חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג טיול
חיפוש טיול בטקסט חופשי
 

דאגה ללוטרות בישראל

סקר הלוטרות שערכה במהלך שנת 2008 החברה להגנת הטבע מצביע על מצב מדאיג ביותר: ירידה משמעותית חלה בסימני הנוכחות של הלוטרות, בעמק החולה ובצפון הכנרת. הלוטרה נמצאת בסכנת הכחדה חמורה בישראל.
צילומים: א
ייל ברטובלוטרה מודאגת. צילום: אייל ברטוב

26 ביוני 2008

הלוטרה (Lutra) היא טורף ממשפחת הסמוריים. היא נמצאת בסכנת הכחדה במרבית אזורי התפוצה שלה בעולם ובסכנת הכחדה חמורה בישראל. גודל האוכלוסייה בארץ מוערך בכמאה פרטים. הלוטרה שוכנת בנחלי איתן שמימיהם נקיים ועל גדותיהם סבך צמחייה, וכן בבריכות דגים ובמאגרי מים הסמוכים לנחלים אלו. הלוטרה מותאמת לחיים במים, היא פעילת לילה וניזונה מדגים, סרטנים ומיני חולייתנים וחסרי חוליות מזדמנים. הלוטרה מיטיבה לשחות אך יכולה גם לעבור מספר קילומטרים ביבשה, מנחל אחד למשנהו.

עד לתחילת המאה העשרים, לוטרות היו נפוצות בכל נחלי החוף בישראל, מגבול הלבנון ועד נחל שורק, וכמו כן לאורך אגן הירדן ממקורותיו בצפון ועד לים המלח, כולל אגם החולה והכינרת. עמק בית שאן, עמק חרוד ועמק יזרעאל, שימשו כמסדרון אקולוגי חיוני של בתי גידול לחים, המקשר בין אוכלוסיית אגן הירדן לאוכלוסיית מישור החוף. משנות ה-60 של המאה ה-20, חלה הרעה דרמטית במצבן של אוכלוסיות הלוטרה, כתוצאה מצייד בלתי חוקי, זיהום קשה של נחלים ומקורות מים, וייבוש וניקוז של נחלים וערוצים זורמים ודריסות.

שנת 2008 היא השנה השביעית להפעלת פרויקט הלוטרה על ידי החברה להגנת הטבע. במסגרת הסקר, שנערך בתמיכת רשות הטבע והגנים,על ידי מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע והחוקרים  עמיחי גוטר, יוסי בן ארי וד"ר עמית דולב, נבדקו שישה אזורים גיאוגרפיים שונים, שבהם הייתה קיימת או הייתה קיימת נוכחות של לוטרות – עמק החולה, רמת הגולן, כנרת ועמק הירדן, עמק חרוד, עמק יזרעאל ומישור החוף. צילום מימין: אייל ברטוב.

תפוצת המין נבדקת על ידי שיטה סטנדרטית המבוססת על הימצאות גללים בתחנות סימון קבועות. ערוצים זורמים, אגמים, שולי בריכות דגים ומאגרי מים נסרקים באופן שיטתי בחיפוש אחרי סימנים המעידים על הימצאות לוטרות. ברגע שנמצא סימן וודאי, האתר מוגדר כאתר חיובי. במידה ולא נמצא דבר – מוגדר האתר כשלילי.

על פי תוצאות הסקר, בשני אזורים מתוך השישה המהווים את מרכז הפעילות שלהן המוכר עד כה, חלה ירידה משמעותית בתחנות בהן זוהו סימנים לנוכחות הלוטרות. המשמעות: קיימת סכנה להידרדרות מצב אוכלוסיית הלוטרה בהם.

האיזורים בהם חלה ירידה משמעותית בסימני הלוטרות: באיזור עמק החולה והירדן ההררי סימנים חיוביים לנוכחות לוטרות ב-43% מהאתרים בהן היתה נוכחות בעבר, לעומת 85% בסקר שנערך בין השנים 2002-2006 ו-67% בסקר שנערך בשנת 2007. באיזור אגן הכינרת ועמק הירדן – אחוז האתרים החיוביים בשנת 2008 עומד על 11%, לעומת 39% בשנת 2007 ו-64% בשנים 2002-2006.

מהסקר עולה נתון מדאיג נוסף: במהלך שנת 2008 חלה ירידה בדיווחים על מספר הלוטרות הדרוסות. לדברי ד"ר עמית דולב, מנהל מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע, אמנם משמח שהלוטרות לא נדרסות, אולם סביר להניח שהדבר אינו נובע מכך שלוטרות למדו להיות זהירות יותר בחציית כבישים... ככל הנראה הדבר מרמז על ירידה בגודל אוכלוסייתן.

לעומת זאת, יש גם חדשות משמחות: לראשונה נמצאו סימני פעילות משמעותיים של לוטרות בעמק יזרעאל, איזור בו כמעט ולא נמצאו עדויות לנוכחות לוטרות. גם במישור החוף הצפוני (שפך נחל הנעמן), נמצאו בשנתיים האחרונות, לאחר למעלה מ-20 שנה, סימנים ראשונים לנוכחות לוטרות. להשערת החוקרים, נוכחות זו מרמזת על תנועה אפשרית של לוטרות בודדות שמגיעות מלבנון דרך הים לאיזורנו, בחיפוש אחר אזור מחיה חדש.

כמו כן, לאחר סיום הסקר נתקבלו שני דיווחים של איש מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע במעגן מיכאל, שי אגמון, על תצפיות בלוטרה באיזור.  מדובר על תצפיות ראשונות על לוטרות באיזור זה, מאז שנת 2000 בה היתה תצפית בודדת קודם לכן, ולאחר כ-20 שנה מאז שנעלמו מאזור זה הלוטרות.

מה מאיים על הלוטרות?
הרס בתי הגידול הלחים על ידי ייבושם ו/או זיהומם.
דריסה I הכבישים חוצים את בתי הגידול והלוטרות, במעבר ממקום למקום עולות על הכבישים ונדרסות
תלות במאגרי מים מלאכותיים I מקווי מים חקלאיים ( מאגרי מים, בריכות דגים ועוד), שהחליפו את מקווי המים הטבעיים שאבדו, מהווים את בסיס קיומן העיקרי של הלוטרות. כל שינוי שנעשה במקומות אלה- פוגע בהכרח באוכ' הלוטרות.
ניתוק בין אוכלוסיות I הלוטרות בישראל מנותקות מהאוכלוסיות במדינות אחרות ואירופה, וגם בתוך הארץ ישנו ניתוק בין האוכלוסיות בין האיזורים. קיטוע בין בתי הגידול גורם לבידודן של תת-אוכלוסיות קטנות ובהעדר מסדרונות מעבר אל אוכלוסיות אחרות, עלול להביא להכחדתן. בשל היותן אוכלוסייה קטנה ומבודדת, נוצרת סחיפה גנטית וזיווגי שארים הגורמים לאובדן השונות הגנטית, אשר באה לידי ביטוי בעלייה ברגישות למחלות זיהומיות, בירידה בהצלחת הרבייה ובחוסר פוריות.

תודו שהיא מתוקה! צילום: אייל ברטובמה ניתן לעשות כדי לשמור על הלוטרות בישראל?

♦ שיקום בתי גידול לחים שנפגעו בעשורים האחרונים, שיאפשרו התבססות מחודשת של המין.

♦ שמירה על קיומם של נתיבי מים פתוחים (תעלות ונחלים) המקשרים בין אזורים שונים הכוללים בתי גידול לחים, לדוגמא: עמק חרוד ועמק בית שאן.

♦ הקמת גרעין רבייה של לוטרות מקומיות, מרכז שכמוהו פועלים בהצלחה באירופה, יאכלס פרטים מן הבר ויהווה בסיס להעתקה או השבה בעתיד לאיזורים מהם הלוטרה נכחדה.

♦ קידום המחקר הגנטי שישפוך אור על השונות בין האוכלוסיות בארץ כבסיס לפעולות שמירת טבע שיכללו שיקום אזורי מעבר בין האוכלוסיות השונות.

עוד כתבות על הלוטרות

  לחצו לצפייה בעיקרי הדו"ח (פורמט PDF)