חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

השעיר עדיין מצוי בארצנו

באביב 2010 פתח מרכז הצפרות הישראלי במבצע מיוחד, המשלב בין מחקר מדעי לבין פעילות בשיתוף הציבור. מטרת המחקר הייתה לבחון מה מצבו של השעיר המצוי, הקטן בינשופי ארצנו. השעיר המצוי הוא מין נודד המגיע לישראל מידי קיץ ומוצא מקומות קינון בעיקר בחורים שבגזעי עצים ובין ענפי דקלים. בשנים האחרונות הגיעו עדויות ממספר אזורים בארץ, ובמיוחד מגוש דן, על ירידה ניכרת בגודל אוכלוסיית השעירים בארצנו. הועלו מספר השערות לפשר ירידה זו, שכללו, בין היתר, שימוש בחומרי הדברה, כריתה של עצים ישנים, דחיקה תחרותית ע"י ינשופי עצים או ע"י מינים פולשים כגון מאינות.

הציבור מאזין

על מנת לבחון את מצב אוכלוסיית השעירים בארץ, התחלנו מחקר רב שנתי שמטרתו לאסוף מידע מן הציבור בהיקף רחב ובפיזור ארצי מלא. שלחנו שאלונים לציבור, וביקשנו שיקשיבו לקריאות הטריטוריאליות של הזכרים ויסייע במציאת טריטוריות קינון של שעירים. בהמשך, בעקבות הדיווחים שהתקבלו, ניסינו לעקוב אחר הינשופים הקטנים, ולהבין כמה מהם אכן נשארו לקנן בארץ וכמה רק חלפו כאן במהלך הנדידה.

מי אתה שעיר מצוי?

אורך גופו של השעיר המצוי (Otus scops) הוא בסך הכל 19 ס"מ, קטן משחרור ובעצם הקטן גם מבין עשרת מיני דורסי הלילה המופיעים בישראל. צבעו בגוון חום או אפור מפוספס, עיניו צהובות ובולטות, וציצות האוזן שלו קטנות ולעתים קרובות אינן ניכרות – כתלות במצב רוחו. כשהוא נסער או נרגש, למשל כשיש אינטרקציה עם שעירים אחרים או כשהוא לקראת ציד - הוא זוקר את ציציותיו - גם כדי לשמוע יותר טוב וגם כדי להיראות גדול יותר. השעירים ניזונים ממכרסמים קטנים, מחרקים ומפרוקי רגליים, והם בעלי תפקיד חשוב בצמצום אוכלוסיות מזיקים.
השעיר המצוי חולף ומקייץ בישראל. הוא דוגר מישראל וצפונה לרוחב אסיה, מזרח אירופה ודרומה, וחורף בעיקר באפריקה ובדרום אסיה.
השעיר המצוי (צילום: רוני לבנה)
השעיר המצוי (צילום: רוני לבנה)

ריכוזי אוכלוסייה רבים

היענות הציבור הייתה מפתיעה בהיקפה. תוך מספר שבועות קיבלנו מעל 1400 תצפיות בשעירים מכל רחבי הארץ, מכפר גלעדי שבגבול הצפון עד למצפה רמון. התוצאות אפשרו לנו לזהות מספר ריכוזי אוכלוסייה בצפיפות גבוהה יחסית – במזרח גוש דן (ובמיוחד באזור כפר סבא), בשרון ובעמק חפר (ובמיוחד בפרדס חנה – כרכור), בעמק יזרעאל (ובמיוחד בקריית טבעון), בדרום הכינרת ובעמק הירדן, ובשפלה הפנימית (מרחב רחובות – גדרה). לצפייה במפת הדיווחים שלכם באדיבות מכון דש"א. 
התצפיות הגיעו ברובן בחודשים אפריל – מאי. בתקופה זו מתרחשת נדידה מאסיבית של שעירים מעל ישראל בדרכם צפונה לדרום אירופה. גם שעירים אלה קוראים תוך כדי הנדידה ואף שומרים על טריטוריות למשך כמה ימים, אך ככל הנראה רובם המשיכו צפונה ולא נשארו לקנן בישראל.

רק 38 תצפיות מתוך כ- 1200 התצפיות שהתקבלו בחודשים אפריל - מאי, העידו על שעירים שנשארו באתרים בהם נצפו וככל הנראה קיננו. אנו מניחים כי כמות הזוגות שנשארו לקנן גדולה הרבה יותר משום שלאחר תקופת החיזור רוב השעירים המקננים הופכים להיות שקטים ורק מעטים מהם ממשיכים לקרוא.

המגמות המקומיות


חזרנו אל הציבור העירני וניסינו להבין בעזרתו מהן המגמות המקומיות בגדלי האוכלוסיות.
מתוך 217 התצפיות שהתקבלו, כ 74% (162) העידו כי אינם יודעים האם חל שינוי בגודל האוכלוסייה באזורם,
כ 20% (43) העידו כי חלה עלייה בהיקף האוכלוסייה באזורם, וכ 6% (12) סברו כי חלה ירידה בהיקף אוכלוסיית השעירים באזורם. לא נמצא קשר בין הפיזור הגיאוגרפי של התוצאות לבין המגמות השונות.

לדברי יואב פרלמן, חוקר במרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע, "למרות החשש כי אוכלוסיית השעירים המצויים בישראל הולכת הפוחתת, אנו מרוצים מאד מתוצאות הסקר לשנה זו. ניכר כי יש אוכלוסייה גדולה של שעירים בכל רחבי הארץ. עדיין לא ברור מה גודלה האוכלוסייה הדוגרת בישראל, אך עדויות ראשוניות נותנות בסיס לתקווה כי היקפה גדול משחשבנו. נמשיך לעקוב אחר מצב האוכלוסייה בשנים הקרובות. ההשוואה בין נתוני השנים שיצטברו תאפשר לנו לזהות מגמות בצורה מדויקת יותר."

אתם הסוכנים שלנו בשטח

סקר זה נתן לנו ביטחון רב כי אנו מסוגלים לאסוף מידע אמין ובכיסוי ארצי רחב כדי לעקוב אחר מיני ציפורים בישראל, דרך מערכת אינטרנטית מיוחדת – מאגר המידע הלאומי לציפורי ישראל ע"ש יהורז כשר ז"ל. אנו נמשיך בקרוב בפרויקטים נוספים לאיסוף מידע על מינים בסיכון, ואנו בטוחים כי גם בעתיד נקבל מידע רב ואיכותי מהציבור.