חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

יום המשפחה שמח

18/02/2015

 

עם כל הכבוד למוסד המשפחה, ויש כבוד, הרי המשפחה היא לא המצאה אנושית וחיות הבר מספקות לנו שלל דוגמאות צבעוניות לחיי משפחה בצורות שונות. בניגוד למשפחה האנושית הממוצעת, רוב חיות הבר הן משפחות מרובות ילדים ביותר, או משפחות חד-הוריות, אך יש גם דוגמאות לא מעטות לחיי זוגיות פוריים ומאושרים, בעיקר בקרב העופות. לכבוד יום המשפחה נצא למסע קצר בטבע כדי לבדוק את חיי המשפחה בטבע

 

משפחת שפני סלע. צילום: מוניקה פוליאק, מתוך אתר פיקיוויקי

 

"משפחות חד-הוריות"
אצל החיות זוהי התופעה המקובלת וכמובן מדובר רק על אם וצאצאיה. לרוב הצאצאים כלל לא זוכים לראות את אביהם, אם בגלל שהוא נעלם לנצח מחיי "זוגתו" זמן קצר אחרי ההזדווגות, או במקרים קיצוניים יותר- נטרף על-ידי הנקבה אחרי ואפילו במהלך ההזדווגות, כמו שקורה אצל האלמנה השחורה או נקבת גמל-שלמה. אחת התופעות היפות בהן ניתן לחזות בחורף, מתקיימת אצל עכבישים ועקרבים החיים מתחת לאבנים. מתחת לאבנים גדולות השקועות בקרקע, ניתן למצוא בחורף עכבישת זאב שאורכה 4-3 ס"מ ועל גבה הרחב עשרות עכבישונים בגודל 2-4 מ"מ.

 

אמא מרובת ילדים (מאד)
אצל דבורת הדבש ומינים רבים של נמלים המושבה היא בעצם משפחה אחת ענקית, עם אמא אחת- המלכה, הרבה מאד פועלות שהן אחיות ומעט זכרים שכל תפקידם בחיים מסתכם בהזדווגות קצרה והפריית המלכה.


פוליגיניה - משפחה מרובת נשים
הזוגיות המוכרת אצל בני אדם ועופות היא תופעה יוצאת דופן יחסית בעולם החי. במקרים רבים זכר שליט זוכה בכמה "נשים" בתקופת הייחום וההזדווגות, אך אין זה מחייב אותו לדאוג לצאצאיו בהמשך חייהם, בשביל זה יש אמא. כך למשל, אצל האריות באפריקה וכך אצל היעלים אצלנו. במשך רוב חודשי השנה היעלים חיים בעדרים נפרדים זכרים לחוד ונקבות וגדיים לחוד. בסוף ספטמבר מתחילה עונת הייחום ואז נאבקים הזכרים זה בזה במהלומות קרניים עזות, בשיטת הנוק-אאוט. לבסוף "המנצח זוכה בכל" ומזדווג עם כל הנקבות בעדר. המשפחה הגדולה הזו נשארת מאוחדת לזמן קצר ובהמשך חוזר הזכר אל עדר הזכרים והנקבות יגדלו את הגדיים בעדר הנקבות. בשנה הבאה הן לא ישמרו לו נאמנות ושוב יהיה עליו להוכיח כי כוחו במתניו ובקרניו בסדרת קרבות. תופעה מיוחדת שנצפתה בעדר היעלות במצוקי עין עבדת היא הקמת "פעוטון" - אחת הנקבות שומרת בתורנות על הגדיים של כלל הנקבות כשהן הולכות לרעות ולשתות.

 

 

יעלים. צילום: דב גרינבלט

 

 

 

בין העופות, בולטת תופעת הפוליגניה אצל היען - זכר אחד מפרה מספר נקבות המטילות את ביציהן באותו הקן. לעומת זאת הקנית, ציפור קטנה המקננת בין הקנים, דומה באורח הקינון לחלק מהבדואים - הזכר מפרה מספר נקבות ועוזר בגידול הגוזלים, אך לכל נקבה קן משלה.



פוליאנדריה - משפחה מרובת גברים

יש גם יוצאי דופן, בהן נקבה אחת אוחזת בכמה זכרים. בין העופות נראתה לעתים נקבה אחת עם מספר זכרים באותו קן במינים של זרון, פרפור ושרקרק.

 

שרקרקים. צילום: יואב פרלמן


"בזכות הנאמנות" - עולמן "המונוגמי" של העופות

אצל מרבית מיני העופות, כ-90% מהן, מתקיים קשר "נישואין" למשך עונה אחת או למשך כל ימי חייהם הבוגרים של בני הזוג. במבט ראשוני נראה שהציפורים יכולות לתת שיעור בנאמנות למרבית בני האדם בחברות המודרניות ורק חברות פוריטניות דוגמת האיימיש יכולים להתחרות בהן. אך בניגוד לבני האדם, אצל העופות הזוגיות מתבטאת בעיקר בתקופת החיזור, הקינון וגידול הגוזלים. עופות נודדים כדוגמת החסידה יהפכו בעונת הנדידה ללהקה בה קשה להבחין ביחסי זוגיות, אך עם שובן לאירופה ישוב אותו הזוג לאותו הקן. אבל התמונה אינה כה אידילית, וכמו אצל האדם, גם בקרב העופות, יש "סטוצים" מהצד. תצפיות רבות שנעשו על עופות "מונוגמיים" גילו דפוס של בגידות חפוזות, הן מצד הנקבה כאשר הזכר התרחק מהקן והן מצד הזכר שיצא לרעות בקיני זרים (או זרות...). החוקרים נותנים הסברים שונים לתופעה, למשל שהזכר יוצר קשר זוגי ומאכיל את זוגתו כדי לשפר את סיכויי ההצלחה ברבייה עמה, אך במקביל מעדיף גם לנסות להפיץ את זרעו אצל אחרות. וייתכן שהנקבה "חושבת" שסיכויה להטיל ביצים מופרות יגדלו אם תזדווג עם מספר זכרים. כך או אחרת, הביטוי "כזוג יונים" מתאים אולי לבטא אהבה אך לא מבטל את החשש מפני בגידה. גם אצל הציפור המפורסמת, הפינגווין המלכותי הידוע בנאמנותו, כ- 30% מהזכרים יחליפו בת זוג במהלך חייהם. ויש גם יונקים נאמנים - המונוגמיות ביונקים בולטת בעיקר אצל זאבים ושועלים, המקיימים קשר זוגי למשך עונה או לכל החיים. כאשר הקשר הוא לכל החיים רואים לעתים את הצאצאים הבוגרים חיים יחד עם בני הזוג.


 "ילדים זה שמחה"
אך ברוב המקרים הזכרים לא חושבים שהם צריכים לקחת חלק בשמחה ובטיפול. כאן, שוב, בולטים לטובה העופות - ברוב המינים בהם בני הזוג זהים בצורתם הזכרים משתתפים, פחות או יותר, בדגירה ובגידול הגוזלים. ביונים, למשל, הנקבה דוגרת "משמרת לילה"- מאחה"צ עד הבוקר, אז מחליף אותה הזכר במשמרת יום.