חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

הלוטרות האחרונות

לאן נעלמו הלוטרות?

עד לתחילת המאה העשרים, לוטרות היו נפוצות בכל נחלי החוף בישראל, מגבול הלבנון ועד נחל שורק, וכמו כן לאורך אגן הירדן ממקורותיו בצפון ועד לים המלח, כולל אגם החולה והכינרת. עמק בית שאן, עמק חרוד ועמק יזרעאל, שימשו כמסדרון אקולוגי חיוני של בתי גידול לחים, המקשר בין אוכלוסיית אגן הירדן לאוכלוסיית מישור החוף.

משנות השישים של המאה העשרים, חלה הרעה דרמטית במצבן של אוכלוסיות הלוטרה, כתוצאה מצייד בלתי חוקי, זיהום קשה של נחלים ומקורות מים, וייבוש וניקוז של נחלים וערוצים זורמים ודריסות. אמא לוטרה וגורה נדרסו באיזור עמק החולה. בישראל מוגנת הלוטרה בחוק להגנת חיות הבר משנת 1964, וצייד ופגיעה בה אסורים בהחלט. עם זאת, אוכלוסיית הלוטרות בישראל מצטמצמת והולכת.

פרויקט הלוטרה

מחקר הלוטרות של עמיחי גוטר ועמית דולב ממרכז היונקים של החברה להגנת הטבע החל בשנת 2001. מהמחקר עולה, כי האיומים העיקריים המסכנים את המשך קיומן של הלוטרות בארץ הם הרס וקיטוע בתי גידול לחים, פגיעה במקורות מזון כתוצאה מזיהום נחלים ומניצול מקורות מים ודריסה.

צילום: אייל ברטוב

מי מכיר את הלוטרה? ללוטרה יש כל מה שצריך כדי להיות "כוכבת" - היא חכמה מאד, סקרנית, נמרצת ואוהבת להשתעשע. מירי לשם, סופרת ומאיירת ספרי ילדים, החליטה שהגיע הזמן שהילדים יכירו אותה!  קראו עוד

הלוטרה (Lutra) היא טורף ממשפחת הסמוריים. היא נמצאת בסכנת הכחדה במרבית אזורי התפוצה שלה בעולם ובסכנת הכחדה חמורה בישראל. גודל האוכלוסייה בארץ מוערך בכמאה עד מאתיים פרטים. הלוטרה שוכנת בנחלי איתן שמימיהם נקיים ועל גדותיהם סבך צמחייה, וכן בבריכות דגים ובמאגרי מים הסמוכים לנחלים אלו. הלוטרה מותאמת לחיים במים, היא פעילת לילה וניזונה מדגים, סרטנים ומיני חולייתנים וחסרי חוליות מזדמנים. הלוטרה מיטיבה לשחות אך יכולה גם לעבור מספר קילומטרים ביבשה, מנחל אחד למשנהו.

המחקר מהווה חלק מתהליך ממושך של ריכוז המידע הביולוגי והאקולוגי על הלוטרה בישראל תוך התייחסות למצב בתי הגידול הלחים בהם מצויות תת-האוכלוסיות השונות. עוד עולה מהמחקר כי קיטוע בין בתי הגידול גורם לבידודן של תת-אוכלוסיות קטנות ובהעדר מסדרונות מעבר אל אוכלוסיות אחרות, עלול להביא להכחדתן. בשל היותן אוכלוסייה קטנה ומבודדת, נוצרת סחיפה גנטית וזיווגי שארים הגורמים לאובדן השונות הגנטית, אשר באה לידי ביטוי בעלייה ברגישות למחלות זיהומיות, בירידה בהצלחת הרבייה ובחוסר פוריות.

הלוטרה נעלמה ממישור החוף במהלך העשורים האחרונים ומרוכזת כיום לאורך מערכת הירדן בלבד. מאגרי מים מלאכותיים ובריכות דגים הפכו לבתי גידול לחים חלופיים עבור הלוטרות, במקום בתי הגידול הטבעיים שנעלמו. התלות המוחלטת שנוצרה בבתי הגידול המלאכותיים, מסוכנת.

המלצות המחקר

המלצות המחקר נובעות ישירות מהממצאים החמורים. המחברים טוענים כי יש לתת את הדעת לסכנה המיידית הנגרמת כתוצאה מדריסה, כמו גם להשפעה ההרסנית של סלילת כבישים המתבטאת בקיטוע בתי גדול ואוכלוסיות. כמו כן יש לבחון דרכים להעשרת המגוון הגנטי בקרב אוכלוסיית ישראל, אם על ידי העתקת פרטים מאזור תפוצה אחד למשנהו ואם על ידי הבאת פרטים ממדינות שכנות. לדעתם, יש לבדוק אפשרויות להגדלת אזורי התפוצה של הלוטרה בארץ. בהגיעה לגבול כושר הנשיאה של השטח, האוכלוסייה אינה יכולה להמשיך להתפתח.

תוצאות סקרי התפוצה של השנים האחרונות, והעובדה שגבולות התפוצה של המין לא השתנו בעשורים האחרונים, מטעה. לכאורה, לא חלו שינויים דרסטיים בתפוצת המין בארץ או בגודל האוכלוסייה מאז שנות השמונים. אך נראה כי אוכלוסיית הלוטרה בארץ הגיעה לגבול כושר הנשיאה של השטח וכי מרבית בתי הגידול המתאימים מאוכלסים. הסכנה נמצאת מתחת לפני השטח בדמות ירידה בשונות הגנטית כתוצאה מאובדן הקשר עם אוכלוסיות מקור באירופה וכתוצאה מנתק אפשרי בין תת-אוכלוסיות קטנות בארץ, והסתברות גבוהה להכחדות מקומיות.

נוכחותה של הלוטרה כטורף-על במערכת אקולוגית מהווה סמן חשוב לבריאות המערכת ולמגוון הביולוגי בה. מחקר עתידי על האקולוגיה של הלוטרה והתווית תכנית פעולה לשיקומה על פי המלצות המחקר, ישמשו לא רק לצורך הגנה על מין נכחד, אלא גם ככלי לשמירה על בית הגידול הלח בכללותו, ולהגנה על בעלי החיים שבו.

השבת הלוטרות לעמק יזרעאל

במהלך 2006 החל תהליך השבה של לוטרות לעמק יזרעאל שמנוהל ע"י מרכז יונקים של החברה להגנת הטבע, בשיתוף רשות הטבע והגנים. פרויקט זה אמור לכלול לכידתן של מספר לוטרות בעמק החולה (בו קיימת אוכלוסייה בריאה שלהן) והעברתן לעמק יזרעאל לצורך יצירת אוכלוסייה יציבה שתאפשר התבססות מחודשת שלהן בחלקה המערבי של ישראל, ממנו נכחדו הלוטרות בעשורים האחרונים.

כחלק מפרויקט זה נלכדה באפריל לוטרה בצפון עמק החולה ע"י יוסי בן ארי (תלמיד מוסמך במחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת ת"א) ושוחררה בערוצו העליון של הקישון בסמוך לכפר ברוך שבעמק יזרעאל. המעקב אחריה ע"י החוקרים ופקחי רשות הטבע והגנים, החל מיד לאחר שיחרורה בעזרת משדר רדיו שהוצמד לה לאחר הלכידה. לוטרה זו קיבלה את השם "כרמית" ואנו מקווים שהיא תהיה חלק מאוכלוסייה חדשה של לוטרות באזור זה ממנו נכחדו הלוטרות בעבר.

מטרת מחקר זה לנקוט בצעדים ראשונים לאישוש אוכלוסיית הלוטרה בישראל, על ידי תפיסת בתי גידול חדשים ועל ידי הרחבת אזור התפוצה של המין לאזורים בהם היה בעבר, בשילוב פעילות אקטיבית של שיקום מסדרונות אקולוגיים של בתי גידול לחים.

  טבלה משווה לוטרה-נמיה-נוטריה
  סיכום סקרי לוטרה 2000-2006
  לוטרות בעמק החולה
  מאסטר עמיחי גוטר