חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

ט"ו בשבט הגיע

5/01/2015

חג האילנות | ט"ו בשבט מסמן את תחילת ההתחדשות והצמיחה בטבע

 

צילום: אייל ורטהיימר

 

ט"ו בשבט: חג ההתחדשות והצמיחה בטבע
ט"ו בשבט הוא סימן הפתיחה להתחדשות ולצמיחה בטבע: עצים וצמחים רבים מלבלבים ומתחילים להתכונן לעונת האביב הפורייה. במסורת היהודית ט"ו בשבט מציין את תחילת התקופה בה ניתן להפריש מהפירות שעל האילן את המעשר, הניתן ללויים. מלבד הצמחים, גם בעלי החיים בטבע מתכוננים בעונה זו לאביב המתקרב. חלק מהציפורים אף מקדימות ומתחילות בפעילות קינון כבר בתקופת ט"ו בשבט.

נטיעת עצים הפכה עם השנים להיות אחת מהפעילויות הציבוריות המזוהות ביותר עם ט"ו בשבט, ובכל שנה יוצאים המוני ישראל, בעיקר ילדים, לנטוע עצים בכל רחבי הארץ. אירועי ט"ו בשבט מהווים הזדמנות מצוינת לצאת אל הטבע, ליהנות ממנו ולהרגיש כי אנחנו תורמים לטבע ושומרים עליו.


ט"ו בשבט הוא גם חגם של הנוטעים. אך האם ידעתם שנטיעות עלולות להזיק לטבע ולא להועיל לו?
אז לפני שנוטעים, חשוב להכיר את
מדריך הבזק לנוטעים שמביא בפנינו יואב פרלמן מהחברה להגנת הטבע

 

במקומות מסויימים הנטיעות מסייעות לשמירה על משאבי הקרקע
במקומות מסוימים נטיעת עצים אכן תורמת למערכות הטבעיות, ומחזירה להן את מה שנגזל מהן במשך השנים עם התיישבות האדם בישראל. צפונה של מדינת ישראל שייך לחבל הים תיכוני, שמאופיין בחורשים של אלון ואלה, ועצי פרי שונים. בשל הבנייה והפיתוח הצטמצם מאד החורש הים תיכוני, ולכן יש חשיבות לנטיעות בחורש באזור זה. כמו כן, במקומות מסוימים יש לנטיעות חשיבות בשמירה על משאבי קרקע אל מול תופעות של סחיפת קרקע על-ידי מים או רוח.

 

הידעתם? נטיעות עלולות גם לפגוע בטבע
הנוף הבראשיתי המאפיין חלקים נרחבים מישראל הוא חשוף וללא עצים כלל. מערכות טבעיות נטולות עצים מתקיימות בין השאר בבתות הים-תיכוניות בגליל (בתה - שדה בלתי מעובד, שגדלים בו עשבים ושיחים נמוכים), בהרי יהודה ושומרון, בבתות הספר בחבל לכיש ובצפון הנגב, בבתות העשבוניות בשיפולי הרי יהודה, במישורי הלס והחול של צפון הנגב ומערב הנגב, בשטחי המדבר הנרחבים בנגב ובערבה ועוד.

מאז קום המדינה, אחוז ניכר משטחים טבעיים, שהיו שטחים פתוחים ללא עצים, ניטע בעצים שונים. נטיעת עצים במערכות טבעיות נטולות עצים משנה בצורה דרמטית את המבנה הפיזי של המערכת, וכמובן משפיעה גם על החי והצומח באזורים אלה. המינים המקוריים במערכת טבעית נטולת עצים, הותאמו בצורה המיטבית לחיים בסביבה זו, והוספת עצים משפיעה בצורה משמעותית על המערכת כולה: עצים משנים את זרימת מי הנגר, את כמות אנרגית השמש המגיעה לקרקע, את הרכב המינרלים, את אחוז המים והאוורור בקרקע, ומספקים עמדות צייד לבעלי חיים המחפשים את מזונם מנקודות בולטות, כגון בזים וציפורים אחרות.

נטיעות העצים לרוב מלוות גם בעבודות עפר, המשנות את צורת פני הקרקע ובמקביל גורמות להרס קרומי הקרקע המקוריים החשובים לתפקוד המערכת האקולוגית. קרומי הקרקע מורכבים מאצות ומבקטריות זעירות החיות בשכבת הקרקע העליונה, וגורמות לה לשמור על המבנה המתאים ועל תפקוד כתווך למים, לאוויר ולמינרלים.

כמו כן, נטיעת עצים לעתים קרובות מאפשרת התפשטות של צמחים ובעלי חיים המאפיינים מערכות טבעיות עם עצים אל שטחים חדשים אלה, שהיו עד עתה ללא עצים. ברוב המקרים מסוג זה, המינים ה"מפסידים" בתחרות הם המינים המקומיים (שנדחקים מממוקם הטבעי) בעוד המינים המתנחלים החדשים הם בדרך כלל בעלי דרישות אקולוגיות גמישות יותר ומסתגלים בקלות למקומות החדשים.

להרחבה נוספת על מחקרים בנושא החג >>

 

מדריך בזק לנוטעים

לקראת ט"ו בשבט, לפניכם מדריך קצר לנטיעות אחראיות ונכונות. אנו פונים אליכם לנהוג לפי כללים פשוטים אלה, ולהפיץ אותם בקרב חבריכם ומכריכם המשתתפים במבצעי נטיעת עצים בט"ו בשבט.

היכן נוטעים?
בשטחים מופרים ובמערכות לא מתפקדות I מערכות טבעיות שנפגעו כתוצאה מפיתוח או מנזק אחר, למשל שריפה. אך גם כאן, העניין אינו חד משמעי ויש להתייעץ האם מבחינה אקולוגית ישנו צורך בנטיעה.

בסביבה העירונית, בגינות עירוניות ובתחומי ישובים I ניתן לנטוע צמחייה המתאימה לאזור הגיאוגרפי, בעצים ארצישראליים, על מנת לחזק את המערכות הטבעיות בתוך העיר ובשטחי ישובים.

היכן שהיה חורש ים תיכוני שנכרת או הוחלף ביער מחטני I ניתן להחליף את העצים המחטניים בעצי חורש ארצישראליים – אלון, אלה, קטלב ועוד. כמו כן, הוספה של עצי חורש ארצישראליים ליערות מחטניים מגדילה את מגוון העצים ומגדילה את המגוון הביולוגי במערכות אלה. יש לזכור שנטיעות עצים מחטניים (שמקורם מסקנדינביה) פוגעת במערכות הטבעיות הישראליות ומצמצמת את מגוון המינים המקומיים.

 

צילום: אייל ורטהיימר  


היכן לא נוטעים?
בשטחים טבעיים לא מופרים I נטיעה משנה את מבנה המערכת הטבעית בצורה קיצונית ופוגעת בבעלי החיים שבה. לכן יש להימנע מנטיעה בשטחים טבעיים בכל הארץ ולהתרכז באיזורים מופרים. גם באזורי חורש טבעי עדיף להימנע מנטיעה, מאחר וזה משנה את האיזון הקיים במערכת.

בקרבת שמורות טבע I לנטיעות השפעה מרחבית, ונטיעה סמוך לשמורות טבע עלולה להביא להשפעה לא רצויה גם על שמורת הטבע.

בשטחי בתה ומדבר נטולי עצים I אלה מערכות טבעיות, שמתקיימות ללא עצים. הוספת עצים למערכת גורמת לפגיעה קשה בבעלי החיים המקומיים של המערכת.

באזורים הספציפיים הבאים I • בתות באזור מודיעין, לכיש, הרי ירושלים, בית שמש, גלבוע, גליל מזרחי • מישורי לס בסובב באר שבע, אופקים, נתיבות • הר הנגב ורמת הנגב: מצפה רמון, דימונה, ירוחם • הערבה והרי אילת


מה נוטעים? עצים ארצישראליים בהתאם לאזור הגיאוגרפי: במרכז הארץ ובצפונה, באיזורים בהם הצמחייה המקורית הייתה חורש ים תיכוני, ניתן לנטוע עצים מקומיים כמו אלון ואלה, או עצי פרי מקומיים – תאנה, גפן, רימון, חרוב. בדרום הארץ ובאזורים המדבריים ניתן לנטוע עצים או שיחים מדבריים – רותם המדבר, אשל הפרקים, שיטת הנגב, שיטה סלילנית ועוד.


על מה מקפידים? לא לפגוע בפני הקרקע ובקרומי הקרקע מעבר למה שדרוש לנטיעה • לא לייצר שוחות גדולות לריכוז מי נגר • לא לפגוע בפני הקרקע שלא לצורך • לא להשאיר פסולת אחריכם