חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

לטבע או לא לטבע: זאת השאלה...

15/12/2013

מאת: יובל תמר הפלר - מורה חיילת בבית ספר שדה עין גדי, בשיתוף מרכז טיבוע הציפורים של החברה להגנת הטבע

  

יום שני 9 בדצמבר 2013 ב6:30 על הבוקר אני מגיעה לשמורת עין פשחה. שער השמורה נעול. אני יודעת שרון נמצא בפנים אבל לא רוצה להפריע בזמן הטיבוע, ולכן מחכה שמישהו יגיע לפתוח את השער. בינתיים מוציאה את הספר 'הקפנו את ים המלח ברגל' של רפי טהון.
07:15: אחד מהפקחים מגיע, מופתע לראות אותי יושבת בחוץ, פותח לי את השער ומורה לי על כיוון הצפרים. אני מתחילה ללכת לכיוון ברכת הצפצפה וכמו כל פעם שאני נכנסת עמוק לתוך השמורה אני מוצפת בהוד והדר. הגעתי לברכת הצפצפה, מימין ראיתי את הרשתות פרוסות, ומשמאל את האדם שבשבילו הגעתי.
רון הרן הוא מטבע ותיק, שכבר כבר היה בעיצומו של סבב האיסוף הראשון ולצידו ישבו עוד שני מטבעים צעירים, שלושתם נעלו מגפיים.

השאלות שבהן עסקתי:
- האם יש סטטיסטיקה על ציפורים מטובעות שנתפסות ברשת שוב והטבעת שלהן נותנת מידע?
- נגיד ש10% נתפסות ברשת שנית- האם זה מצדיק את הסבל? כלומר נותן אינדיקציה ומידע רלוונטי?
- מידע חשוב ביותר אנו מקבלים מנתוני כל הציפורים שעוברות את התהליך ולא רק מאלו שנתפסות בשנית ובשלישית. מידע זה כולל נתונים הנמדדים על ידינו לכל פרט שנתפס ונאספים במאגר מידע ארצי ממוחשב הפתוח למחקר אורניתולוגי - על עונות נדידה, על צירי נדידה, על מצב ציפורי המדבר בארצנו ועוד ועוד.
- מה אחוז הציפורים שמתות מטיבועים כל שנה?
- מה היתרונות החד משמעיים של טיבוע?
- מה הם האמצעים שעוזרים לצמצם את הפגיעה בציפורים בזמן הטיבוע?

רון: "את יודעת איך בעבר ניהלו מחקר?"
אני: "כן, הרגו את בעל החיים על מנת לחקור אותו"
רון: " היום רק לצורכי מחקר רפואי פוגעים בבעלי חיים, כמו קופים ועכברים. אנחנו עובדים על פי היתר מרשות הטבע והגנים שמרשה לפגוע בציפורים למטרת מחקר. את ההיתר אנחנו מקבלים מרשות הטבע והגנים אבל את ההכשרה דווקא מקבלים ב'חברה להגנת הטבע'."
אני: "בחברה?"
רון: "כן. ההכשרה ארוכה ומפרכת, רק מי שמתמיד ובאמת (מדגיש את ה'באמת') מגיע להיות צפר ומטבע בעל רשיון א'. הדרך מאוד ארוכה- מתחילים בקורס טיבוע בסיסי שבו לומדים להוציא את הציפורים מהרשת, צריכים להוציא 300 ציפורים בהשגחת מומחה. השלב הבא הוא רישיון ב', מצריך שנתיים של ניסיון ובו אתה צריך לטבע 2000 ציפורים ולהכיר את ציפורי ישראל לעומק. כמו כן אתה צריך להתנסות בטיבוע בכל חלקי הארץ ובסוף ישנו המבחן המעשי והמבחן התאורטי. רק לאחר מכן אתה מקבל רישיון ב' שמקנה אפשרות להקים עמדת טיבוע (לפרוס רשתות) באישור צפר בעל רישיון טיבוע א'."

 

 

 

טיבוע חטפית. צילום: רון הרן

אני: "ומתי מגיעים לרישיון טיבוע א'?"
רון: "הדרך לשם עוד ארוכה..."
אני: "הזכרת מקודם שאכן יש פגיעה בציפור בזמן הטיבוע, אם כך, מה היתרון בדבר שמצדיק את סבלן?"
רון: " אין ספק שאנו פוגעים בחרותן ומסכנים את בריאותן של הציפורים שאנחנו תופסים, אבל במידה המועטה ביותר. אנחנו עושים את כל תהליך הטיבוע הכי מהר שאפשר, מבצעים את הטיבוע בשעות שלא חם מדי ולא קר מדי לציפורים, וכמובן מנסים להימנע מטורפים במקומות שיש סכנה ע"י כך שאנחנו מרימים את המיתרים התחתונים של הרשת ונמנעים ממגע עם הקרקע."

חשוב לדעת: טיבוע ציפורים מהווה כלי מחקר המסייע בזיהוי אישי של פרטים. זיהוי אישי הוא תנאי הכרחי המאפשר מענה על שאלות מחקר בנושאים רבים ומגוונים. נוסף על כך, היכולת לכמת בצורה מדויקת את כמות הציפורים הנלכדת לאורך עונות ובבתי גידול שונים, יחד עם האפשרות לבדוק שינויים קטנים במצבן הגופני של הציפורים הופכות את הטיבוע לכלי מחקר שאין לא תחליף.

רון מפסיק לדבר, קם והולך לעשות סיבוב בין הרשתות הפזורות במרחב. אני מחכה לו וכשהוא חוזר הוא מחזיק בידיו שקיות בד ובהן ציפורים שנלכדו ברשת.
אנחנו מפסיקים את הראיון על מנת לטבע את הציפורים ולשחררם.

רון: "איפה היינו?"
אני: "שאלתי מה היתרון בטיבוע לעומת שיטות מחקר אחרות מתקדמות יותר כמו סימון ע"י GPS?"
רון: (צוחק) "תראי, ישנן שיטות מחקר אחרות כמו סקרים, סקרי נדידה, תצפיות, התבוננות ברדיוס מסוים ובחינת הנמצא בשטח. יש צפרים שמסגולים לאסוף תצפיות על רדיוס רק בעזרת השמיעה, יש כאלה שמשתמשים בטלסקופ.

 

פותחים פלונטר ברשת ציפורים במהלך קורס טיבוע (צילום: רון הרן)

מטרת הטיבוע היא לראות מהו מגוון המינים שיש במרחב. טיבוע מאפשר לקחת נתונים על הציפור וכמובן לסמן אותה- הסימון נועד לכך שכשפעם הבאה שהיא תיתפס נוכל לקבל פרטים עליה: לראות איזה ציפור חוזרת וכמה פעמים היא חוזרת כמו ציפורים נודדות. הטיבוע נותן גם אינדיקציה על ציפורים מקננות- אנחנו יכולים לראות את 'נאמנותן' לאזור הקינון לאחר הנדידה. מעבר לכך, ההכרות עם הדברים שאתה שומר עליהם היא הכרחית בשמירת טבע. כל שנה מאז שהתחלתי לעבוד כאן אנו מגלים עוד ועוד מינים שלא ידענו שקיימים באזור. סימון ע"י GPS אפשרי רק על ציפורים גדולות כמו חסידות, עגורים או עופות דורסים. פרופ' רן נתן מהאוניברסיטה העברית פועל למען פיתוח מכשיר שיהיה ניתן להרכיב על ציפורי שיר בעתיד."

 

רון שוב קם, לוקח את שקי הבד והולך לעשות סיבוב נוסף בין הרשתות. גם הפעם הוא חוזר עם "שלל" רב.

חשוב לדעת: במהלך פעולת הטיבוע מסומנת הציפור בטבעת מתכת בעלת מספר סידורי. מטבעי ציפורים עוברים הכשרה ארוכה ומדוקדקת על ידי מרכז הטיבוע הישראלי של החברה להגנת הטבע וכן על ידי מטבעים מוסמכים ומנוסים. בסיום תהליך ההכשרה מטבע מקבל היתר מיוחד לכך מרשות הטבע והגנים. בעל היתר טיבוע רשאי לבצע מחקרי שדה באמצעות לכידה וסימון ציפורים בהתאם להנחיות שמפורסמות על ידי מרכז הטיבוע הישראלי ורשות הטבע והגנים. נתוני הטיבוע מדווחים מדי שנה על ידי המטבעים השונים ונאגרים על ידי מרכז הטיבוע הישראלי - נתונים אלו זמינים לחוקרים המעוניינים לעשות בהם שימוש למטרות מחקר שונות.

רון: "פן נוסף של טיבוע הוא כמובן הפן החינוכי, אנחנו חושפים כל שנה בכל רחבי הארץ אלפי ילדים, נוער ומשפחות בפעם הראשונה לכל נושא הציפורים ויחד איתן שמירת הטבע. ילד שהתבונן בחולות סמר לא יבין למה לשמור על המקום אם לא יכיר את כל מרכבי החיים באזור זה."

 

חכלילית סלעים זכר. צילום: יואב פרלמן, החברה להגנת הטבע

כשנגמר הראיון, נשארתי לעוד כמה רגעים בטיבוע.
המשכתי להתבונן ברון, בעדינות שבה הוא אוחז את הציפור ובאהבה הרבה שהוא מעניק לה. לאחר כמה דקות נפרדתי מהחבר'ה והלכתי לסייר בתוך השמורה של עינות צוקים, שם ניסתי להקשיב לקולות הציפורים ולאתר אותן בעיניים.
שאלות רבות נוספות התרוצצו בראשי אבל לבסוף הבנתי שאם מתוך כתיבת הכתבה הזו אני מבינה שהדברים אינם שחור ולבן ובכל זאת הצלחתי ליצוק ולגבש דעה על משמעות וחשיבות הטיבוע לעצמי, אולי אצליח לחבר עוד חלק בפאזל למישהו אחר, ובסופו של דבר תתבאר עמדתו לגבי נושא זה.

חשוב לדעת: ישראל מהווה אתר ייחודי מבחינה גאוגרפית, מחד אנו ממוקמים באזור בו התבצע מחקר בהיקף מצומצם ביותר ועל כן מודגשת במיוחד החשיבות של מחקר כללי המהווה מבט ראשוני על אוכלוסיית ציפורים רבות, מקננות וחולפות, מאידך היעדר גופי מחקר שותפים במרחב מהווה חסרון, שכן מידע רב מבוסס על לכידות חוזרות בין אתרים שונים.
תוכנית ה- Constant Effort Sites של מרכז הטיבוע נועדה לבצע מעקב אחר אוכלוסיות מקננות ברחבי ישראל למטרות שמירת טבע ומחקר מעמיק, עבודה במסגרת תוכנית טיבוע זו, בה עושים שימוש נרחב במערב אירופה, מאפשרת מעקב סדור אחר שרידות הפרטים והצלחה בקינון לאורך שנים רבות. אנו תקווה שהתרחבות השימוש בתוכנית טיבוע זו, לצד ריבוי מטבעים מקצועיים תשפר את איכות מחקר הציפרוים המתבצע בישראל, מחקר שיהווה בסיס איתן ויאפשר שמירת טבע בהיקף נרחב יותר באזורנו.