חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

מתווה מוצע לתסקיר – הטמעת שיקולי המגוון הביולוגי בקבלת החלטות

מוצע להלן מתווה לבחינת השפעה אפשרית של החלטה, פרויקט או מדיניות, על שירותי המערכת האקולוגית.

המתווה בנוי משישה שלבים במתכונת "תסקיר". במסגרת זו מזהים את שירותי המערכת האקולוגית שיושפעו מהפרויקט, קובעים את טווח הבדיקה של התסקיר במרחב ובזמן, מזהים את מגמת השירות עד כה, בונים חלופות לפרויקט ומעריכים אותן. בתום שלב זה מתקבלת החלטה על ידי הגורם המוסמך, תוך שיקלול כלל השיקולים (כולל מגוון ביולוגי, אך לא רק), ונקבע מנגנון לניטור הפרויקט.

מסד נתונים חשוב לצורך קבלת החלטות הוא הערכת הערך הכלכלי של שירותי המערכת האקולוגית, אל מול החלופות.

מתווה זה הוא וולונטרי, אך אנו מאמינים שבצורה זו או אחרת יהפוך למחייב, אם וכאשר תיישר ישראל קו עם מדינות העולם המפותח.

המתווה שיוצג להלן מבוסס על העקרונות של תסקירי השפעה על הסביבה, בהתאמות למגוון ביולוגי, כפי שמופיעים בדברי חקיקה שונים, ובמדריכים מקצועיים שונים לנושא זה. המתווה הוא המלצה לבחינה של מדיניות או של פרויקטים הנוגעים לנושאי סביבה ב"משקפיים" של מגוון ביולוגי ושרותי המערכת האקולוגית.

מודל זה אינו מחויב היום במסגרת החוק הישראלי, אך יתכן כי המגמות העולמיות, כולל הצטרפות ישראל לOECD, מחויבות ישראל במסגרת אמנות בינלאומיות, והתוכנית הלאומית לשימור המגוון הביולוגי שמקדם המשרד להגנת הסביבה, יביאו בהקדם להטמעת עקרונות דומים בתהליכי קבלת החלטות בישראל.

שאיפתנו היא, שבעתיד הלא רחוק, כל החלטת מדיניות אשר יש לה השפעה משמעותית על המגוון הביולוגי תחויב בתהליך ניתוח על פי המתווה המוצע. חשוב להדגיש – אין בתהליך זה כדי לחייב את מקבל ההחלטות להחלטה מסוימת. המתווה מאפשר קבלה של החלטה מושכלת, כשמלוא הנתונים מצויים לנגד עיני הפורום המחליט.

נדבך משמעותי במתווה הוא בניית החלופות על פי ממצאי השלבים הראשונים בתסקיר.

מכיוון שמדובר בתהליך מקצועי, המחייב השענות על ידע מדעי, מומלץ  להיעזר באנשי מקצוע רלוונטיים (יועצים אקולוגיים, אנשי מדעי הסביבה ומומחים לנושא מגוון ביולוגי) לצורך הכנת התסקיר.

  1. השלב הראשון הוא זיהוי כל שירותי המערכת האקולוגית שמשפיעים על החלטת המדיניות / הפרויקט או יושפעו מהם – זיהוי ההשפעות וגורמי השינוי יאפשרו להתמודד בצורה יעילה מראש עם ההשלכות הצפויות של ההחלטה.
  2. א. קביעת טווח בדיקה רצוי לבחינת ההשפעה של החלטת מדיניות / הפרויקט – לא ניתן לבחון השפעות על פני טווח בלתי מוגבל של זמן ומרחב. לכן, שלב זה מגדיר את טווח הבדיקה בהיבטים אלה לכל שירות שנבחר. למשל, השפעת בניה ופיתוח על שירות של ויסות מים (נגר עילי ושטחי הצפה)  של נחל תיבדק למשך מספר חורפים ועל פני שטח הכולל את מרחב אגן הניקוז, בדגש על המורד. שירות של מדגה יבחן על פני כלל אזור הדיג במרחב, ולמשך הזמן שמחזור חיי הדגים מכתיב. לעומת זאת, השפעה של התמרת שטח טבעי לבנוי על שירות פנאי ונופש בטבע היא מיידית, בדרך כלל.

דגש מיוחד יש לשים על שינוי שירות מערכת אקולוגית אשר עצם מטרת הפיתוח תלויה בו (כלומר – להימנע מפעולה אשר תכרות את הענף אשר הפרויקט יושב עליה), לדוגמא – הסדרת נחל באמצעים קשיחים של בטון, כך שהוא הופך לתעלה בנויה, כדי לצמצם נזקי שיטפונות, מביאה לנזקי שחיקה (ארוזיה) מוגברים במורד הנחל בגלל שיבוש המאזן הטבעי של הזרימה – ובכך מביאים לנזקי הצפות מוגברים במורד הנחל.

   ב. זיהוי בעלי העניין הרלוונטיים – כלי חשוב לצורך קבלת החלטה הוא הגדרת קבוצות בעלי עניין, וכיצד יושפעו מהשינויים במגוון הביולוגי ובשירותי המערכת האקולוגית. למשל, במקרה של כלובי הדגים באילת, בעלי עניין פוטנציאליים היו היזמים, הצרכנים, התיירים, העובדים בתעשיית התיירות, ארגונים סביבתיים, העובדים בתעשיית הדגה, תושבים במרחב הסמוך ועוד.

3.    הערכת המצב הקיים של שרותי המערכת האקולוגית  - הערכת המצב הקיים של המגוון הביולוגי היא בסיס הכרחי לניבוי השפעות של חלופות ההחלטה השונות. לכן, יבוצע ניתוח של שרותי המערכת האקולוגית שנבחרו: מה מצבם כיום, טרם ההחלטה,  ומהן המגמות הרווחות בהם? מהם גורמי השינוי העיקריים המשפיעים עליהם? האם קיימת נקודת "אל חזור" (Tipping Point) שתגרום למצב בלתי הפיך?

לדוגמא, בקבלת החלטה בנושא ממשק הדגה בכינרת חשוב לדעת שכמות הדגים בכנרת נמצאת במגמת ירידה משנת 1998  ויש תנודתיות גבוהה באוכלוסיית האמנונים. גורמי השינוי המשפיעים על כמות הדגה הם מפלס המים, איכות המים, דייג יתר, היעלמות בתי הגידול הנדרשים לרבייה ואולי יש גם השפעה לריבוי בכמות  הקורמורנים באגם. מצב בלתי הפיך יקרה אם אוכלוסיית הדגים תידלדל מעבר ליכולת ההתחדשות.  למרות הקושי בחישוב הערך הכלכלי של השרות כדאי לנסות ולבצע הערכה כללית וכן לבחון אם קיים פתרון טכנולוגי תחליפי לשרות ומה עלותו. בדוגמת ממשק הדגה בכנרת ניתן לחשוב על חלופת גידול דגים בבריכות מדגה.

4.    בניית חלופות והערכתן– הנתונים הנאספים במהלך שלבים 1-3 הם רבי ערך, וצריכים לשמש כבסיס לקובע המדיניות בעת בניית החלופות לפעולה. לכל החלטת מדיניות או פרויקט ראוי להציע מספר חלופות לביצוע כאשר חשוב לשקול גם את חלופת האפס, קרי הימנעות מביצוע הפרויקט/ החלטה.

בכל חלופה מבצעים הערכה מה צפויה להיות מידת ההשתנות של הגורמים המרכזיים המשפיעים על שירותי המערכת האקולוגית,  וכן מהי השלכת החלופה על השירותים שנבחרו. חשוב לציין, שהערכה זו צריכה להישען על הידע המדעי המיטבי הזמין, כ"הערכת מומחה". קיימת אפשרות, במקרה של צורך, לבצע מחקר יישומי קצר טווח כדי לענות על שאלות מרכזיות טרם ביצוע ההערכה. את השינוי יש לציין בעזרת חץ שכיוונו מסמן את המגמה ועוביו מסמן את עוצמת השינוי.

5.      קבלת החלטה– ההחלטה לגבי חלופה מועדפת תתקבל לאור הגדרת מטרת הפרויקט ועל בסיס כל השלבים הקודמים, תוך שקלול כלל השיקולים (כולל שיקולים חברתיים, פוליטיים, כלכליים, בטחוניים ואחרים). תהליך התסקיר נועד לסייע לקבלת החלטה מושכלת, ולא לקבוע בהכרח מה ההחלטה הנכונה לביצוע.

6.       ניטור הפרויקט והתאמות נדרשות– תהליך הערכת שירותי המערכת האקולוגית לא תם עם קבלת ההחלטה. לביצוע החלטה יהיו השלכות על שירותי המערכת האקולוגית,  ועל אף שצפינו את ההשלכות ונערכנו מבעוד מועד, יש לקיים מערך ניטור מפורט לבחינת ההשלכות ואף להגיב בהתאם. למשל – אם יוחלט על אכלוס הכנרת בדגיגים או על השבתת הדייג לפרק זמן, יש להמשיך לעקוב אחר השתנות אוכלוסיית הדגים ולהגיב בהתאם לצורך בפעולות הנכונות ביותר לאור המידע הקיים. על בסיס הניטור ותוצאותיו ניתן לשנות כל הזמן את התנהלות הפרויקט, כדי להשיג בצורה מיטבית את המטרות.