חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג טיול
חיפוש טיול בטקסט חופשי
 

צבוע מפוספס

חיים ברגר, המחלקה לאקולוגיה מדברית באוניברסיטת בן גוריון, בשיתוף מרכז מידע על יונקים החברה להגנת הטבע

צבוע מפוספס. צילום: ליאור כסלוהצבוע המפוספס (Hyena heyna) הוא טורף ממחלקת היונקים וממשפחת הצבועיים. מבנה גופו מותאם בעיקר לאכילת נבלות. ממבט ראשון הצבוע נראה דומה לכלביים, אך החלק הקדמי של הגוף גדול וחסון מחלקו האחורי ועמוד השדרה נוטה באלכסון כלפי מעלה בכיוון הראש.

ההבדל ניכר גם בגודל עקבות הרגליים כאשר הקדמית כמעט כפולה בגודלה מהאחורית, דבר המאפשר לזהות בקלות יחסית את עקבות הצבוע בשדה. לצבוע שרירי חזה וצוואר מפותחים ושרירי לסתות גדולים המחוברים לרכס בולט במיוחד על גולגולתו. כל אלה מעניקים לצבוע יכולת להתמודד עם פגרים ולבתר אותם בקלות.

צילום משמאל: ליאור כסלו

לעיתים גם אם נשארו רק שאריות, שבעלי חיים אחרים כבר סיימו לאכול מהם, עדיין יוכל הצבוע ללקט משהו ע"י פיצוח העצמות. הכוח והמהירות שבה הוא יכול לפצח עצמות מאפשרות לצבוע גם לגנוב חלקי טרף מטורפים גדולים ממנו. התאמה זו התפתחה במהלך האבולוציה, כפי הנראה בעידן בו היה ריבוי של טורפים. גם כיום באזורים בהם חולק הצבוע את שטחי המחייה עם טורפים גדולים ממנו מסייעת לו תכונה זו.

לצבוע דגם פרווה של פסים שחורים על גוף לבן-אפרפר או צהבהב, צורת הפסים היא אינדיווידואלית כמו טביעת אצבעות ומאפשרת לזהות פרטים בשדה.  הצבוע המפוספס חי במגוון בתי גידול, החל מסוואנה, מדבריות, וחורש ים תיכוני. הוא נמנע מאזורים קרים מאוד. תפוצתו העולמית היא הרחבה ביותר מבין כל מיני הצבועים בעולם. הוא נמצא במזרח אפריקה, במרכזה ובצפונה, במזרח  התיכון , בחצי האי ערב ומזרחה עד להודו. 

הזכר והנקבה דומים במראה ובגודל הגוף והם חיים כיחידאיים. הגורים, 2-4 בממוצע, נלווים אל הנקבה ולעיתים גם נצפים בליווי הזכר למשך מספר חודשים עד כשנה. לעיתים רחוקות סביב תחנות האכלה בישראל בהם מונחים פגרים לנשרים, ניתן לצפות בכמה צבועים בוגרים יחדיו, אולם נדיר מאוד לצפות בשטח ביותר מצבוע בודד.   

הצבוע נפוץ בישראל כמעט בכל השטחים הפתוחים בארץ - גם באזורים המדבריים וגם באזורים הים תיכוניים. למרות אזור התפוצה הגדול בישראל, המספרים של הצבועים נמוכים בישראל וכפי הנראה האוכלוסייה הולכת וקטנה. הסיבות שתורמות לכך בין השאר: הרעלות, ירי, ודריסה בכבישים. תצפית ישירה בצבוע היא נדירה שכן הוא לרוב פעיל לילה וחושש מאנשים. אם כי לאחרונה, התקבלו מספר דיווחים על מקרים של חדירת צבוע ליישובים בשפלת יהודה, שעשירים במקורות מזון זמין (פסולת בע"ח המושלכת בצידי משקים ובמזבלות פתוחות). מידע שנצבר מצפון הארץ, נמצא שהימנעות מהשלכת פגרים של בע"ח ביישובים ובסמיכות להם מקטינה באופן משמעותי את חדירתם לתחומי היישובים.

למרות ההנחה הרווחת כי הצבוע המפוספס ניזון בעיקר נבלות, הצבועים למעשה אוכלי כל. בארץ היו מספר תצפיות של צבועים שצדו בין השאר צבי, בכר גמלים, גורי כלבים ועוד. הצבוע יאכל בעת הצורך יצורים קטנים כגון מכרסמים, לטאות, צבים ואף חרקים כגון חגבים. צבועים ניזונים גם ממזון צמחי בעיקר פירות מתוקים כגון ענבים, תמרים, מלונים ועוד. 

צבוע. צילום: יוסי אשבולבין הטורפים הרבים בהם התברכה ארצנו, "זכה" הצבוע להיות מושא לאין ספור אגדות וסיפורי בדים שברובם הוא מושמץ לרעה. במיוחד רבות האמונות התפלות הקשורות לכך שבעבר היו מוצאים לעיתים גולגולת אדם ישנות במאורות צבועים. כך התפתחה האמונה כי הצבוע יכול להפנט את מי שפוגש בו בשדה ולהוליכו למאורתו. בארץ אין אף עדות לפגיעה של צבוע באנשים.

אמונה נוספת הקובעת כי הצבוע יכול להחליף את מינו, מקורה בהשתלשלות של טעות, הנובעת מצורת אברי המין של קרוב משפחה  המצוי באפריקה בלבד - הצבוע הנקוד. במין זה  לאברי המין של הנקבות יש צורה המזכירה אבר מין זכרי, ולרוב הן גדולות ובולטות מהזכרים – כך שלפתע בעונת הרבייה רואים "זכר" מרשים עם גורים.
צילום מימין: יוסי אשבול

הידע על התנהגות הצבועים בטבע מועט יחסית לטורפים אחרים. במחקר בפארק בריטניה בשפלת יהודה, במימון הקרן הקיימת לישראל ורשות הטבע והגנים, בוצע מעקב במשך 3 שנים אחר צבועה בוגרת הנושאת משדר רדיו. במהלך כל התצפיות הישירות היא נצפתה לבדה ללא צבועים בוגרים נוספים אך במהלך התקופה המליטה  פעמיים, בכל פעם גורת צבועים אחת.  גורה אחת מושדרה בגיל חצי שנה ונצפתה בליווי אמה מספר חודשים. תחום המחייה של הנקבה הבוגרת עמד על כ 60 קמ"ר, וכלל את מרבית פארק בריטניה ושדות פתוחים באזור. במחקר  בשטח צחיח יותר באזור שדה בוקר (שנערך במימון רשות הטבע והגנים), נערך מעקב אחר נקבה בוגרת ותחום המחיה שלה התפרס על כ- 110 קמ"ר.  צבוע זכר נוסף שנעקב באזור שדה בוקר למשך זמן קצר יותר סיים את חייו לאחר שכפי הנראה פשט על עדר צאן השייך לבדואים (וכנראה ניצוד על ידם).

במהלך שנות המעקב אחריהן נצפתה התנהגות מעניינת אצל שתי הצבועות. במספר מקרים נצפו תנים ושועלים שעקבו אחרי הצבועה בטווח ביטחון תוך כדי רחרוח מתמיד והתבוננות על מעשיה. מעקב של טורף קטן אחר גדול בציפייה לשאריות היא תופעה ידועה ומוכרת מאפריקה, אך לצפות בה בארץ זוהי חוויה מאלפת.  בתחילת שנות התשעים בתקופה בה היו תצפיות רבות על נמרים באזור עין גדי, נצפה צבוע שמגרש נמר מטרפו והנמר קפץ על עץ קרוב ורק המשיך לנהום וקמר את גבו כמו כל חתול טוב, ולא ניסה להתעמת עם הצבוע. אולם מאזן מספרי שלילי יכול לפעול לרעת הצבוע, וישנן מספר תצפיות על קבוצת זאבים שהטרידו וגרשו צבוע בתחרות על פגר.

משמאל: צבועה דרוסה. צילום: חיים ברגר.

על מנת לשמר את אוכלוסיית הצבועים בישראל, יש לטפל בגורמים המביאים להכחדתו. אחד הנושאים החשובים ביותר הדורשים טיפול הוא נושא הטיפול בהרעלות וברעלים שבשימוש בחקלאות. מדי שנה מאות יונקים ועופות, מאבדים את חייהם כתוצאה מהרעלות לא חוקיות. קשיים במציאת העבריינים ובהענשתם גורמים לכך שאין הרתעה מספקת כנגד העבריינים, ומכת ההרעלות נמשכת. עבור מינים גדולים כמו הצבוע, בעלי טריטוריות עצומות ואוכלוסיות קטנות ממילא, כל פגיעה כזאת עשויה לגרום לפגעיה קשה באוכלוסייה.

* הכתבה פורסמה כחלק משיתוף פעולה בין החברה להגנת הטבע ובין וואלה! ירוק.

לחצו לצפייה בספר האדום על ממשק המפות של גוגל

לא רוצים לפספס את הצבוע המפוספס? הצטרפו אלינו