חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

לאן נעלם נשפון הגדות?

נשפון הגדות. צילום: ערן לויןבסקר העטלפים שערכה החברה להגנת הטבע בצפון הארץ לא נמצאו השנה כלל עטלפים מסוג נשפון גדות, שהיו נפוצים מאד בעבר, וכן נרשמה ירידה של כ-25% בכמות עטלפי החרקים שנספרו במערות הגליל. עוד עולה מהסקר: היזנוב הגדול והיזנוב הקטן לא הצליחו השנה להתרבות ולהעמיד את הדור הבא של היזנובים.

מזה שני עשורים עורך מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע סקר עטלפים שנתי במערות בצפון הארץ. הסקר האחרון נערך ביולי השנה, בהנחייתם של ד"ר עמית דולב, מנהל מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע וערן לוין, דוקטורנט מאוניברסיטת תל-אביב, ובתמיכת רשות הטבע והגנים.

מהסקר עולה כי נשפון הגדות (MYOTIS CAPACCINII) שהוא אחד מחמשת מיני הנשפונים הקיימים בארץ, לא נמצא כלל במערות בהן שכן בעבר בריכוזים גדולים. מדובר בעטלף קטן, שמשקלו כ-7 גרם, עם כפות רגליים גדולות במיוחד, המוגדר כמין שעתידו בסכנה. הסיבה להיעלמותו איננה ברורה, אולם ידוע כי בשנים האחרונות נרשמה התמעטות דרמטית של מין זה גם באירופה. באירופה מוסברת ירידה זו בפגיעה בבית הגידול של נשפון הגדות - בתי גידול לחים (אקווטיים), ובזיהום בחומרי הדברה של מקווי המים, הפוגעים במקורות המזון של העטלף, שניזון מחרקים ואפילו בדגיגונים קטנים אותם הוא שולה מן המים. לדברי עמית דולב, מנהל מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע ומעורכי הסקר, ייתכן שהשנה השחונה במיוחד שעברה עלינו גרמה לפגיעה במקורות המזון של נשפון הגדות, וכן פרקי הקור הממושכים גרמו להיעלמותו. עם זאת, כרגע מדובר בהשערות בלבד.

יזנוב קטן. צילום עמית דולב, החברה להגנת הטבעעקב היעלמות אוכלוסיית נשפון הגדות, ישנה ירידה של כ-25% בכמות העטלפים שנספרה השנה במערות הגליל: מכ-5,000-6,000 שנספרו בשנים האחרונות, נספרו השנה רק כ-4,000. מניתוח נתוני הסקר עולה נתון מעניין נוסף: בכל מערה ממנה נעלמה אוכלוסיית נשפון הגדות, נמצאה אוכלוסייה של נשפון פגום אוזן, עטלף קטן זה הוא מין בסכנת הכחדה אזורית חמורה, שלא נמצא באתרים אלו עשרות שנים. לא ברור האם ישנו קשר בין התופעות.
במסגרת הסקר נבדקה אוכלוסיית היזנובים - היזנוב הגדול והיזנוב הקטן, שני מיני עטלפים ממוצא מדברי הנודדים לצפון ישראל בקיץ, והתגלה כי השנה לא היו צאצאים לנקבות במערות המשכן בצפון, וכן לא נצפו נקבות בהיריון, זאת בניגוד לשנים שעברו בהן המליטו נקבות היזנוב וגידלו את צאציהן בחודשי הקיץ בצפון הארץ. מכאן עולה כי ליזנובים  לא היתה הצלחה רבייתית השנה, עניין המעורר דאגה רבה מאחר והיזנובים מוגדרים מין שעתידו בסכנה.

מסקר העטלפים עולה: לא רק הציפורים נודדות
תופעה נוספת שאוששה השנה בעקבות הסקר היא תופעת העונתיות של העטלפים: מסתמן כי קיימת נדידת עטלפים בין מקומות שונים בארץ, ואף מחוצה לה. עדויות לכך נצפו כבר מספר שנים בקרב אוכלוסיית היזנובים, כאשר הנקבות הגיעו בראשית יוני כנראה ממערות במדבר יהודה, ודיגלו את הצאצאים באגן הכנרת ועמק החולה עד ראשית ספטמבר. גם הכנפן, עטלף קטן שמשקלו כ-12 גרם, המצוי בסכנת הכחדה ושוכן במערות הגליל העליון מסוף האביב ועד אמצע הסתיו, נודד כנראה בחורף למקומות חמימים יותר.

איך סופרים עטלפים?

סקר עטלפים נערך כאשר החוקרים נמצאים במצב לא כל-כך קונבנציונלי - על גבם, כשהם ממוקמים בפתח המערה. הספירה נעשית על-ידי מונה והאזנה לגלאי עטלפים, המתרגם את הקולות האולטרסונים של העטלפים לתדרים הנשמעים לאוזן האדם.  עטלף נספר כאשר הוא נראה בעין ובמקביל נשמע בגלאי העטלפים. במערות רבות יוצאים אלפי עטלפים בתוך דקות.

לכל מין של עטלף יש תדר קול משלו, תופעה שאותה מנצלים החוקרים לזיהוי מיני עטלפים. הם משתמשים לשם כך ב"גלאי עטלפים" – מכשיר שמתרגם את תדר הקול של העטלף לתדר שאדם מסוגל לשמוע. במקביל, מבוצעת לכידת עטלפים ברשתות ערפל בזמן הגחת העטלפים, לאימות זיהוי המינים והפרדה בין מינים בתדרים קרובים. הסקר נערך גם באתרים אליהם מגיעים העטלפים לחפש מזון (בריכות במעיינות הבניאס), שם מבצעים את הסקר על ידי פרישת מספר רב של רשתות למשך כל הלילה לבחינת מגוון המינים המשחרים מזון או מגיעים לשתות במשך הלילה.

שנים של יחסי ציבור גרועים
בארץ חיים 32 מינים של עטלפי חרקים ומין אחד של עטלף פירות. ביחד הם מהווים כשליש ממיני היונקים של ישראל! למרות נוכחותם הרבה בעולם החי שלנו, העטלפים כמעט "מנודים", מאחר ורוב בני האדם מפחדים מעטלפים. במשך שנים ארוכות ראו את החיה הזו כמשהו מיסתורי, מיסטי, נושא בשורות רעות. בשנים האחרונות הולך ונאסף מידע חשוב על העטלפים באמצעות סקרי החברה להגנת הטבע, אולם עדיין רב הנסתר על הנגלה בכל הקשור ליונק המעופף.

עטלפים ליד הבית? עטלפי הפירות נפוצים בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה. בשפות רבות הם נקראים 'שועלים מעופפים' – “Flying foxes”. עיניהם גדולות וראיית הלילה שלהם טובה משל אדם, ומאפשרת להם ניווט בעזרת אור ירח וכוכבים. איך ניתן לצמצם את פעילותם מבלי לפגוע בהם?  המשך כתבה

"K-300" טבעי
לדברי ד"ר עמית דולב, הפחד מן העטלפים והשם הרע שיצא להם הביאו לכך שהניסיונות לפגוע בהם נעשו במשך שנים ארוכות, כמעט ללא הפרעה. כך, למשל, ניסו להשמיד את עטלף הפירות, בטענה כי הוא פוגע בחקלאות, באמצעות פעולות ההדברה שנעשו בארץ עד סוף שנות השמונים. כתוצאה מכך נפגעו אוכלוסיות עטלפי החרקים בישראל. סקרי העטלפים האחרונים שנעשו, מגלים כי חלה התאוששות של אוכלוסיית עטלפי החרקים בארץ בעקבות הפסקת ההדברה במערות.

לדברי ערן לוין, מעורכי הסקר, כיום ישנם ניסיונות לשקם את אוכלוסיות עטלפי החרקים ולרתום אותם לטובת האדם - עטלפי חרקים צדים כמויות עצומות של חרקים מעופפים מזיקים כגון יתושים, עשים ומזיקי חקלאות אחרים ואף תיקנים. שימוש בעטלפי חרקים כמדבירים יכול להביא להפחתת השימוש בחומרי הדברה המסוכנים לסביבה ואף לנו כבני אדם.

תנו לישון... העטלפים נכנסים בימים אלה לשנת החורף, מערת התאומים תיסגר
מרשות הטבע והגנים נמסר: על מנת לאפשר לעשרות אלפי עטלפים לישון תיאסר הכניסה למקומות הלינה שלהם
מערת התאומים שבנחל מערה, המשמשת כאכסניה הגדולה בישראל ללינת החורף של העטלפים, תיסגר כמידי שנה למהלך החורף. המערה הייחודית שנמצאת בלב שמורת הטבע נחל דולב, תינעל החל מיום שבת 1 בנובמבר 2008, ותיפתח מחדש לציבור ב-1 במרץ 2009. במערה לנים במהלך החורף עשרות אלפי עטלפים, רובם עטלפי חרקים ופירות. בנוסף למערה זו תיאסר הכניסה גם למערות נוספות המשמשות אתרי לינה מרכזיים לאוכלוסיית העטלפים בישראל: מערת עלמה, מערת שרך, מערת נמר, מערת ברניקי, מערת הוטה 6 שבשמורת הר מירון, ומערת אורנית. תנועת מבקרים במערות עלולה להעיר את העטלפים מהשינה, ואז לעורר את הצורך באכילה בגלל העלייה בצריכת האנרגיה, הנובעת מכך שהעטלף צריך מיד להעלות את טמפרטורת הגוף שלו. אם העטלף מתעורר משנת החורף הוא יוצא לחפש אוכל, שאינו תמיד זמין, וכך הוא שורף אנרגיה לא מתוכננת. אם העטלפים לא יקבלו את הזמן הזה, הם יתקשו לשרוד.