חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

מורה נבוכים

 

"מורה נבוכים" לוועדה הארצית לתכנון ובנייה למתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל)  - תקציר

 

שנת 2002 - נחקק חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה, אשר הכניס באופן רשמי את ארגוני הסביבה למספר ועדות תכנון ארציות ומחוזיות ובכך הגדיל את השפעתם בקבלת החלטות בתכנון. ארגוני הסביבה מהווים חלק אינטגראלי ממערכת התכנון הסטטוטורית כנציגי ציבור מעצם נוכחותם בוועדות התכנון. פעילות זו מאפשרת לארגוני הסביבה לנסות ולהשפיע על תכניות פיתוח בעלות פוטנציאל לפגיעה באיכות הסביבה והחיים ובבריאות הציבור.

 

שנת 2011 - ניתן לראות מגמה מתמשכת וברורה של החלשת הציבור בהליכי תכנון. בקיץ 2011 הוקמו הוועדות לדיור לאומי (וד"לים); 6 וד"לים מחוזיים ווד"ל ארצי, כהוראת שעה למשך 18 חודשים לקידום תכניות מגורים בהליך מזורז. בשנת 2013 התקבלה הארכה לתוקף החוק ואף הורחבו הסמכויות של חוק הוד"לים שהמשיכו לפעול עד שנת 2015.

 

שנת 2014 - חוקק חוק הוותמ"ל, הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה למתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל) קידום בהליך תכנון מזורז, דורסני ואנטי דמוקרטי.


במקביל קודם עדכון והגמשה של תמ"א 35 ביוזמת מינהל התכנון, משרד האוצר, משרד השיכון, רשות מקרקעי ישראל ומשרד רוה"מ שמטרתו לפרוץ את עקרונות התכנון המאוזן. תמונת המצב ברורה: קיימת עויינות ממשלתית לשמירת השטחים הפתוחים ולמעמד החברה האזרחית במוסדות התכנון ובכלל זה מינהל התכנון עויין ומנותק מצרכי הציבור.


לאור העובדה שמינהל התכנון הועבר למשרד אוצר אשר מזוהה עם גישה יזמית ושיקולים כלכליים בעיקרם, אנו נאלצים להתמודד עם המציאות התכנונית החדשה. מצב זה צפוי לשנות מהיסוד את דמותו של מינהל התכנון ואת אופי עבודתן של ועדות התכנון בישראל. שינויים אלה, בשילוב ועדות תכנון חדשות ודורסניות דוגמת הוותמ"ל, אינם מאפשרים לחברה להגנת הטבע בפרט ולארגוני החברה האזרחית בכלל להמשיך במתכונת של "עסקים כרגיל". 

 

כבר כיום אנו עדים לתנועה בלתי פוסקת של תוכניות מהמסלול התכנוני הרגיל אל מסלול הוותמ"ל (במיוחד לאחר שפג תוקפו של חוק הוד"לים בתאריך 11.8.2015). על פי הפריסה המרחבית, ניתן לראות מגמה של קידום ופיתוח של תוכניות במרחב הכפרי, במיוחד בצפון הארץ והרחבת ישובים במגזר הלא-יהודי. התוכניות שנדונו עד כה בותמ"ל שימשו מעין "תוכניות הרצה", ועולה חשש סביר שהותמ"ל תשמש בעתיד כלי לקידומן של תוכניות פרבריות בזבזניות בשימוש במשאב הקרקע. מכיוון שכנסת ישראל קבעה את העברת מינהל התכנון ממשרד הפנים למשרד האוצר כהוראת שעה זמנית למספר שנים, בשונה מקמפיין בזק ומאבק ספציפי התחום בזמן עולה כאן צורך לפיקוח מתמיד ומתמשך מטעם החברה האזרחית ("משמר התכנון"). כפי שידענו לפעול במסגרת ה"פורום לדמוקרטיה בתכנון" כקואליציה רחבה והמורכבת של למעלה מ-20 ארגוני חברה אזרחית, כך צריך להמשיך ולהתכונן ולא להיות רק בצד שמגיב לפעולות הרסניות מצד הממשלה, אלא גם ליזום פעולות מקדימות כדוגמת הגברת שיתוף הציבור בהליכי קבלת החלטות, העלאת מודעות, כתיבת דוחות וכד'.

 

דוח הפורום לדמוקרטיה בתכנון התוכנית לפתרון משבר הדיור

 

דוח מעקב של החברה להגנת הטבע על פעילות הוותמ"ל במלאת ארבע שנים לאישור החוק

 

דו"ח מעקב של החברה להגנת הטבע על פעילות הוותמ"ל במלאת שלוש שנים לאישור החוק

 

דו"ח מעקב של החברה להגנת הטבע על פעילות הוותמ"ל במלאת שנתיים לאישור החוק


דו"ח מעקב של החברה להגנת הטבע על פעילות הוותמ"ל במלאת שנה לאישור החוק

 

דו"ח מעקב פעילות הועדה הארצית לדיור לאומי (וד"ל) במלאת ארבע שנים לאישור חוק הווד"ל

 

הוועדה לתכנון פקקי תנועה - היעדר פתרונות תחבורה ציבורית בותמ"ל (2015)

 

 

 

"מורה נבוכים" לוועדה הארצית לתכנון ובנייה למתחמים מועדפים לדיור -(הוותמ"ל)  - מורחב

 

1. רקע

חוקים המשנים את חוק התכנון והבנייה כחלק מהכלים של ממשלת ישראל להאצת הבנייה למגורים דוגמת חוק הוד"לים וחוק הוותמ"ל הם חיקויים של מנגנון שיושם באופן זמני בשנות התשעים, הול"לים (וועדות לבנייה למגורים), שהוקמו בעקבות הצורך לספק באופן מיידי מלאי גדול של יחידות דיור לקליטת גלי העלייה.  

ועדות אלו העוסקות בהאצת התכנון וקיצור הזמנים כערך עליון הביאו בעבר, וככל הנראה יביאו גם בעתיד לטעויות תכנוניות קשות הכוללות בין השאר זיהום אקוויפרים, הזזת תשתיות במיליוני שקלים וניצול ציני של קיצור תהליכים לבניית שכונות לשכבות האוכלוסייה המבוססות.  

בעוד שבזמן הוול"לים התמודדה מערכת התכנון בישראל עם גלי העלייה הגדולים מברה"מ לשעבר, ועם משבר עתודות קרקע אמיתי אשר העלה צורך לייצר יש מאין יחידות דיור רבות, הרי שהנתונים בדבר מערכת התכנון כיום מצביעים על מצב שונה בתכלית: דוחות מקצועיים רבים, הן מטעם הממשלה והן מטעם מכוני מחקר אקדמיים וארגוני חברה אזרחית מראים שקיימות עתודות עצומות של יחידות דיור מאושרות שמימושן מתעכב מסיבות שונות. גם עבודת המעקב והבקרה של תמ"א 35, תוכנית המתאר הארצית לבנייה, לפיתוח ולשימור, הצביעה על קיומן של עתודות רבות זמינות לפיתוח בתחומי תכניות המתאר המחוזיות המאושרות.  

נתונים אלו מלמדים כי ראוי להתמקד במימוש המלאי הקיים. לעמדתנו, יש לחתור למימוש תכניות מאושרות לבנייה ולתכנון מפורט לשטחים שכבר מיועדים לבנייה במקום לעודד הפשרה של שטחים חדשים לפיתוח, כפי שמעודד חוק הוותמ"ל. בפרק זה נציג את השתלשלות האירועים  אשר הובילו להקמת הוותמ"ל. כמו כן, נציג את חוק הוותמ"ל, נפרט את הסוגיות השונות העולות בחוק וכן נציג את מבנה הוועדה, התנהלותה וכדומה.  

 הועדות לבנייה למגורים (הול"לים)

   

בשנות התשעים הוקמו על ידי אריאל שרון, שר השיכון דאז, ועדות דומות לותמ"ל באמצעות חוק הול"לים (ועדות לבנייה למגורים) שמטרתן אישור מהיר של יחידות דיור שהיו נחוצות לקליטת העלייה ההמונית ממדינות חבר העמים. בעיות נוספות שצצו עקב הליכי התכנון והבניה המזורזים הינם איכות בנייה נמוכה, מחסור בתשתיות, בנייה רחבה של דירות מגורים קטנות, אי- התאמה לצרכיי הדיירים העתידיים והתושבים הוותיקים וכד'. מתוך ההבנה שפתרונות דיור אינם מסתכמים בבניית יחידות דיור גרידא, אלא בשלל אלמנטים נוספים (תעסוקה, חינוך תשתיות, תחבורה וכד') עולה ביקורתנו על הול"לים.  מצד אחד, הול"לים הגדילו את ההיצע של יחידות הדיור בזמן קצר, אך מצד שני, בניה חפוזה שכזו גרמה לפגיעה באיכות החיים של אזרחי ישראל.

חוק הווד"לים

   

בשלהי המחאה החברתית בקיץ 2011 קודם על ידי כנסת ישראל חוק הווד"לים . תכליתו הייתה קיצור הליכי התכנון בקידום תוכניות דיור. במסגרת החוק הוקמו 6 וד"לים מחוזיים (ועדות דיור מחוזיות) ווד"ל ארצי (ועדת דיור לאומית). בעקבות המחאה החברתית, הוכנסו בחוק סעיפים מחייבים לדיור בהישג יד. פתרון זה היווה את תוכנית הדגל של הממשלה בתחום הדיור ואף קיבל את הכינוי "סופרטנקר נדל"ני".  

 

הוועדה הארצית למתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל)

 

  

בישיבה שהתקיימה בתאריך 22.5.13, הטיל "קבינט הדיור"- ועדת שרים לענייני דיור, על צוות שכונה "צוות 90 הימים" להגיש המלצות, בתוך שלושה חודשים לשר האוצר ויו"ר קבינט הדיור דאז, יאיר לפיד. המלצות אלו כללו גיבוש הצעת חוק ("חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור").

החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (להלן חוק הותמ"ל ), אשר אושר באוגוסט 2014, הורה על הקמת הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור. צעד זה מהווה המשך לחוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), (להלן חוק הווד"לים ).

מטרת חוק למתחמים מועדפים לדיור (חוק הותמ"ל ) הייתה קידום יעיל ומהיר של תוכניות בניה לדיור ביחס למתחמי קרקע, שהוכרזו על ידי הממשלה כמתחמים מועדפים לדיור, במסגרת הליך תכנוני מיוחד הנותן עדיפות ברורה לפיתוח באדמות מדינה. לוועדה ניתנו מרבית הסמכויות של המועצה הארצית לתכנון ולבניה, כמו גם סמכות לקבוע תוכניות שהוראותיהן גוברות על הוראות הקבועות בתוכניות מתאר ארציות אחרות, למעט תכנית תוכנית המתאר הארצית הכוללנית לבינוי, לפיתוח ולשימור (תמ"א 35). טרם הגשת תכנית מועדפת לדיור לותמ"ל, נדרשת הממשלה או ועדת שרים (ובעניין זה קבינט הדיור הוא ועדת שרים) שמינתה להכריז על קרקע כעל מתחם מועדף לדיור. הכרזה זו תינתן על פי החוק, לפי המלצת מנהלת מנהל התכנון.

תכנית מועדפת לדיור הינה תכנית החלה בקרקע שעיקרה מקרקעי ישראל, וכוללת לכל הפחות 750 יח"ד. תכנית מועדפת לדיור בישובי מיעוטים יכולה לחול גם על קרקע שאינה מקרקעי ישראל, וכוללת לכל הפחות 500 יח"ד. הגופים הרשאים להגיש תכנית מועדפת לדיור הינם הרשות למקרקעי ישראל, משרד השיכון והבינוי, החברה הממשלתית לדיור להשכרה "דירה להשכיר", משרד הפנים ביישובי מיעוטים או מי שקיבל הרשאה לכך על פי החוק.

   

 

טבלת הסבר על הוועדה הארצית לתכנון ולבניה למתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל)

 

 

 

הוועדה הארצית לתכנון ולבניה למתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל)

 

 

מספר הועדות

 

 

ועדה אחת- הוועדה הארצית לתכנון ולבניה למתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל)

 

הרכב הועדה

 

 

11 נציגי משרדי ממשלה, משרד האוצר-2, משרד הפנים-1, משרד השיכון והבינוי-1, משרד המשפטים-1, משרד הבטחון-1, רשות מקרקעי ישראל-1, משרד ראש הממשלה-1, משרד התחבורה-1, משרד החקלאות-1, המשרד להגנת הסביבה, נציגים נוספים הינם, שלושה נציגי השלטון המקומי, נציג הארגונים המקצועיים (עדין אין מינוי), נציג של הרשות המקומית הרלוונטית ונציג ארגון הגג של הגופים הסביבתיים. ישנה תוספת של נציג הארגונים החברתיים   (עדין אין מינוי)

 

 

רשאים להכין תכנית ולהגישה לוועדה

 

 

רשות מקרקעי ישראל, או מי שקיבל ממנה הרשאה לכך, משרד הבינוי והשיכון, או מי שקיבל ממנו הרשאה לכך, החברה הממשלתית לדיור להשכרה, ביישובי מיעוטים - גם משרד הפנים, או מי שקיבל ממנה הרשאה לכך.

 

 

הרשאה כאמור תינתן לאלה בלבד: משרד ממשלתי, ועדה מחוזית - לגבי תכניות בתחום המחוז, ועדה מקומית - לגבי תכניות בתחום מרחב התכנון שלה, רשות מקומית - לגבי תכניות בתחומה.

 

 

דרישות כלליות

 

 

תכנית מועדפת לדיור הינה תכנית החלה בקרקע שעיקרה מקרקעי ישראל לפחות 80%, וכוללת לכל הפחות 750 יח"ד למעט מתוכנית בישובי מיעוטים שבה יכולה לחול גם   תוכנית על קרקע שאינה מקרקעי ישראל ואפשר לכל הפחות 500 יח"ד.

 

 

הכרזה על מתחם מועדף לדיור

 

 

הממשלה או ועדת שרים שמינתה לעניין זה (קבינט הדיור ) רשאיות להכריז בצו ) לפי המלצת מנהל מינהל התכנון) על קרקע מועדף לדיור שעיקרה מקרקעי ישראל או על קרקע ביישוב מיעוטים, כעל מתחם מועדף לדיור, ובלבד שלא יוקם במתחם האמור יישוב חדש .

 

 

סמכויות

 

 

מרבית הסמכויות של המועצה הארצית לתכנון ולבניה, כמו גם סמכות לקבוע תוכניות שהוראותיהן גוברות על הוראות הקבועות בתוכניות מתאר ארציות אחרות, למעט תכנית תוכנית המתאר הארצית הכוללנית לבינוי, לפיתוח ולשימור (תמ"א 35).

 

 

מטרות חברתיות

 

 

תכנית מועדפת לדיור, למעט ביישוב מיעוטים, יהיו בתחום הקרקע שהיא מקרקעי ישראל 30% מסך יחידות הדיור שנקבעו בתכנית האמורה יחידות

 

 

דיור להשכרה לטווח ארוך ויחידות דיור להשכרה לטווח ארוך במחיר מופחת, כך ש–15% מיחידות הדיור שנקבעו בתכנית יהיו יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך ו15% מיחידות הדיור יהיו יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך במחיר מופחת.

 

 

חריגה ממטרות חברתיות

 

 

הממשלה רשאית, במקרים חריגים, לקבוע בצו ההכרזה שיעורים אחרים מהקבוע שיחולו על התכנית המועדפת לדיור בכל הנוגע לדיור להשכרה. הממשלה לא תחליט על שיעורים נמוכים מהאמור אלא אם קביעת השיעורים כאמור תביא לכך שהתכנית לא תהיה ישימה, מאפייני היישוב או היצע הדירות להשכרה ברשות המקומית שבתחומה נכלל שטח התכנית אין הצדקה לקביעת שיעורים כאמור, נוכח היקף הקרקע שאינה מקרקעי ישראל בתחום התכנית, אין הצדקה לקביעת השיעורים כאמור.

   

בתיקון לחוק הותמ"ל תזכיר חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ו-2016

 

מוצע להרחיב את סמכותה של הממשלה, לקבוע שיעור נמוך לדיור להשכרה מהשיעור שנקבע בסעיף 4 אף במקרים שאינם חריגים   וכל שהתכנית חלה במחוזות הצפון והדרום, זאת לאור ערכי הקרקע הנמוכים במחוזות אלה.  

 

התנגדויות

 

 

לוועדה למתחמים מועדפים לדיור תהיה ועדת משנה לשמיעת התנגדויות לתכנית מועדפת לדיור; ועדת המשנה תהיה בת חמישה חברים מבין חברי הוועדה. התנגדות תוגש לוועדה בתוך 60 ימים מהמועד שבו פורסמה הודעה על הפקדת התכנית. החוקר ישמע את ההתנגדויות ויגיש לוועדת המשנה להתנגדויות את המלצותיו בתוך 30 ימי עבודה מתום המועד האחרון להגשת התנגדויות.

 

 

ערר

 

 

על החלטות הותמ"ל לא ניתן יהיה לערער לערכאה גבוהה יותר בוועדות התכנון, אלא רק למליאת הממשלה באמצעות שר בממשלה.  

 

מועד ביצועה של תכנית לאחר שאושרה

 

 

חוק הותמ"ל (סעיף 26 (א) ) קובע כי ביצועה של תכנית מועדפת לדיור יחל תוך ארבע שנים מיום אישורה (סעיף זה יראו ביצוע בפועל של 25 אחוזים מכלל עבודות התשתית המתוכננות בשטח) ובמידה ולא החל ביצוע התכנית בתוך התקופה הנ"ל, התכנית תובא לדיון חוזר במועצה הארצית לתכנון ובניה, אשר תיכנס בנעלי הותמ"ל.  

רישוי

 

 

על פי סעיף 28 לחוק: (א) על אף האמור בסעיף 152 לחוק התכנון, החליטה ועדת הערר לקבל ערר כאמור באותו סעיף כך שיינתן למגיש הערר היתר, תורה ועדת הערר לוועדה המקומית או לרשות הרישוי המקומית, לפי העניין, לתת את ההיתר בתוך תקופה שתקבע.

 

) ב ( הורתה ועדת הערר לוועדה המקומית או לרשות הרישוי המקומית לתת היתר כאמור בסעיף קטן (א), והוועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי העניין, לא נתנה את ההיתר בתוך התקופה שקבעה ועדת הערר, רשאי מגיש הערר לפנות אל הוועדה בבקשה לקבלת היתר ממנה  

   

)ג) הוגשה לוועדה למתחמים מועדפים לדיור בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), תהיה הוועדה מוסמכת לתת את ההיתר בעצמה, ולעניין זה יהיו נתונות ליושב ראש הוועדה ולמתכנן הוועדה כל הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי המקומית לפי חוק התכנון ; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מתפקידי הוועדה המקומית ומסמכויותיה לפי פרק י' לחוק התכנון.

 

 

  תרשים זרימה להליך של כניסה תוכניות למסלול הוותמ"ל