?

יו"ר המושב: ד"ר גדעון הדס

ד"ר צביקה צוק, ארכיאולוג ראשי, רשות הטבע והגנים – מערכת המים של מצדה

בני ארובס – הקרב על מצדה "היה או לא היה?" – העובדות מאחורי הסיפור

ד"ר גיא שטיבל – מה קרה במצדה בשנת 73 – מבט מהחפירות


צביקה צוק - מערכות המים של מצדה

"הגענו למקום ב-1968, אז לא היה כאן אפילו כביש. אנחנו חנכנו את המבנה של בי"ס שדה עין גדי. יוסי פלדמן עוד הספיק לספר על בעיות אוכל וחשמל ובדיוק אז נפל החשמל והרצאתו נגמרה".

 

תולדות המחקר של מערכות המים למצדה:

במסגרת המחקר של ידין נחפרו מספר בורות ותעלות. בספרו של ידין נמצא דיון כללי על מערכות המים.
פריצת דרר שאינה קשורה למצדה הייתה בשלהי שנות ה-70 ע"י יוסף פורת שהביא תיארוך לפי סוג הטייח (לבן- חשמונאי, לבן על אפור או אפור- הרודיאני)
פרופ' אהוד נצר כותב מאמר מסכם בספר האמות בשנת 1989
פרופ' אהוד נצר וד"ר גיא שטיבל- חפירת בורות מים ומתקני מים נוספים על במת ההר
במסגרת כרך מצדה 8 יש מאמר מקיף אודות המקוואות של מצדה
 

ציטוט יוספוס פלביוס- משוער לשנת 40 לפנה"ס- מתוך קדמוניות יד, 390-391.  כלומר מסופר כי בורות מים היו קיימים עוד בשנת 40 לפנה"ס, ואכן בבדיקה שעשה יוסי פורת במצדה נמצאו 2 בורות מים קדומים עם טייח לבן, קרי טייח חשמונאי.

בניית מצדה ע"י הורדוס (מלחמת ז, ח, ג')- "ובזה התחכם להשקות את יושבי המקום כאילו נמצאו להם מי מעיינות". מסופר על מקור מים בלתי מוגבל.
כשבודקים את כל המצאי שיש לנו- מגיעים ל-100 מתקני מים שונים שניתן למצוא על מצדה: 17 בורות ענקיים, 9 קטנים, 2 אמות מים גדולות, מספר אמות מים קטנות על ההר (לא ברורות על ההר), 2 בריכות שחייה, 5 בתי מרחץ, 21 מקוואות, אגנים לנטילת ידיים ומתקנים נוספים.

 

מקורות המים (הכול נגר עילי, ללא כל מקור מים ממעיינות)-

במת ההר קיבלה מי נגר.
גיא הארמון (אורכו 1.5 ק"מ)- אסף מי נגר מצפון מערב למצדה לבורות התחתונים.
נחל מצדה. אורך הנחל הינו 8 ק"מ והוא מנקז לבורות המים הגדולים.
בסה"כ מדברים על 50 אלף מ"ק.

 

הבורות המפורסמים:

מדברים על 8 בורות במפלס העליון (מים  משיטפון בנחל מצדה)
4 בורות המפלס התחתון
הבורות חצובים ביד אדם בסלע גיר קשה ודולומיט.
הבורות טויחו בשכבות טייח אפור. לשים לב כי לכל בור מים יש שני פתחים, אחד לכניסת מים והשני לשואבי המים!
אין ספק  כי הבורות התמלאו, יש בתחתיתם סחף שמעיד על כניסת מים עכורים משיטפון
בבור מס' 1 נמצאו כתובות
על נחל מצדה התקיים סכר (למרות שכיום אנחנו לא רואים אותו בשטח).

בגיא הארמון רואים סכר נוסף (גם הוא לא קיים כיום) ובמקום רואים שרידים של תעלה חצובה. תפקידו של הסכר הינו הטיית המים לעבר התעלה.

אמת המים ובורות המים במצדה:

אמת המים בנחל מצדה: אורכו 600 מ' ושיפועה 10 פרומיל. הטייח במקום לבן ומוצק וצוק טוען כי יכול להיות שמדובר בטייח חשמונאי. כמו כן, הטייח החשמונאי שנמצא בנחל פרת דומה מאד לטייח של אמת המים שנמצאה בנחל מצדה.

החמורים הובילו מים מהבורות (דופן התעלה מהווה גם שביל- כך שחמור ואדם יכולים ללכת על השביל בצד אמת המים).

חלק מבורות המים סתומים, ולכן השרטוטים שנעשו אינם מדויקים ולא נעשו מאז שנות ה-50 ועד היום.

מסדרת הבורות העליונה- ביכולתם של המבקרים לבקר בבור המים מס' 1. כולל  שכבות של טייח אפור (ואין טייח לבן שהיינו מצפים לראות במידה ומדובר על בור מהתקופה החשמונאית).
שביל המים- מגיע לשער המים העליון של מצדה ליד הארמון הצפוני. בשבילים הללו הלכו חמורים והעלו את המים מהבורות התחתונים כדי למלא את הבורות העליונים ובמידה ואלו לא התמלאו ממי גשמים.
בור המים ליד הרכבל- בור בנפח של 1400 קו"ב וניתן לבקר בו אך לא להיכנס לתוכו. הבור קיבל מים במי נגר ולא רק היה צריך למלא אותו מאותם בורות תחתונים..
ליד המודל החדש (דגם אמת המים) מופיעה מפה במסגרתה ניתן לראות את ריכוזי בורות ואמות המים ל מצדה. הבור המזרחי והבור הדרומי "חשודים" כבורות חשמונאים. אהוד נצר הציע גם כי אחת מבריכות המים הן חשמונאיות למרות שיש להן טייח אפור (תואמת מבחינה ארכיטקטונית לבריכת המים החשמונאית שנמצאה ביריחו).
חלק מבריכות בית המרחץ נחשבות כמקוואות, אלו גם שימשו בשלב יותר מאוחר במרד הגדול.
בריכת השחייה של המורדים (יכולה לשמש גם כמקווה טהרה)- ליד הארמון המערבי. משויכת לימי הקנאים. בריכות הטבילה בארמון הצפוני מהוות חלק ממכלול מקוואות על במת ההר.
על מצדה נחשפו 21 מקוואות! (מדהים) ומתקנים מים אחרים נוספים.
מים לצבא הרומי

פרופ' שצמן מדבר על 8000 חיילים בלבד + שבויים מלחמה ונוספים (כלומר מינימום 10,000 איש) שלא נכנסים לתקופת "הקיץ החם". בהנחלה כי כל אחד צרך 2 מ"ק לשנה (5.5 לליטר ליום), נדרשו ביום כ -  733 משאות חמור להובלת מים!! גם אם נקטין את המספרים לחצי- מדובר על כמויות אדירות. המים הגיעו מנחל צאלים (8 ק"מ), עין בוקק (14 ק"מ), עין גדי (18 ק"מ).

יש לזכור כי גם בע"ח זקוקים למים, כדוגמת החמור שצורך כ-5 ליטר מים ביום.

(מלחמת ז,ב,כ)

 

סיכום

מערכת המים של מצדה הינה מורכבת ומתוחכמת ומראה עדות לגאונם של הקדמונים בתכנון ובביצוע.

ראשית המערכת בתקופה החשמונאית (ממנה ידועים כיום 2 בורות מים על במת ההר- אבל חשוב לבדוק אולי יש בורות מים נוספים בדפנות ההר שקדמו לימי הורדוס).

יש להניח כי בימי בית שני היה האקלים במדבר יהודה מעט קריר יותר מאשר היום,  כמות המים הייתה מעט גדולה יותר (10-15% יותר מהיום) וכי ניתן היה למלא את המאגרים שבדופן ההר, כמו אחדים מהמאגרים על במת ההר. יש לציין כי זו דעתו של צביקה צוק, אולם יש חוקרים כיום שחולקים על ההצעה כי בורות המים בדפנות ההר התמלאו לחלוטין בעת העתיקה.

מחקר מערכת המים לא הושלם ויש מקום למחקר משלים הכולל את בורות הטיח, איכות מים, שחזור המים וחלוקת המים לשימושים על בימת ההר.


בני ארובס: המכון לארכיאולוגיה - האוניברסיטה העברית

הקרב על מצדה-  "היה או לא היה?"

הקדמה

הכותרת של ההרצאה מפתיעה, שכן בכול הנוגע למצדה טבעי שכותרת כזו עלולה להיתפש כהתרסה או לעורר על מוסכמות, או ניסיון נוסף של "שבירת מיתוס" או עוד פרובוקציה שמאלית פוסט ציונית וכו'.

 

נושא 'הקרב על מצדה' איננו חדש והוא תוצאה של חקירה ארכיאולוגית שנעשתה על מצדה בשנת 1995, אולם לא התמודדו עם הטיעונים והראיות של ממצאים אלו.

המחקר יציג הסבר קוהרנטי חלופי- 'קשה לנו להאמין'.

לא תמיד הארכיאולוגיה יכולה לספק תשובות בשאלות היסטוריות אך לעיתים היא יכולה להוות אבן בוחן לסוגיית היסטוריה ולהכריע. את הנושא הציג ארובס לראשונה במסגרת קונגרס של אוניברסיטת בר אילן. הנושא הוצג ולאחר מכן הגיע זמן התגובות- אלו נמשכו זמן רב ואפילו מחוץ לאולם. 'המגיב הראשון' היווה אירוע מכונן עבור בני ארובס:

זאב משל התרומם ממקום מושבו והודיע "באתי לכאן היום כי הובטח לי שאני הולך לשמוע רק דברים שקשורים לארכיאולוגיה ושמעתי הכול חוץ מארכיאולוגיה". מאז עברו 15 שנה,  וארובס טוען כי הוא הולך להציג מכלול טיעונים וראיות שמבוססות על ממצאים ארכיאולוגים.

מבסיס דבריו מספר ארובס כי מצדה מיוחדת במיקומה הגיאוגרפי הייחודי שמקנה לה יתרונות ארכיאולוגיים. עובדה זאת תרמה להישמרות השרידים כמעט כפי שהם מאז שנעזבו. לפיכך יש לבחון את הראיות, כאלו שיש בהן כדי ללמד על אשר ארע או לא ארע ולא באופן סלקטיבי. 

 

הקטע שבו נתמקד לקוח  מתוך מלחמת היהודים של יוספוס פלביוס, תיאור פרק ח' (קטע ה)- מתאר את ההתרחשות שלפניי הקרב.

לפי ארובס לא נבנתה במה בראש הסוללה.

אם הייתה כזו היינו מצפים לשימוש בטכניקות רומיות ידועות שישאירו את הרושם על הסביבה. על פי הטקטיקה של הרומאים לא מכירים במות כאלה שנבנות בראשי הסוללות. יש טענות מחוקרים אחרים שהיה מבנה כזה והוא התמוטט עם רעידות אדמה, אולם ארובס טוען שהוא לא מכיר משום מקום מקרה בו מבנה מסוג זה מתמוטט לחלוטין מרעידת אדמה ונעלם מעל פני האדמה. כמו כן במצדה לא חי מישהו לאחר מכן שיכול היה לפרק את הבמה.

 לגבי הסוללה-

הסוללה קטנה מדי בשביל להיות אופרטיבית לפי תיאור יוספוס או לפי כיבוש מבצר כזה על ידי הרומאים.
לטענתם מה שרואים היום זהה לסוללה מתקופת הרומאים. בנוסף- אף אחד מהחוקרים שעסקו במצדה לא עסק במחקר הסוללה מבחינה ארכיאולוגית.
לפי מפה ששורטטה על ידי מהנדס בסוף שנות ה-20 רואים את קווי הגובה של הסוללה. העקמומיות של קווי הגובה השחורים היא חדה, מה שמלמד אותנו כי הסוללה הינה צרה יחסית (הרוחב המקסימאלי לא יותר מ2.5-3 מ') מה שלא מאפשר את הסעתו של מגדל מצור גדול ממדים כפי שמתואר בספרו של יוספוס. הקווים המקווקים בשרטוט מסמנים של שדרת הסוללה שצריכה להתקיים על מנת שיהיה אפשר להסיע מגדל ראוי לשמו: 20-30 מטרים רוחב. המהנדס הגרמני טוען שהייתה סוללה רחבה ובמקום התקיימה בלייה, אולם ארובס מסביר כי בלייה חריפה שכזו לא אופיינית לאזור וגם לא נצפתה עבור אלמנטים שונים במצדה.
כמות החומר שנלקחה מהסביבה בשביל לבנות את הסוללה גם איננה גדולה מספיק על מנת לקבוע שמדובר בסוללה אופרטיבית להעלאת אייל מצור כמתואר.
סיכום- אין תנאים אופטימאליים להעלאת אייל המצור המתואר. על פי התיאור של יוספוס מעל הסוללה הונחה במה- עלייה העלו אייל מצור. לטענת ארובס האפשרות הזאת איננה סבירה. ההצעה החלופית הינה העלאת מגדל ישירות מהסוללה (ללא במה) בשיפוע מתון יחסית (אירוע שסביר להניח כי לא התקיים). כמו כן לטענתם אין עדויות לקירות טרסה תומכות.
גם אהוד נצר הסכים כי הסוללה כפי שהיא היום לא עברה בלייה, אבל טוען שאת ההמשך יכלו ליצור לפי עבודת נגרות. ארובס טוען שהצעה זאת אינה אפשרית- בסביבה אין עץ אלא רק  ענפים דקים של עץ אשל מקומי.
דוגמא מלכיש: רואים איך סוללות נבנות ואיזה קרב מתנהל במקומות כאלו. חפירות ארכיאולוגיות מצביעות על גודל הסוללה והתאמתה לקרב לפי המקורות ההיסטוריים.
אתר נוסף (מאה 13)- אפולוניה ארסוף. גם כאן יש עדויות מוחשיות לקרב. המפה מראה ריכוזים של אבני בליסטראות וחצים.
גמלא- עדות לפרצה בחומה.
במצדה הממצאים שונים מהדוגמאות שהבאתי לעיל. אהוד נצר קבע שאבני הבליסטראות קטנות מאד, וכן טען שהפתח בחומה הוא קריסה של חומת המגנים פנימה.

המחקר של ארובס לא טוען שלא התקיימו מעט חילופי אש, אלא שקרב גדול לא התרחש במקום.

גיא שטיבל: מה קרה במצדה?

גיא שטיבל מדגיש את דבריו של בני ארובס לפיו עבודה ארכיאולוגית מבוססת על עובדות. כמו כן מסכים שטיבל כי הקרב על מצדה לא היה קרב גדול, אולם כשאנחנו באים להסתכל על מצדה אנחנו צריכים להשתמש בכל הנתונים שיש בידינו - כולל מקורותיו של יוספוס פלביוס.

 

מה קרה במצדה בשנת 73?

עבודה המשותפת של הארכיאולוגיה וההיסטוריה מספרת לנו אודות ממצדה.

על פי גיא שטיבל, במצדה לא היה מיתוס, שכן ההגדרה של מיתוס הינה אגדה קדומה מסורתית על דבר שלא התרחש.

 

אחת השאלות הגדולות נוגעת לאותם אנשים שחיו במצדה. הרבה פעמים אנחנו מסתכלים על סיפור מצדה מעיניים לא נכונות ("העיניים של הווה") והיום ננסה להסתכל על סיפור מצדה מנקודת עיניהם של המורדים והרומאים.

יוספוס מכנה את המורדים כסיקריים. עד לפניי שנתיים-שלוש שנים לא נמצאה חרב הסיקה. במחסני המכון לארכיאולוגיה מצאו עדות לסיקה אחת שנמצאה במערות עין גדי. גם עדויות אפיגרפיות מצביעות על קהילה מגוונת- למשל יש עדות ששומרונים היו במצדה (לפחות אחד).

שומרונים- באחד מחדרי מצדה נמצא פפירוס בכתב עברי קדום ששימש את קהילת השומרונים בתקופת בית שני. כמו כן מציינים שם את הר גריזים (ההר הקדוש לשומרונים).
איסיים- בשנים האחרונות ניתן לזהות אולי את מקום משכנה של קהילה איסיית במצדה. יוספוס מספר כך: "בשעה 11 בבוקר הם נאספים למקום אחד.. טובלים את גופם במים קרים.... פונים למבנה מיוחד ושם נכנסים לאולם הסעודה"- כלומר יש עניין של תפילה ואכילה. את המקום שהוצג כבריכת שחייה מזהים כיום כבריכת טבילה ציבורית. זה המקום היחידי שמאפשר לציבור לרדת אל תוך המים, ויש שם גם מקום להניח את הבגדים. העדויות היחידות בארץ שיש למקווה כזה באתר הינו רק בקומראן, ככל הנראה זה איננו מקרי. הפתח אגב מוביל למבנה מס' 13- שם נמצא אולם עם ספסלים. המקום כונה "בית המדרש" אולם באותה תקופה (על  פי החפירות הארכיאולוגיות)  לא נמצאו בתי מדרש. יתר על כן, בניין 13 הינו המקום היחידי שלא רואים בו נשים (הבניין היחידי במצדה שלא מוצאים בו פלחים, אלו מהווים עדות לנשים). האולם הזה 'הדליק אור' לחוקרים כי הוא דומה מאד לאולם הסעודה שנמצא בקומראן. האולם בצורת ה-ר' ההפוכה כמו שמוצאים בקומראן, והרוחב זהה בדיוק בין השניים. האורך קטן בדיוק בחצי. אומנם יוספוס פלביוס שם עדות לסיקריים שהתיישבו במצדה, אולם התמונה הארכיאולוגית מצביעה על תמונה מורכבת יותר.
שמעון בר גיורא (קיפד את ראשו במצעד הניצחון ברומא). שנה לפניי נפילת ירושלים שמעון בר גיורא נבחר להיות זה שיעלה כקורבן. מסופר כי הוא התיישב בחלק התחתון של מצדה. לפניי כמה שנים נמצאו צילומי אוויר בריטיים מ-1924, ונתמקד באזור בין מחנה ה' למחנה ו'-בה נמצאו תאים קטנים. גדולי החוקרים זיהו את המקום כטברנות (המקום בו ישבו  "הגזלנים"). אנחנו לא מכירים שום עדות לטברנות הללו, ושטיבל מציע כי המקום הזה הינו 'כפר פליטים', בו בר גיורא יושב למטה כמסופר (לפני שנותנים לו לעלות).
הקהילה במצדה מורכבת- במקום לא ישבו סיקריים בלבד.

הדרך לשחזר תרבות חומרית  הינה באמצעות מזבלות, ואכן נמצאו מזבלות במצדה.

במקום נמצאו כלים שונים ואפילו כינים (כיני גוף), וההשתמרות היא נפלאה הודות לאקלים באזור.
חולצת קשרים
המזון של מצדה- יש סוג של זית אחד ממצריים שנמצא במצדה, רימונים, לחם. האדמה של מצדה הייתה פורייה.
במצדה מכירים תלושים רבים של לחם, כדוגמת "177 כיכרות לחם". כמו כן בתלוש אחר מסופר על 1,020 כיכרות לחם (נמצא בארמון המערבי).
במצדה נמצאה גם מאפייה- במצדה חשפו תנור מרכזי. כמו כן נמצאה הטבעה של חותם לחם עם שמו של האופה.
 במצדה נמצאה העדות הקדומה ביותר בעולם להפרשת חלה. במצדה היה כהן שפעם בשבוע הלך לקבל מהאופה! מדהים.
המצור

אחד הדברים המעניינים אלו שרידי השריפה. אחד החוקרים העלה טענה כי איפה שלא שרפו אלו מקומות בהם פרקו את קורות העץ בשביל לבנות את החומה.
עד היום לא יודעים להסביר כיצד העלו את המגדל למעלה, אולם האזור שנמצא מעל ראש הסוללה פרוץ. כמו כן רואים קורות עץ ברוש שמונחות צמוד לקיר.
אין ספק כי האזור מעל ראש הסוללה הרוס לחלוטין. מולו נבנתה הכנסייה הביזנטית ויש אחרים שטוענים שהביזנטיים פירקו את הקיר ממול בשביל לבנות את הכנסייה אולם טענה זאת נראית מופרכת.
בעבר נשמעו טענות כי לא התרחשו חילופי אש ולא התנהל כל קרב.  יש עדויות לחייל רומי שמת במצדה ועצמות גופתו נמצאו בסיר. בנקודת הפריצה נמצאו מקבץ של בליסטראות וחיצים. בנוסף לכך יש במצדה יותר חיצים מאשר שנמצאו בכל האימפריה הרומית. בקרבות אחרים לא השתמשו בחיצים רבים כל כך (ברור כי החיצים נורו מלמטה). גם בהתבוננות על התפרוסת המרחבית ניתן להצביע על קווי ירי רומיים.
החרסים- תמונת החרסים הינה מורכבת,  ראשית נמצאו 12 ולא 11 גורלות כפי שציין יוספוס פלביוס. אין לנו עדות ארכיאולוגית להגרלה, אבל העובדה שיגאל ידין מצא את השם שניזכר רק בתיאור סיפורה של מצדה, בן יאיר, היא דרמטית ומרגשת.
סיכום- במצדה נמצאו עדויות לעוצמת החיים. צריך לזכור שלא כל מתיישבי מצדה השתייכו לסיקריים ויש גם קבוצה אחרת של מורדים, למרות שהקבוצה העיקרית הונהגה ע"י בן יאיר. 

כשאנחנו באים לשחזר את העבר אנחנו משתמשים בכל מה שיש לנו- עדות היסטורית וארכיאולוגית. לגבי ההתאבדות השתמשו עד היום בעדויות ההיסטוריות של יוספוס, אך מבחינה ארכיאולוגית לא נמצאו עדויות להתאבדות.

לטענת גיא שטיבל, הסיבה העיקרית למצור על מצדה קשורה לאינטרס הרומי (החלטה רומית). התשובה נמצאת בעדויות 'הכלכליות' הארכיאולוגיות- נמצאו שני פפירוסים במצדה שעוסקים בסחר האפרסמון.

פלניוס הזקן כותב על סכומי כסף אדירים של האימפריה הרומית,  לאחר 5 שנים מאז המרד היהודי. כאן במדבר יהודה זהו המקום היחידי בעולם בו מגדלים את הבושם היקר ביותר בעולם ("בושם שאין שני לו"- לפי דבריו של פלניוס). פלניוס כותב על התקפה שהתרחשה על האפרסמון, וגם יוספוס כותב על התקפת  אנשי מצדה על עין גדי (ורצח של 700 נשנים וילדים).