חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג טיול
בחר דרגת קושי
חיפוש טיול בטקסט חופשי
פייסבוק
ניוזלטר

מיוחד לחג האורות: מה מצב הגחליליות?

לפני מספר חודשים השתתפתם בסקר הגחליליות של שלוש סטודנטיות חביבות, במטרה לגלות האם הן אכן נעלמות. וכעת, התוצאות:

דצמבר 2009

בשנים האחרונות עולה השאלה, האם ולאן נעלמו הגחליליות מנופי ישראל וממקומות נוספים ברחבי העולם? מיכל הרשקוביץ, יעל ברנר וטל שפירא, סטודנטיות בחוג לביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, החליטו לבצע, כנראה לראשונה בישראל, איסוף נתונים על תפוצת הגחליליות בישראל בעשרות השנים האחרונות, ולבחון האם חל שינוי באוכלוסייתן.

שלושת הסטודנטיות פנו לחברה להגנת הטבע בבקשה לסייע להן בהפצת סקר שהן עורכות כחלק מפרויקט מחקרי שמתבצע במסגרת קורס על שמירת טבע באוניברסיטה העברית. הפרויקט עסק בתפוצת הגחליליות בישראל, תחום שהמידע בו מצומצם בארצנו בפרט ובעולם ככלל. עם זאת, בשנים האחרונות בארצות שונות, ניכרת מגמת עלייה בעבודה מדעית ובעבודות תיעוד ואיסוף נתונים על תפוצת הגחליליות.

העבודה המחקרית, בהנחיית דר' סלעית קרק מהמחלקה לאס"א באוניברסיטה העברית, כללה סקירה ספרותית, דיון בנושא עם חוקרי חרקים בארץ, ויצירת קשר עם גורמים בחו"ל העוסקים בשאלות דומות. בנוסף, באמצעות הניוזלטר של החברה להגנת הטבע, הופץ שאלון שהופנה לחוקרי טבע ולציבור הרחב חובב הטבע.

שלושת החוקרות מסבירות כי תוצאות המחקר מדגישות את חשיבות הטבע העירוני כבית גידול נוח לגחליליות. "פעילות האדם מלווה כמעט תמיד בשינוי ובהרס של בתי גידול טבעיים", כותבות החוקרות, "ועל מנת לצמצם את הפגיעה במגוון המינים בארצנו, עלינו לדאוג לשמירה על השטחים הפתוחים והטבעיים הקיימים, גם בסביבה העירונית קרוב לביתנו."

מה מצב הגחליליות? ממצאים עיקריים:

התוצאות מבוססות על 156 שאלונים. לא כל הנשאלים ענו על כל השאלות וישנם גורמים רבים שיכולים להשפיע על תשובות הנשאלים, למשל גילם ומקום מגוריהם. לכן לא ניתן לענות על השאלה באופן מוחלט וחד משמעי, אך כן ניתן ללמוד על כיוון מסוים:

» הנשאלים שענו לשאלונים מעידים שהם נתקלים פחות בגחליליות מבעבר. גרף מס' 1.

» בנוסף, במהלך השנים אחוז התצפיות בגחליליות בודדות עולה, בעוד שבעבר מופע גחליליות בקבוצות גדולות היה שכיח יותר. גרף מס' 2.

» מספר התצפיות הגבוה ביותר התקבל בערים חיפה וירושלים, כאשר שכונת אחוזה בחיפה ושכונות בית הכרם ועין כרם בירושלים "מככבות" בראש הרשימה עם מספר הדיווחים הגבוה ביותר!
שכונות אלה מוקפות בשטחים פתוחים ואתרי טבע עירוני (יערות הכרמל, יער ירושלים, עמק המצלבה, עמק הצבאים...). זוהי נקודה חשובה ומעניינת - לאזורים הירוקים בתוך השטח העירוני, חשיבות רבה לשימור של בתי גידול מתאימים לגחליליות, כמו גם לבעלי חיים אחרים (ראה מפה 1 ומפה 2).

» תצפיות בגחליליות התמעטו בעשרים השנים האחרונות, באזורים שעברו פיתוח מואץ, כגון עמק יזרעאל וגוש דן – במפה 3 ניתן לראות שבעמק יזרעאל כמעט ולא דווחו תצפיות בשנות ה-90 והאלפיים.

למה נעלמות הגחליליות? כמה סיבות אפשריות:
» שינויים בשימושי הקרקע בארץ: תהליכי פיתוח ובנייה מואצים במקומות היישוב מפחיתים במידה רבה את בתי הגידול המתאימים לגחליליות. בנוסף, הפיכת שטחים פתוחים לשטחים חקלאיים עלולה גם היא לפגוע בגחליליות כתוצאה משימוש בדישון, קוטלי עשבים ומדבירי מזיקים.
» אור מלאכותי עלול להוות גורם מפריע לגחליליות: אורות מלאכותיים ממקורות שונים כגון בתים, פנסי רחוב וכלי תחבורה, מושכים את הזכרים ובנוסף מקשים עליהם להבחין באור הנקבות. כל אלה עלולים להפריע לתקשורת בין הזכרים והנקבות, ולהקשות על הזכרים למצוא בת זוג לרבייה.
» סיבות אפשריות אחרות שיש להמשיך ולחקור:
• זחלי הגחלילית החיים בקרקע צריכים לחות כדי לשרוד, האם ייתכן כי "העלמות" שלוליות החורף בשנים האחרונות בישראל, פוגעת בגחליליות?
• זחלי הגחלילית ניזונים בין השאר גם משבלולים, האם ייתכן כי קיימים שינויים באוכלוסיית השבלולים המשפיעים על הגחליליות?
• ציפורי שיר כגון בולבולים ודרורים ניזונים מחרקים. האם ייתכן כי התפרצות ציפורים אלו באזורים עירוניים (עלייה חדה במספרם), גורמת לטריפה גבוהה יותר גם של הגחליליות או הזחלים ופוגעת באוכלוסייתם?

המחקר מספק מאגר נתונים ראשוני על תפוצת הגחליליות בישראל. על בסיס מאגר זה ניתן ואף נחוץ להמשיך ולחקור באופן יסודי את השאלה – האם חל שינוי באוכלוסיית הגחליליות בישראל. מחקר כזה יתאפשר באמצעות הקמת פרויקט מעקב מקיף וארוך טווח, ויועיל להבנת הגורמים המשפיעים על אוכלוסיית הגחליליות בארץ. כל זאת במטרה להמשיך לראותן בנוף הטבע הישראלי, ולהצטרף למאמץ העולמי לבחינה של שאלת היעלמות הגחליליות.


מהי הגחלילית וכיצד היא מפיקה אור?
הגחליליות הן חרקים מסדרת החיפושיות (Coleoptera) השייכות למשפחת הגחליליתיים (Lampyridae). משפחה זו מונה כ-2000 מינים מתוכם כשמונה חיים בישראל (החי והצומח של א"י). שני המינים הנפוצים והגדולים ביותר בישראל הם גחלילית מאירה (Lampyris nervosa) וגחלילית כתומה (Lampyroidae maculicollis).

הגחלילית הינה חיפושית מוארכת וקטנה שגודלה 0.5-2.5 ס"מ, בעלת איברי תאורה מיוחדים הממוקמים בצד התחתון של קצה הבטן. צבעה על פי  רוב צהוב- חום אך לפעמים גם כהה מאוד הזכרים מכונפים ואילו הנקבות בדרך כלל חסרות כנפיים וזוחלות על גחונן.

מחזור החיים של הגחלילית מחולק לארבעה שלבים עיקריים – ביצה, זחל, גולם ובוגר. הנקבה מטילה את ביציה באדמה ביצתית ורטובה והזחלים הבוקעים מהן לאחר 3-4 שבועות נהנים משפע מזון ונוטריינטים באזור. הזחל הופך לגולם למשך שבוע עד שלושה, ולאחר מכן מופיע כבוגר בעונת האביב בדרך כלל. הגחליליות ניזונות מחרקים, חלזונות ובעלי-חיים קטנים אחרים. התזונה מתרחשת בעיקר בשלב הזחל. הגחליליות הבוגרות ולעיתים אף הזחלים מצטיינים ביכולתם להאיר בלילה.

חיזור מדליק: החיזור אצל הגחליליות נעשה באמצעות איתותים על ידי אור זוהר אשר מופק בקצה גופם
התאורה היא ביולומנסציה כימית בתאים מאירים אשר באיבר התאורה. מקור האור הוא חמצון של לוציפירין ע"י האוויר ובשיתוף האנזים לוציפראז ואנרגית ATP. תפקיד איברי ההארה הוא תקשורת בין הזכרים והנקבות באמצעות איתותים הדדיים לצורך רביה. האיתות המופעל הוא הדלקה וכיבוי של האור ברצף ובתדר מסוים ספציפי לכל מין של גחלילית.

תפוצת רוב המינים בישראל היא מרכז-צפון (פיני אמיתי, 1992). אורות הגחליליות בארץ מנצנצים באוויר ועל פני האדמה בייחוד בערבי האביב והקיץ בהם רוב הגחליליות פעילות, אך ניתן למצוא זחלים גם בעונת החורף. ישנן גחליליות הפעילות דווקא ביום ורובן אינן מפיקות אור כלל או מעט מאוד.

קראו עוד על הגחליליות ותפוצתן:
» אתר מוזיאון המדע , בוסטון
» אתר הטבע של מחוז אסקס, אנגליה