חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

צוללן מדנמרק אוהב דניס?

מפרץ אילת הוא שטח רב תכליתי –  התנאים המיוחדים של המפרץ גרמו להתפתחות של שוניות אלמוגים, אשר יחד עם האקלים היבש והחם והנוף המדברי משמשות בסיס לתיירות הענפה. יש בו נמל מסחרי פעיל ומימיו שמשו עד לאחרונה לחקלאות ימית אינטנסיבית של גידול דגים. האם השימושים הללו יכולים לתפקד במקביל?

חוות לגידול דגים הוקמו ב 1995 ע"י חברות פרטיות, והוגדרו בתחילה כ"כלי שיט" ללא הליך תכנוני וללא בדיקות סביבתיות. הן ייצרו כמות הולכת וגדלה של דגים (עד כדי 1000 טון בשנה) הדורשים לגידולם מזון עשיר בחלבונים בכמות של 4000 טון לשנה, המתבטא בהפרשות עשירות בחנקות (נוטריינטים).

לאורך השנים הסתמנה תופעה של התדרדרות במצבן של שוניות האלמוגים, עליהן מבוססת תעשיית הצלילה של העיר אילת,  ונשמעו טענות כנגד חוות הדגים הגורמות לכך בשרשרת תהליכים אקולוגיים:  חוות הדגים (בעיקר המזון לדגים והפרשותיהם) גורמות להזרמת חומר אורגני עשיר (נוטריינטים) >> פריחת אצות >> עלייה בעכירות במים וירידה בכניסת אור שמש >> פגיעה בפוטוסינתזה של אצות החיות בסימביוזה עם האלמוגים >> תמותת האלמוגים.


שונית אלמוגים במפרץ אילת

לשם בדיקת הטענות מינו צוות מומחים בינלאומי שהגיע בשנת 2001 למסקנה שצריך להקטין את כמות הנוטריינטים הנכנסת למפרץ בכדי לשמור על שונית האלמוגים.המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה על הוצאת כלובי הדגים. אלא שאז החל ויכוח ציבורי שמעורבים בו גורמים שונים, בעלי אינטרסים, לוביסטים ואחרים. נשמעו דעות מדעיות שונות, אשר בסופו של תהליך תכנוני ומשפטי ארוך, התקבלה ההחלטה על ידי הממשלה להוציא את כלובי הדגים ממפרץ אילת, על בסיס עקרון הזהירות המונעת, על פיו גם במצב בו אין וודאות מוחלטת יש להימנע מפעולה שעלולות להיות לה תוצאות הרסניות.

ראוי לציין שההחלטה התקבלה לאחר שנעשה תהליך בחינה רציני ומעמיק, תוך שיתוף של הרבה מאד גורמים, בעלי עניין ומשרדי ממשלה שתרמו משאבי זמן, כסף, אנרגיה וידע. תהליך ארוך זה הוא דוגמא ומופת לעומק הבדיקות הסביבתיות שיש לבצע לפני קבלת החלטה על חלופות בסוגיה סביבתית, אך הבעיה המרכזית הייתה שדיונים אלה בוצעו במהלך 12 שנים שבהם היו כלובי הדגים במים ונפגעה שונית האלמוגים.  הוצאת כלובי הדגים הסתיימה ביוני 2008.

דוגמא לניתוח ההחלטה על פי מתווה לשילוב שיקולי מגוון ביולוגי בקבלת החלטות:

טבלה שלב 1+2: זיהוי שירותים אקולוגיים שיושפעו מהפרויקט,  טווח השפעת הפרויקט במרחב ובזמן ובעלי עניין פוטנציאליים:


כלוב דגים במפרץ אילת

שירות המערכת האקולוגית

תיאור השירות

טווח השפעת הפרויקט

בעלי העניין הפוטנציאליים

מרחב

זמן

שרותי אספקה:

חקלאות ימית

חוות גידול דגים במפרץ אילת

שונית האלמוגים באילת

כחמש שנים

מגדלי הדגים
עובדים בחוות
משרד החקלאות
משרד התיירות

משאבים גנטיים

בשונית קיים מאגר גנים גדול היכול לשמש להשבחה של בעלי חיים וצמחים ולשיפור ביוטכנולוגיה וחקלאות

שונית האלמוגים באילת

כעשר שנים

משרד החקלאות
מכוני מחקר
חקלאים

ביו-כימיקלים וחומרי טבע

תרופות, תוספי מזון וחומרים ביולוגיים אחרים הקיימים בשונית האלמוגים ועשויים לשמש לשימוש מסחרי וביתי

שונית האלמוגים באילת

כעשר שנים

חברות פיתוח תרופות
משרד המדע
משרד הבריאות

שירותי ויסות ובקרה:

בקרה טבעית של אסונות טבע

הגנה מפני צונאמי.

שונית אלמוגים עשויה להיות יעילה בהפחתת העוצמה של גלי צונאמי

העיר אילת

נקודתית - ניתן לבדוק רק במקרה של  צונאמי

תושבי העיר אילת

מלונות העיר אילת

משרד התיירות

נמל אילת, קצא"א

משרד התשתיות

חברות ביטוח

שירותים תרבותיים:

פנאי ותיירות אקולוגית

תיירות שמבוססת על גורם המשיכה של שונית האלמוגים.

אילת

עשר שנים

משרד התיירות
 תושבי אילת
מועדני צלילה, בעלי מלונות ושרותי תיירות
צוללנים ותיירים

ערך הקיום של המגוון הביולוגי

שימור המגוון לשם עצמו (מעל ל 3000 מינים בשונית במפרץ אילת)

מפרץ אילת

כעשר שנים

תיירים

תושבי אילת והאזור


טבלה שלב 3. הערכת המצב הקיים של שירותי המערכת (לפני הוצאת הכלובים)

סוג השירות

בעלי העניין הנהנים מהשירות

הגורמים המשפיעים על השירות

מגמת השירות

ערך כלכלי

פתרון תחליפי ועלותו

שירותי אספקה:

חקלאות ימית

מגדלי הדגים
עובדים בחברות

ביקושים לדגה

מחלות וטפילי דגים

עלייה

??

גידול הדגים בבריכות ביבשה. כ- 5 מיליון  ₪

משאבים גנטיים

(פוטנציאלי, לא מנוצל כיום)

זיהום הים

פגיעות צוללים

דיג לא מבוקר

בירידה

??

א  אין

שירותים תרבותיים:

פנאי ותיירות אקולוגית

משרד התיירות

 תושבי אילת

מועדני צלילה, בעלי מלונות ושרותי תיירות

 צוללנים ותיירים

מצב השונית

יציב / עלייה

90 מיליון ₪ לשנה

אתרי צלילה

מלאכותיים,
לא מבוססי אלמוגים

ערך הקיום של המגוון הביולוגי

 תיירים

 תושבי אילת והאזור

מצב השונית

ירידה

??

אין

שרותי ויסות ובקרה:

הגנה בפני צונאמי

תושבי אילת

מצב השונית

בירידה

??

הגנה מלאכותית מפני צונאמי

טבלה שלב 4 א: הערכת חלופות


טבלה שלב 4 ב. הערכת חלופות – בעלי עניין נשכרים ונפגעים:

החלופה

שירותי המערכת האקולוגית שהוגברו

 

דוגמא לנשכרים פוטנציאליים

 

הרווח  הכלכלי

שירותי המערכת האקולוגית שיפגעו

דוגמא למפסידים פוטנציאליים

 

עלות כלכלית

השארת הכלובים

חקלאות ימית

יזמים

עובדים בחוות הדגים

צרכני הדגים

???

משאבים גנטיים, ביו כימיקלים וחומרי טבע, הגנה מצונאמי, ערך הקיום של המגוון, תיירות, מחזור חומרים

תעשיית התיירות, צוללנים ותיירים

פגיעה פוטנציאלית בתיירות הצלילה- 90 מיליון ₪ לשנה

צמצום הכלובים

הוצאת הכלובים

משאבים גנטיים, חומרי טבע, הגנה מצונאמי, מגוון, תיירות,

תושבי אילת, תעשיית התיירות, צוללנים ותיירים

90 מיליון ₪ לשנה רק מתיירות הצלילה באילת

חקלאות ימית

יזמים

עובדים בחוות הדגים

צרכני הדגים

כ 5 מיליון שקלים- עלות הקמת חוות גידול ביבשה