חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

רכס נפתלי ומצוקי רמים

סוג פעילות: טיולי משפחות
מתאים לגיל: לכל המשפחה
אזור: צפון->גליל עליון ומערבי
רכס נפתלי ומצוקי רמים

דרך הגעה:
נעבור על פני מחצבת כפר גלעדי ונפנה שמאלה [דרומה] בדרך עפר, ליד שלט המפנה אותנו לעין- רועים. סמוך לכביש, ליד הדרך, מוצב לוח מידע של שביל ישראל.

תיאור המסלול:

מנקודת ההתחלה פונות דרכי- עפר אחדות מזרחה, לעבר שטחי הייעור. אנו נבחר בדרך המשופרת והמסומנת לכוון עין-רועים, היורדת בין עצי ברוש ואורן קנרי. אחרי כ- 50 מטרים מסתעפת הדרך ליד שלט יעור לזכר פרנקל. פונים ימינה, עוד כ- 500 מטרים ואנו ליד לוח עם שלטי-יעור רבים. נמשיך ישר [ולא שמאלה], כשמימיננו חלקת ייעור רגילה [אורן ירושלים] ומשמאלנו מגוון עצי ברוש, אורן קנרי, כליל החורש ואחירותם.
הרי נפתלי הינם רכס מגובש ובלתי מבותר כמעט. מדרונו המערבי מתון למדי, ואילו מדרונו המזרחי תלול מאד – המרחק האופקי בין מנרה לקרית-שמונה הוא 2 ק"מ, והפרש הרום ביניהם מגיע ל- 800 מטרים! רק פחות ממחצית הרכס נמצא בתחום מדינת-ישראל וחלקו הגדול הוא בתחום לבנון.

האיזור מצטיין באקלים נעים בקיץ וקר בחורף. במנרה, למשל, יורד שלג כמעט כל שנה, וזה מתאים לגידול תפוחים משובחים. המדרון מדורג וגבוה, מכאן רבגוניותם של הנופים, ייחודם של בתי-הגידול וקסמם של מראות הנוף שבדרך. נוכל לפגוש כאן עדרי צבאים ושפני סלע, עצים מפותחים ופרחי-בר.
צפונו של המדרון נטוע בידי אדם, בעיקר בעצי אורן ואקליפטוס, ורשת דרכי ייעור חוצה את השטח. כ - 500 מטרים נוספים מביאים אותנו לעין רועים, מעיין הנובע ליד עץ תאנה. המעיין והשטח לידו, שוקמו בידי קק"ל בעקבות סימונו של שביל ישראל.
בהמשך, מייד אחרי שנעבור מתחת לקו חשמל, נגיע למסעף ונמשיך לפי הסימון. כשני ק"מ משם נגיע למסעף נוסף, נמשיך לפי הסימון, הדרך מתגוונת בנטיעות עצי אקליפטוס ושיטה. אנו מטיילים במצוקי-רמים ומעלינו שמורה בשם זה. כאן היתה העתקת קרקע ענקית, שאירעה לאורך שבר-מדרגות גיאולוגי, השקיעה את בקעת החולה לעומת הרי הגליל, וחשפה שכבות קדומות ומאוחרות לאורך המדרון התלול, שנוצר על ידי ההעתקה. הבליה שפעלה מאז על המדרון, לא הספיקה כמעט לחתור נחלים במדרון, פרט לנחל קדש, אולם מיתנה מעט את תלילות המדרון במקומות שהסלע רך, בעוד שכבות הסלע הקשה נותרו זקופות ובולטות במיוחד, ואף זכו בשמות מדעיים.
הצוק התחתון והגדול יותר נקרא "צוק בלאנש", העליון "צוק צומופן". שביל גיאולוגי, עם שלטי הדרכה ינחה אותנו. אפשר גם ללכת לאורך "צוק בלאנש" - אך אין להתקרב לשפת הצוק!!!
במדרון זה נחשפות שכבות סלע קדומות מן הקרטיקון התחתון, ממש כמו במכתשים בנגב.

באותה תקופה הורבדו גם כאן, כמו שם, שכבות אבן-חול ססגוניות. החול שנחצב כאן בשנות ה - 50 שימש לתשתית כבישים. כחמישה ק"מ מתחילת דרכנו נגיע אל "סלע הקוביה", גוש סלע, שאורך צלעו כ- 10 מטרים ומשקלו כ - 2500 טון.
בסביבה פזורים עוד סלעים דומים, קטנים יותר. הם הדרדרו מן הצוק הענק שמימיננו [כ- 400 מ' במעלה ההר], הוא "צוק בלאנש". חלקו המרכזי של צוק זה ילווה אותנו, אם נמשיך את הטיול דרומה, בעוד חלקו הצפוני הנשקף מעבר למקום שבו הצוק נשבר והופרע על ידי שבר גיאולוגי החוצה אותו. כאן מוצבים שלטים המסבירים את תהליכי ההיווצרות, ומכוונים את הסיור אל ה"שביל הגיאולוגי: צוק רמים".

זה קטע המסלול המוצע לטיול ברגל. אפשר לטפס לפי השילוט ולחזור בשביל המסומן אדום. צינור אנכי ליד מחצבת אבן- החול [סלע פריך וצבעוני מאד] מסמל את המקום שבו נערך בשנות ה- 50 קידוח היכרות עם השכבות הקבורות. מייד, מעל המחצבה משתרעות שכבות עשירות במאובנים, וממעל מלווה אותנו מראהו של "צוק בלאנש". כאן יש סיכוי טוב לראות צבאים.
לאחר הסיור ברגל, או התצפית, נרד בדרך העפר המסומנת אדום, נגיע לכביש הסובב את קרית- שמונה ונרד בו עד למרכז היישוב.

 

דרגת הקושי אינה מצביעה על רמת הבטיחות

לינה באיזור:
בי"ס שדה הר מירון

הדרכה באיזור:
בי"ס שדה גליל

 

* * *
המלצת החברה להגנת הטבע (ע"ר) נוגעת לערכי הטבע והנוף במסלולים המומלצים בלבד, ואין בה כדי להטיל עליה אחריות לכל פגיעה ו/או נזק ו/או אובדן שעלולים להגרם למטיילים ו/או לרכושם במהלך הטיול ו/או בקשר אליו, והיא אינה פוטרת את המטיילים מהחובה למלא אחר הוראות כל דין בקשר לטיול במסלולים המומלצים ולנקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים לפני הטיול ובמהלכו.