חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

פריחת כלניות

8/02/2015

שנה עברה, שנה באה והכלנית פה כדי להישאר, מציינת לנו מדי שנה את סוף החורף, רגע לפני האביב. רק לפני שנה זכתה בתחרות הפרח המועדף ע"י הישראלים והזוכה הגדולה בתחרות הפרח של המדינה (בשיתוף החברה להגנת הטבע ו -YNET), ורק לפני פחות משנה הייתה תחת אש בדרום. עכשיו זו ההזדמנות לצאת החוצה ולפגוש אותה, להתרשם מיופיה ולדעת שנפגוש אותה גם בשנה הבאה. פריחת הכלניות בשלל טיולי פריחה 

 

 

פריחת כלניות

צילום: אייל ורטהיימר

 

תעודת זהות אדומה
שם לטיני/מדעי: Anemone coronaria.
צבע:  מגוון מאד, אם כי האדום הוא הנפוץ ביותר.
זמן פריחה:  ינואר - אפריל.
תפוצה:  נפוצה מאד בארץ, בחוף הגליל, השומרון, השפלה, הגליל העליון, הגליל התחתון, עמק יזרעאל, הרי יהודה, צפון הנגב, הר הנגב, החולה, בקעת בית שאן, מדבר יהודה, החרמון, הגולן.
מאפיינים:  צמח רב שנתי בעל פקעת, ממשפחת הנוריתיים. מלבד האדום, קיים בעושר של גוונים של עלי כותרת - לבן, ורוד, כחול וסגול.
כללי:  מין מוגן על פי חוק. מתקיים כמה שבועות, עלי הכותרת נפתחים בבוקר ונסגרים בערב. בארץ הוא מין יחיד. הכלנית נפגעה בארץ בצורה חמורה ביותר על ידי קטיפה מאסיבית, וכמעט שנכחדה בשנות ה-50 של המאה הקודמת. היעלמות הכלנית ופרחים אחרים, היו המניע לזירוז הפעולות המשפטיות והחינוכיות לשמירת פרחי הבר, ואכן פעולות אלה זכו להצלחה ניכרת

 

 

קווים אדומים לדמותה

גיאופיט בעל פקעת לא עמוקה ממשפחת הנוריתיים. הכלנית האדומה היא הנפוצה בין בנות מינה. צומחת מצפון הארץ עד הר הנגב. אין לכלנית עלי גביע, אלא עלי עטיף צבעוניים בלבד, ומתחתיהם על הגבעול, כעין עטרה בת שלושה עלים מנוצים. עלי העטיף של הכלנית האדומה אדומים לגמרי בצעירותם, ובמשך הפריחה הם גדלים, ובבסיסם נראה כתם לבן. צבע ה"לב", כלומר השחלות והאבקנים – סגול (מתוך "300 פרחי בר בצבעי הקשת", עזריה אלון).

 

פולחן אדום

כלנית בעברית - אולי כי יפה היא ככלה. בלטינית ואנגלית נקראת Anemone ומספרת האגדה: אנמון הנימפה היפה שכנה בביתה של כלוריס מלכת הפרחים. זפיר בעלה של כלוריס התאהב באנמון, כלוריס גירשה אותה מביתה ואנמון מתה מלב שבור. ונוס, בעצתו של זפיר הפכה את גופתה לפרח אדום השב בסוף כל חורף. מכאן התפתח פולחן אל הנעורים השב לקראת האביב כל שנה. בערבית נקראת הכלנית נקראת "שקייק אל נעמן"- פצעי נעמן, אל האביב, שטיפות דמו הפכו לפרחים אדומים. הסבר אחר לשם הוא המילה anemos -"רוח", אולי בגלל שפריחת כלניות במקומות פתוחים לרוח.

 

האדומה ברפואה העממית
בארצנו כאשר ניתן לראות את פריחת הכלניות, הכלנית היא כמובן פרח מוגן אך בעבר היו לה שימושים רבים: מיץ השורשים וגם הפרחים שמשו נגד כאבי ראש ולעיסת השרשים נגד ליחה. לעיסת הפקעת טובה נגד כאבי שיניים, זר פרחים על הצוואר היה סגולה נגד מחלות בימי הביניים. עלי כלניות שמשו כתוסף מזון לתרנגולות לעידוד ההטלה ועוד ועוד.

 

לכל הטיולים המודרכים, כולל טיולי פריחה,  של החברה להגנת הטבע >>

 


 דרום עולה

השנה משמח אף יותר להגיע לאזור הדרום וליהנות מהנוף הקסום ופריחת כלניות ססגונית. הנה כמה מטיולי פריחה נפלאים שאפשר להתרשם ממרבדים אדומים: 

שמורת פורה ליד בית קמה
סעו בכביש קרית גת – באר שבע, המשיכו דרומה כשני ק"מ עד לשלט ימינה "שמורת פורה". חונים בצד, הולכים צפונה 50 מ' ונכנסים בדרך העפר העולה קלות בגבעה המכוסה כולה פריחת כלניות. מי שימשיך כ- 400 מ' עם הדרך יקבל כבונוס מאגר מים מלאכותי המלא בחורף (בלי נדר).


שמורת בתרונות רוחמה
שני כבישים יפים מובילים לקבוץ רוחמה: הראשון נוסע מאשקלון ליד מרדכי, שמאלה לכביש 34 עד צומת גבים ושמאלה לכוון שדרות. ליד אזור התעשיה הצפוני מפנה שלט לדורות ורוחמה. עוברים את דורות ואת חוות השקמים של מגדל הכבשים הידוע. 3 ק"מ מזרחית לכניסה לדורות , מדרום לכביש,נמצאת שמורת בתרונות רוחמה המערבית, גבעות כורכר מכוסות לס ופריחה חורפית. מעט מזרחה משם שוכן קבוץ רוחמה, שבתחילת שנות ה- 40, לפני הקמת 3 המצפים ו- 11 הנקודות , נחשב "לקצה הדרומי של העולם".
אפשרות יפה לא פחות היא לנסוע מקרית גת לבית קמה ולפנות ימינה לכוון נתיבות ואחרי 3 ק"מ ימינה לכביש 334 המכונה "דרך ארץ הבתרונות". הבתרונות הם גבעות לס שמי הגשמים חרצו בהם אלפי חריצים וערוצונים קטנים ובאזור זה הם מזכירים מעט את ה- badlands המפורסמים של דקוטה הדרומית. הכנסו לרוחמה ממערב וצאו בשער המזרחי של הקבוץ. אם הקרקע יבשה ניתן לנסוע מזרחה בדרך עפר מסומנת באדום כק"מ אל שמורת הבתרונות המזרחית ולהנות ממרבדי פריחת כלניות מאמצע ינואר עד סוף פברואר.

 

מערות לוזית בשפלה
פחות משעה נסיעה מגוש דן ואתם באזור מקסים של פריחת כלניות בגבעות השפלה, בהן ניתן לשוטט ימים שלמים בין פרחים למערות. אם חלפו 3 ימים מהגשם האחרון מערות לוזית הן אתר אידיאלי לשילוב של כלניות מעל ומערות ומתחת. במחלף שער הגיא צאו דרומה לכוון בית שמש, עברו את בית שמש וצומת האלה ופנו ימינה בשילוט לליאון ולוזית. אחרי 8 ק"מ תראו פנייה ימינה למושב לוזית - פנו שם שמאלה לדרך עפר מסומנת בכחול, משובשת מעט אך עבירה המוליכה למערות לוזית. ליד החנייה מומלץ לרדת למכלול מערות פעמון גדול ומרשים. השביל בכוון מערב מוביל לשדות של כלניות וגם למחילת מסתור שהנכדים ישמחו לזחול בה.

 

שמורת בתרונות בארי
עוד קצת נסיעה דרומה ואתם באזור מישורי הלס של מערב הנגב הנחרצים פה ושם ע"י ערוצי נחלים קטנים ויוצרים "מכתשים" מקומיים. המפורסם בהם הוא מכתש בארי המכוסה פריחה מסוף ינואר עד אמצע מרץ. אל הכלניות מצטרפות בהמשך הדבורניות, אותם סחלבים קטנים המתחזים לדבורה כדי לרמות ולמשוך את הדבורים. בפברואר – מרץ מוסיפים שיחי השמשון גוונים נוספים של צהוב ותכלת. נוסעים מצומת גבים דרומה בכביש 232 ופונים ימינה לקבוץ בארי ומיד ימינה בשילוט לשמורת בארי. דרכי עפר כבושות או כבישים ישנים, חלקם מבטון מימי הבריטים מובילים אל השמורה הפורחת. המשקיעים יכולים להמשיך צפונה 5 ק"מ בדרך מסומנת בשחור עד ליד אנז"ק – האנדרטה ללוחמי הקורפוס האוסטרלי – ניו-זילנדי ממלחמת העולם ה- 1 שהיא כיום התצפית הטובה ביותר לעזה וסביבותיה.

 

הדרכה באזור: בי"ס שדה שקמים