חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

קרולינה ודרורה – סיפור נדידה אישי

כדי ללמוד מהיכן מגיעים העגורים לעמק החולה, ולאן הם נודדים כשהם ממשיכים הלאה דרומה, מושדרו שני עגורים במשדרי לווין.
עגורים בחולה. צילום:גיתית ויסבלום (הגדל)

כדי ללמוד מהיכן מגיעים העגורים לעמק החולה, ולאן הם נודדים כשהם ממשיכים הלאה דרומה, מושדרו שני עגורים במשדרי לווין. שתי נקבות בוגרות, שזכו לשמות "קרולינה" ו"דרורה", נלכדו ומושדרו בעמק החולה בנובמבר 1998, במסגרת מחקר של דן אלון, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.  תוצאות המעקב הלווייני אחריהן מובאות כאן.

"קרולינה" מושדרה בסוף נובמבר 1998 באתר שתייה של עגורים על גדת הירדן המשוחזר בעמק החולה. במהלך 13 חודשי מעקב, עברה "קרולינה" שני מסלולי נדידה - באביב ובסתיו. אורך מסלול הנדידה שלה היה 4753 ק"מ באביב 1999 ו- 4616 ק"מ בסתיו 1999. בכל עונת נדידה היא עצרה ל- 4 חניות-ביניים, בהן שהתה בסך הכל כ- 56 ימים (14 ימים בממוצע לאתר). באתר הקיץ ברוסיה היא שהתה 90 יום.

בדומה ל"קרולינה", מושדרה גם "דרורה" בסוף נובמבר 1998, באתר השתייה בסמוך לירדן המשוחזר בעמק החולה. המשדר פעל במשך 17 חודשים, עד מאי 2000. בתקופה זו היא ביצעה שלושה קטעי נדידה: באביב 1999 - 3722 ק"מ, בסתיו 1999 - 3833 ק"מ, ו באביב 2000 - 4194 ק"מ. מיעוט הנתונים לא מאפשר קבלת תמונה ברורה של אתרי העצירה, אבל מאפשר לקבוע את זמן הנדידה הכולל: כ- 43 ימים באביב וכ- 42 ימים בסתיו.

בניגוד ל"קרולינה", לא שהתה "דרורה" בעמק החולה במשך כל החורף. ב- 10 בינואר 1999 היא עזבה את עמק החולה, ועפה כ- 300 ק"מ דרומה, לנגב המערבי, שם שהתה עד ל- 2 במרץ 1999. (בפברואר היא אותרה בעזרת מקלט ידני בשדות קיבוץ רעים, כשהיא ניזונה ביחד עם עוד כ- 300 עגורים בשדה בוטנים.
שנה מאוחר יותר, בחורף 1999 - 2000, היא חזרה לעמק החולה ושהתה בו כחודשיים, כשהיא מלווה בזכר ובשני צעירים. בהמשך החורף היא עברה שוב לנגב המערבי, והפעם היא שהתה בו כ- 10 ימים בלבד, בטרם שבה לעמק החולה.

מדי חורף נצפו העגורים השוהים בנגב כשהם עפים דרומה לעת ערב, אולם רק בעזרת המשדר הלוויני ניתן היה לאתר את אתר הלינה שלהם. מעניין לציין שבעמק החולה העגורים מרחיקים במשך היום לכל היותר קילומטרים בודדים מאתר הלינה, לעומת כ- 50 ק"מ בנגב. בתפר הזמן שבין הסתיו לחורף, כאשר הבוטנים הופכים ללא-זמינים עבור העגורים, עוזב חלק ניכר מהם את עמק החולה וממשיך דרומה, אך מספר משמעותי נשאר בעמק (בדרך-כלל 10 עד 12 אלף).