חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

מבריאים את הים

החברה להגנת הטבע הגישה עתירה לבג"צ נגד משרד החקלאות ופקיד הדיג הראשי במשרד, בה היא מבקשת להורות על נקיטת פעולות מיידיות לעצירת הידרדרות מצב הים, למען הדגים ובעלי החיים שבו ופרנסת הדייגים. "יש להציל את המערכת האקולוגית בים התיכון מקריסה, 100 אלף חיות מוגנות מתות מדי שנה בים, כתוצאה מפעילות דיג בלתי מבוקרת"

 

 

 

החברה להגנת הטבע הגישה עתירה לבג"צ נגד משרד החקלאות ופקיד הדיג הראשי במשרד, בבקשה להטמיע ברישיונות הדיג של הדייגים תנאים ומגבלות, במטרה לשמור על משאב הדגה, ולשפר את מצב הדגים ובעלי החיים בים, שהוזנחו במשך שנים רבות וגרמו לנזק אדיר ולמצבו המדולדל של הים. עוד מבקשת החברה להגנת הטבע בעתירה, לאסור על הדיג בעונת רביית הדגים בים, המתחילה בראשית אפריל ומסתיימת בסוף יוני, על מנת לאפשר את שיקומו של הים ולמנוע את המשך קריסתו.

 

סכנה לטבע

הרישיונות כבר חודשו בחודש ינואר האחרון, ללא שום מגבלה או סייג על הדיג. זאת, למרות התראות חוזרות ונשנות ולמרות שמשרד החקלאות מודע למצב החמור של הים. "יש כאן רגולטור שבעצם לא מנהל את המשאב שהוא מופקד עליו". הנושא כבר זכה לביקורת בדוח המבקר בשנת 2010, אך מאז לא נעשה כמעט דבר. חלק אדיר משלל הדיג הוא דגיגים צעירים, שטרם הספיקו להתרבות. בכך, פעילות הדיג פוגעת ב"קרן", במקום ללכוד רק את ה"ריבית" של משאב הדגה, ובכך פוגעים הדייגים בענף עליו הם יושבים, ופרנסתם בסכנה. בנוסף, הנזק לטבע הוא 100,000 חיות מוגנות מתות בשנה, כתוצאה מפעילות דיג לא מבוקרת, כולל כ - 3000 צבי ים, הנפגעים בעיקר במים רדודים (ומכאן הדרישה להרחקת חלק מספינות הדיג אל העומק).

 

 

 

בריאות הים
החברה להגנת הטבע ניהלה תהליך ארוך מול משרד החקלאות, בסיוע מומחים מהארץ ומהעולם, ותוך ביצוע תהליך דיאלוג עם בעלי העניין, כולל נציגי משרד החקלאות והדייגים, אולם לאור חוסר העשייה מצידם, נאלץ הארגון לפנות לבית המשפט. "מקרה הדיג הישראלי בים התיכון, הוא מקרה מובהק של טרגדיית משאב משותף, שהיעדר התערבות מטעם הרגולטור הביאה להזנחתו והתדרדרותו במשך השנים, עד כדי סכנה להמשך קיומו", נכתב בעתירה. "זאת, על אף שהחוק הקנה סמכויות משמעותיות ושיקול דעת רחב לפקיד הדיג הראשי במשרד החקלאות, לצורך ניהול משאב הדגה בישראל - לרבות באמצעות קביעת תנאים ברישיונות דיג. מעבר לעובדה שבעקבות היעדר הניהול של הענף בישראל, השחקנים השונים מתנהלים באופן בלתי יעיל וכורתים את הענף עליו הם יושבים וממנו הם מתפרנסים, התוצאה מבחינת הטבע והסביבה ושאר הנהנים מהמערכת האקולוגית הייחודית בים התיכון, היא הרת אסון. זה שנים שאין חולק, לא מטעם משרד החקלאות ואגף הדיג, לא מטעם הדייגים, ולא מטעם הציבור שבריאות הים והסביבה הימית חשובים לו – כי ישנו צורך דוחק ודחוף לפעול על מנת להציל את משאב הדגה והמערכת האקולוגית בים התיכון מקריסה. לאור שנות ההזנחה הרבות, אין ספק כי נדרשת רפורמה משמעותית לצורך פתרון אפקטיבי ארוך טווח לאישוש המשאב."

 

חייבים רפורמה

עד שתקודם רפורמה כוללת, יש לעשות שימוש בכלי המינהלי המרכזי שבידי פקיד הדיג הראשי – הכנסת מגבלות לרישיונות הדיג המונפקים לדייגים, על מנת להבטיח שהדגה תשמר.
 
לעתירה מצורפים נתונים על מצבו הרעוע של הים, על בסיס חוות דעתו של ד"ר מנחם גורן, מאוניברסיטת תל אביב, ובהם ירידה בשלל הדגה של 40% בהיקף, בשני העשורים האחרונים; ירידה בשלל ליחידת מאמץ בדיג מכמורת (בעשור האחרון, ירידה של פי 2.5 של השלל ליחידת מאמץ (שעת גרירת רשת) לצורך השגת כמות דגים זהה, ותוך פגיעה סביבתית כפולה - עלייה של 25% בשיעור שלל לוואי); גודל דג קטן משמעותית ממקומות דומים בים התיכון (סקר משווה בין ישראל לאיסקֶנְדֵרוּן בטורקיה, מלמד כי תחת מאמץ דיג זהה, משקל הדגים בישראל, כמו גם השלל ליחידת מאמץ, הם כשישית מבטורקיה); אחוז דגיגים צעירים גבוה מאוד בשלל הדיג (למעלה מ - 70% משלל דיג המכמורת המובא אל החוף, הוא מתחת לגודל המינימום האפשרי על פי תקנות הדיג, כלומר – מרבית הדגים נידוגים בטרם הספיקו להתרבות).

 

"ישראל היא אחת המדינות הבודדות בים התיכון, שאינה מנהלת הפסקת דיג בעונת הרבייה ו/או ניהול של צי הדיג באמצעות מכסות ושטחים מוגדרים לרביית דגה". עונת הרבייה מתחילה בעוד כחודש. יש להורות למשרד החקלאות להפעיל את סמכותם על דרך קביעת תנאים שונים ברישיונות דיג, ובכללם איסור דיג בעונת הרבייה, כבר בשנת 2015, וזאת מבלי להידרש להשתהות ולו עוד זמן נוסף עד התקנת תקנות על ידי השר, מהלך שככל הנראה ייארך זמן רב. לחילופין, יש להורות לפקיד הדיג להטיל הגבלות שונות, ביניהן איסור דיג בעונת הרבייה".
 
 
 הארץ, "החברה להגנת הטבע עתרה לבג"ץ נגד משרד החקלאות: דיג לא מבוקר הורג 100 אלף בעלי חיים מוגנים בשנה" >>