חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג טיול
חיפוש טיול בטקסט חופשי

פרשת פקודי - משכן שילה

מאת אריאל פילבר

"ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן"...

במשך זמן רב עמלו הלויים לבנות את משכן ה' לפי פקודתו של משה, תחת ידיהם של איתמר בן אהרון, בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך. עכשיו מתארת לנו התורה את שלב ההקמה הסופי של המשכן. "ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו, ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו ויפרש את האהל על המשכן וישם את המכסה... ויתן את העדות על הארון... ויתן את השולחן... וישם את המנורה... וישם את מזבח הזהב... וישם את מסך הפתח למשכן ואת מזבח העולה שם פתח המשכן. וישם את הכיור... ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח... ויכל משה את המלאכה. ויכס הענן את האהל מועד וכבודה מלא את המשכן"

מעתה היווה המשכן את מרכז העניינים בעם ישראל, על פיו נסעו ועל פיו חנו, מעתה התגלגל המשכן עם בני ישראל במסעותיהם 110 שנים (39 במדבר, 14 בגלגל, 57 בנוב וגבעון) עד שחנה חניית קבע בשילה.

בשילה המשיך המשכן להתקיים 369 שנים. בו נחלקה הארץ לנחלות, בו גדל שמואל ובו שימש עלי הכהן עד מותו. על חורבן שילה לא נכתב בבירור אך במקורות מסוימים נרמז לנו על סופה: "תניא כשמת עלי הכהן חרבה שילה" (זבחים קי"ח ע"ב)
"בעשרה באייר מת עלי הכהן ושני בניו ונשבה ארון הברית" (מגילת תענית בתרא ד')

"ויטש שילו אוהל שיכן באדם, ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר" (תהילים ע"ח, ס'- ס"א)

מקורות אלו מייחסים את חורבן שילה לאותה המלחמה באבן העזר בה נשבה ארון הברית, מתו שני בני עלי ובשמעו את הבשורה המרה מת גם עלי עצמו. כנראה שבהמשך המערכה עלו פלישתים עד מרכז ההר והחריבו את המשכן ואת שילה.
3000 שנה אחר כך חזרו להתיישב מעל תל שילה 8 משפחות וכ- 40 בחורים תחת ההגדרה של "מחנה חפירות ארכיאולוגיות", רעיון שהגה שר החקלאות דאז, אריאל שרון. למרות הלחץ הבינלאומי והקשיים היומיומיים הוקם והתפתח הישוב שילה.

במרכזו של הישוב, במרחק 80 מטרים ממקום המשכן וכ-50 מטרים גבוה יותר, נבנה בית הכנסת "משכן שילה", בית כנסת שבנייתו עוד לא נסתיימה לחלוטין, מהווה מעין דגם של המשכן אשר היה בשילה, אך לא מאבד מאופיו כבית כנסת חי ופעיל. בשל כך כיוונו פונה מצפון לדרום (לכיוון ירושלים) ולא ממזרח למערב כמו המשכן. בחזיתו הארוכה של בית הכנסת נבנו 20 עמודים ובמימד הצר נבנו 8 עמודים בדומה לקרשים שהרכיבו את המשכן. גובהם של העמודים כ- 5 מ'- גובה השווה ל- 10 אמות- גובה הקרשים במשכן. מבחוץ העמודים עשויים אבן כמו שהיה במשכן בשילה: "לא הייתה שם תקרה , אלא בית של אבנים מלמטה ויריעות מלמעלה" (זבחים פי"ד מ"ו) אך מבפנים מצופים העמודים בעץ כפי שהיה במשכן במדבר. העלייה לעזרת הנשים מבחוץ מרמזת על "הכבש" העולה למזבח בחצר המשכן.

בתוך מבנה בית הכנסת המראה מרשים עוד יותר. לרגלי העמודים נראים "כאדני המשכן", במת הקריאה בתורה נבנתה בצורת מזבח רבוע בעל 4 קרנות בפינותיו. מלמעלה פרוסים בדים מחוברים בלולאות- זוהי שכבת העורות הנקראת "המשכן" עליה נפרסו אחר כך השכבות "האוהל" ו"המכסה" הנראים מחוץ למבנה. בין המתפללים לבין ארון הקודש נבנו 4 עמודים המסמלים את הפרוכת בין "הקודש" לבין "קודש הקודשים", וארון הקודש עצמו נבנה בצורת ארון הברית ובדיו.  הארון נבנה כמרחף, ורק רגל אחת מייצבת אותו אל הקרקע כיוון שעל ארון הברית נאמר כי הוא ריחף ו"נשא את נושאיו". האדריכלים נמנעו מלעצב כרובים בדמות מלאכים והסתפקו בעיטור הנראה ככנפיהם הפרוסות של הכרובים.

את הידיים נוטלים הכוהנים ב"כיור" הדומה לזה שהיה במשכן ומסביב לכל המבנה, מבפנים ומבחוץ, עובר פס זהב- זהו חוט הסיקרא.

בניית בית כנסת כנסת בדמות המשכן נותנת עוצמה לתפילה שהיא בבחינת "נשלמה פרים שפתינו" וכל עוד אין לנו משכן או מקדש, נתפלל בצילו שלוש פעמים ביום, עד שייבנה...