חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

בריכות דגים כבית גידול

3/11/2013

אביב דגני: מורה-חיילת בבית ספר שדה חוף הכרמל

 

"וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם-ה', קוֹל צְעָקָה מִשַּׁעַר הַדָּגִים" (צפניה - פרק א, י)
בתקופה הקדומה הדייג היה אחד הגורמים החשובים בכלכלה בארץ ישראל ולכן מוזכרים בתנ"ך הדייגים – בפסוק זה נוכל להבחין שהיה שוק דייגים בירושלים – "שער הדגים".


גם כיום בריכות דגים מהוות כ-75% מתעשיית הדגים בישראל.
מהן בריכות הדגים? שילוב בין חקלאות והנוף הטבעי של מערכת אקולוגית הנקראת מים יבשתיים.
הבריכה היא בית גידול מלאכותי של דגי נוי ומאכל, הנמכרים לקהל הרחב, אך הבריכה היא בית גידול בו האדם קובע את תנאי הסביבה, כלומר את מחיית הדגים. יבול הדגים, הנמדד ביחידות של משקל ושטח, תלוי בתנאי הגידול בבריכה, כמו כמות המזון, ריכוז החמצן, איכות המים וצפיפות הדגים. הדגים ניזונים על ידי המגדלים או על ידי אצות , זוחלים ותולעים החיים בבריכה.
איכות המים בבריכה חייבת להישמר היטב, כדי למנוע התפתחות של גורמי מחלות העלולים לפגוע בדגים ולהקטין את היבול. כמו כן בריכות הדגים מצריכות מהאדם השקעה מתמדת, כסף, עובדים וזמן רב כדי להגיע בסופו של הצרכנים המרוצים.

 

תחילת הדרך בישראל

בישראל החלו לעסוק בענף בריכות הדגים כבר בשנת 1938 במימי הסחנה ‏ואף נעשו ניסיונות שונים לגידול דגים כבר בשנות ה-20, שאינם צלחו. בין שנות ה'70- 80' יבולי בריכות הדגים בישראל היו מהגבוהים בעולם‏ ושיטות גידול שפותחו בישראל נלמדו בארצות אחרות ובנוסף מלבד ייצור דגים למשק בארץ, החלו לייצא דגים למדינות נוספות.
בשנות ה40 שטחי הבריכות הגיעו לגודל של 1140 דונם. בשנת 2010 הגיעו שטחי בריכות הדגים לכ-29,000 דונם, ויוצרו בהם כ-18,000 טון דגים.

 

 

בריכת הדגים במעגן מיכאל        

מלבד זה נוכל לפגוש בבריכות עצמן בבעלי חיים שמגיעים אליו כי יש בו מקורות מים, מזון ומקום למנוחה בצמחייה הטבעית של בריכות הדגים, אך גם אותה האדם לעיתים משנה לפי תנאי הסביבה שהדגים זקוקים לה.
בית גידול זה מאכלס בתוכו בעלי חיים כמו עופות מים (חסידאים, אנפות, שקנאים) אשר מגיעים אליו בדרכם מאירופה לאפריקה ועוצרים בדרך למנוחה ולקליטת מזון.

למה הם עושים זאת? בעבר לפני ייבוש הביצות בישראל הציפורים היו נודדות ועוצרות למנוחה באזור הביצות והחוף, עם התפתחות היישובים בישראל ייבשנו ביצות רבות ושטחים לחים רבים ששימשו את הציפורים למנוחה, הספקת מזון וצידה לדרך והפכנו אותם לאזורי תעשייה, חקלאות, תשתיות ומגדלים שונים וגבוהים. הציפורים לא הפסיקו לנדוד ולכן הן מגיעות אלינו גם לאחר הפיתוח, ואנו שלקחנו מהם את השטחים האלו מנסים להרחיק אותם (על נושא זה תוכלו לקרוא בכתבות "ציפורים מתות ברשת", "אבישי השקנאים והחסידות"). בעצם בית גידול מלאכותי זה מחפה על בתי גידול טבעיים שהאדם הרס.
בנוסף נוכל לפגוש בבית גידול זה בעלי כנף כמו חופמאים , אוכלי נבלות ופגרים, ציפורי שיר המקננות גם הם על הצמחייה הרבה שבשטח. המגוון הביולוגי מאפשר לנו לצפות ביונקים וזוחלים שונים כמו צבי ביצה, סרטנים, נחשים, נמייה ונוטריה.
חשוב לנו לשמור על מגוון הביולוגי הגדול באזור כדי לספק בית גידול לבעלי חיים אשר נודדים ויציבים בישראל.