חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

חולות נתיב ההעשרה ישתמרו

5/01/2020

למרות הכרסום המתמיד בשטח הייחודי של חולות מישור החוף בישראל, המודעות לחשיבותם מחלחלת ולעיתים יש גם הצלחות: חולות נתיב העשרה, הגבול הדרומי ביותר של מישור החוף בישראל, ניצלו ויהפכו לשמורת טבע שמגינה על חיות בר בסכנת הכחדה שמסוגלות לחיות רק בחולות: כוח אפור, ירבוע, גרביל החוף ולצדם גם צבאים, ארנבות ושועלים

 


בקצה מישור החוף הדרומי, ממש על גבול רצועת עזה וסמוך למחסום ארז, נשתמרו חולות ייחודיים, כשמהלכים בהם אפשר לראות עולם ומלואו: בעונת החורף והאביב פורחים כאן מרסיה יפהפיה, בת מדבר מצרית שפורחת בצבעי לילך ורוד, סביוני יפו, חומעה שעליה אדומים ועוד. אחרי הגשם כשהחול דחוס, אפשר להבחין בעקבות של צבאים, ארנבות, שועלים, עקבות של ירבועים וגרבילים שפעילים גם בחורף. יחד איתם שוכן כאן גם כוח אפור – הלטאה הגדולה בישראל – וכל אלה מוגדרים בסכנת הכחדה.


 

הבית הדרומי ביותר של החולות


החולות האלה  משמשים לבעלי החיים האלה בית, בין האחרונים שנשארו להם בארץ, הבית הזה, ששטחו יותר מ-5000 דונם, יהפוך כעת לשמורת טבע מוגנת, בעקבות מאבק שניהלנו יחד עם רשות הטבע והגנים. מושב נתיב העשרה שנמצא כאן קידם יחד עם משרד החקלאות וקק"ל תכנית להרחבת שטחי החממות שלו.
בשנה האחרונה הגשנו מספר התנגדויות לתכנית, עד שאנשי הועדה המחוזית דרום התרשמו שהאזור הוא אכן שטח טבעי בעל חשיבות גדולה. הועדה מצאה שטחים חילופיים לפעילות החקלאית של המושב, ולבסוף הגיעה למסקנה ששמירת השטחים הטבעיים באזור לטובת הדורות הבאים אינה רק אינטרס ציבורי רחב אלא גם משאב חשוב של מושב נתיב העשרה, המשמש לצורכי נופש ופנאי ומהווה מוקד משיכה לאוכלוסייה עתידית.
מדובר בהישג חשוב בשימור חולות מישור החוף, שרובם הגדול כבר אבד לטובת פיתוח ובנייה.    


 

נוף ששלט בכל מישור החוף


חולות נתיב העשרה, יחד עם מה שעוד נשאר מחולות מישור החוף, הם השתקפות של הנוף הטבעי ששלט בכל מישור החוף בעבר. הם גובלים במערב  בים התיכון מצפון בקיבוץ זיקים במזרח בקיבוץ נתיב העשרה ובדרום בחומת הגבול עם עזה. הם השתרעו בעבר על כ-12.500 דונם.
בגלל קרבתם לגבול והעובדה שיד אדם פחות נוגעת בהם,  הם נשתמרו בצורה הטובה ביותר ביחס לשאר אזורי החולות של מישור החוף – ככל שעולים צפונה כך ניכרים סימני האדם. 


 

מה שנשאר


שטחי החולות של מישור החוף הולכים ומצטמצמים, בעיקר בשל תהליכי פיתוח - בינוי ותשתיות. בראשית המאה ה-20 השתרעו שטחי החולות על כ-360 אלף דונם. הכרסום המתמיד בשטחי החולות מעמיד בספק את סיכויי ההישרדות של בית הגידול החולי - בחוף ובמישור החוף. כיום, בסך הכל מבין עשרות אלפי דונמים של חולות, נשארו עד כה רק אלפים בודדים באזורים הבאים: חולות אשקלון-זיקים, אשדוד-ניצנים, פלמחים-יבנה, חולון-ראשון לציון, "איים" של חולות בין נתניה לתל אביב, חולות קיסריה, חוף הכרמל, מפרץ חיפה ורצועת החוף של הגליל המערבי.


 

מי חי בחולות מישור החוף?


בחולות של מישור החוף יש תנאי קרקע יובשניים באזור אקלימי ים-תיכוני, ולכן הם בית גידול ייחודי למינים ותת מינים של בעלי חיים וצמחים שלא נמצאים בשום מקום אחר. חלק מהם מכונים "פסמופילים" (אוהבי חול) - מינים שעברו הסתגלות והתאמה לבית הגידול ולא יוכלו להתקיים אם ישמטו את החול מתחת לרגליהם:


גרביל החוף
  


גרביל החולות 


מריון החולות 


ירבוע מצוי


כוח אפור 


בעלי חיים נוספים שחיים גם בחולות בנוסף למקומות אחרים בארץ הם צבי ארץ ישראלי, שחולות החוף הדרומיים מהווים לו מקלט בעקבות פיתוח וחקלאות במקומות אחרים, וגם תן, שועל וארנבת. 

 

בוסתנים, שקמים ומי תהום

בלב דיונות החול שגשגו בעבר בוסתנים בהם היו נטועים עצים מכל טוב הארץ, גפנים, תאנים, רימונים, זיתים, תות אדום, תות לבן וכן עצי דקל התמר. לפסיפס נופי זה נוסיף את עצי השקמה עתירי הגזע ושופעי הנוף אשר יצרו מעין "שדרת שקמים" על גבול החולות והטביעו את חותמם בנופי מישור החוף. עצים אלו יחד עם שיחי הלענה החד זרעית ורותם המדבר הפורח בלבן בחורף, מהווים את נופי צמחיית החולות.
לאזורי החולות נודעת גם חשיבות הידרולוגית רבה. חלחול הגשם המהיר בקרקע החולית, גורם למילוי חוזר בכמות גדולה ולהעשרת מאגר מי תהום באזור במידה ניכרת.

עוד על חולות מישור החוף:

 

 

המלצה למסלול חולות ניצנים

 

 

חולות מישור החוף בישראל – חשיבות ואתגר השימור

הופכים את חולות קיסריה לשמורת טבע

 

 

צילומים: אבישי שלמה