חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

תן לו יד: התן הזהוב והשפעתו על הטבע

29/12/2013

שמוליק יידוב, מנהל מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע, מציג לכם את כרטיס הביקור של התן הזהוב, בעל חיים חברותי שהפך עם השנים למין מתפרץ. לתפיסתו, יש לנקוט בגישה שונה כדי להבטיח את עתידו שלו ושל מגוון בע"ח בסביבתו.

התן הוא מין במשפחת הכלביים שגודלו בינוני וצבעו אפור-אדמדם. הזנב של התן קצר וקצהו קטום וכהה. חזה התן מעוטר במעין מפית לבנה שצורתה ייחודית לכל פרט ופרט. התן נפוץ כיום במרבית אזורי הארץ כמין מלווה אדם אם כי ניתן למוצאו בשכיחות גבוהה יותר בחבל הים-תיכוני. התן הינו יצור לילי אך הוא פעיל גם בשעות הבוקר ואחר הצהריים.
התנים הם בעלי חיים חברותיים. לרוב הם חיים בזוגות בטריטוריות מסומנות היטב על ידי גללים, שתן ,שריטות וקולות היללה המפורסמים. לעיתים קרובות נשארים גורים צעירים עם הוריהם ומסייעים בגידול האחים. תופעה זו בולטת במיוחד בעתות של שפע מזון . כך אנו צופים לעיתים קרובות בלהקות קטנות של תנים.

 

תן זהוב. מתוך: ויקיפדיה

ההיריון קצר יחסית, כחודשיים, ולרוב נולדים 2-4 גורים (אם כי נצפו גם 9 גורים בשגר!). הגורים הקטנטנים שנולדים במשקל של 250 גרם נגמלים לאחר כחודשיים ואז מוזנים על ידי הוריהם ואחיהם במזון מוקא כחודש נוסף עד תחילת הזנה במזון מוצק.

התנים שייכים אמנם לסדרת הטורפים אך מזונם כולל רכיבים רבים של מזון מהצומח בשיעור של כמעט מחצית מכלל מזונם. בין המזונות שתנים צורכים: מכרסמים, ציפורים, עופרי צבאים ויחמורים, נבלות, ציפורים וביציהן, דו חיים, חרקים וגם פירות ( במיוחד חרובים).כאשר נוצרת להקת תנים, בולט התיאום בין חברי הקבוצה שמתנהגים כיחידה אחת וכך מייעלים את הצייד ואת היכולת לטפל בצאצאים. מזון גדול יכול להיגרר בעזרת כלל חברי הלהקה למקום מבטחים בו ניתן יהיה לאכלו. עודפי מזון נבלעים במהירות ומוקאים יותר מאוחר בכדי לתמוך בגורים צעירים או בנקבה מיניקה.
היללות משמשות לסימון טריטוריה, להדגמת הקשר הזוגי בין בני הזוג, וגם לזיהוי אינדיבידואלי של פרטים במרחב. לא נדיר לשמוע להקת תנים מיללת למשמע סירנה משטרתית...
בעבר נהגו להתייחס לתנים כאל חיות מקודשות וכך, אל המוות המצרי, אנוביס, הופיע בדמות אדם בעל ראש תן. נראה שיכולת התנים לאכול הכול השפיעה אז, כמו היום, על קרבתם למקומות קבורה של אדם או חיה...

תנים נזכרו בתנ"ך מספר רב של פעמים וגם בספריהם של חוקרים כמו טריסטראם שחקר את הארץ באמצע המאה ה 19. אולם בעשורים האחרונים הפכו התנים למין מתפרץ שאוכלוסיותיו עולות על כושר הנשיאה הטבעי של השטח. השילוב בין יכולת ריבוי טובה, התלהקות ומזון מגוון מאוד הפכו את התנים למין מלווה אדם מוצלח ביותר (מבחינתו), אך גם למין מזיק בהיבט של תעשיית החקלאות (פגיעה במשק החי, הצומח ובתשתיות כמו צינורות השקיה שנלעסים לצורך שתייה מהם). בנוסף על כך, צפיפות מולידה יכולת מוגברת של התפשטות מחלות שחלקן מסכנות אדם, כגון כלבת.כלל הנזקים הביאו לתגובות חריפות ביותר של הרשויות ושל גורמים פרטיים כנגד תנים, על ידי שימוש נרחב ברעלים שפגעו בכל מגוון בעלי החיים ולא רק בתנים המזיקים. עד היום אנו עדים לשימוש לא חוקי ברעלים כנגד תנים. שימוש שגורם נזקים עצומים, ולעיתים בלתי הפיכים, למגוון נרחב של בעלי חיים אחרים.

 

צמד תנים זהובים שנתפסו בעדשת מצלמת לילה. צילום: שמוליק ידוב

הצפיפות הרבה של התנים ויכולתם לאכלס שטחים מגוונים ונרחבים הביאה לפגיעה קשה גם בבעלי חיים שנטרפים על ידי תנים ובכך להפרת האיזון בטבע הישראלי.
על מנת להחזיר את אוכלוסיות התנים לגודלה הטבעי ננקטו במהלך השנים ניסיונות רבים אולם נראה, בעקבות מספר ניסויים, שהדרך היעילה ביותר למנוע את התפרצות המין הזה היא על ידי הקפדה על כללי סניטציה בסיסים בכל הרמות - גם השלטוניות ( פינוי יעיל של פסולת, גידור מתאים של אתרי פסולת, הקמת מתקני אחסון פסולת חסיני נבירה, פינוי פגרים ופסדים מהמשק החקלאי וכילוי מושכל של פסולת צומח ), אך גם של האזרח ה"פשוט": הקפדה על סגירת פחי אשפה, הימנעות מהשלכת פסולת ( גם "אורגנית") בעת טיולים בשטח ולקיחת האשפה אתנו אל אתרי פינוי מוסדרים, והימנעות מהאכלת בעלי חיים.


באותם מקומות בהם מאמצי השמירה על כללי הסניטציה הוכתרו בהצלחה הצטמצמה גם אוכלוסיית התנים לגודלה ה"נורמלי" בתוך זמן קצר יחסית.
חשוב לדעת ולזכור שלמרות שמדובר בבעל חיים מרתק ומיוחד, הרי שגדילה לא מבוקרת של אוכלוסיות התנים פוגעת פגיעה משמעותית במגוון המינים שחיים אתנו בארץ ועלולה אף לסכן את האדם בעת התפרצות מחלת הכלבת.