חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

סיכום ישיבת מועצת העיר מתאריך 7.2.12

9/02/2012

ישיבת המועצה כללה מספר נושאים סביבתיים מעניינים.

זיהום מקורות מים ונחל הקישון, שאילתא מאת עדנה זריצקי (חד"ש)

זריצקי דיברה על הצורך בביצוע עבודות תשתית לצורך הפרדה בין מקורות מים לביוב, דבר שלא קיים היום. היא הביאה כדוגמא את המקרה של גלישת מי הקולחין בשבועות האחרונים לנחל הקישון. לטענתה, יש לעירייה כלים חוקיים לטיפול בנושא, כגון פסילת רשיון עסק. אריאל וטרמן, מהנדס העירייה, ענה כי המשרד להגנת הסביבה הוא הגורם שתפקידו לפעול למען הגבהת המיכלים של המפעלים כדוגמת בז"ן הסמוכים לנחל.

ראש העיר יהב הוסיף כי איש לא תכנן שירדו כ-200 מ"מ גשם ולכן הנושא לא טופל מראש. יו"ר סיעת הירוקים, שמואל גלבהרט, העיר על כך כי בשנה הקודמת ירדו משקעים בשיעור זה. לבסוף סיכם ראש העיר את העניין באמרו יהיה צורך להגדיל את היקף המיכלים האוגרים את כמויות המשקעים הסמוכים לנחל.

מפעלים מסוכנים לבריאות הציבור ופורעי חוקי התכנון והבניה בחיפה, שאילתא מאת היאשם עבדו (חד"ש)

שאילתה זו כמעט ולא נדונה במליאה אך הוגשה לפני הישיבה לראש העיר, שהשיב בכתב. עבדו מתייחס לדו"ח מבקר המדינה, שהצביע על כך שבמפרץ חיפה נבנו מיכלים שיעודם הוא אחסון חומרים מסוכנים בשטח של למעלה מ- 13,000 מ"ר. תהליך הבנייה, לדבריו, לא עבר את שלבי התכנון הקבועים בחוק.

תשובת ראש העיר היא שבחיפה קיימת תעשייה פטרוכימית עוד מתקופת המנדט הבריטי והפריסה המרחבית של ייעודי הקרקע הוגדרה עוד בתקופה זו. עוד טוען ראש העיר, כי קידומה של תכנית מתאר חדשה אינו נמצא בשליטת העירייה, אך זו האחרונה עושה ככל שביכולתה למען קידום התכנית במוסדות התכנון. בימים אלה התכנית נמצאת בדיון חוזר במועצה הארצית בהמשך לבקשת העירייה.

בהתייחס לפרסומים בתקשורת על הבניה הבלתי חוקית באיזור, טען יהב כי מדיניות העירייה היא לפעול להסדרה כוללת של המפעלים כחלק מהמודעות הסביבתית הגוברת, כאשר הוא פורס דרכי פעולה: תכנית חפ/2000 תמ"א 30, מנהרת תשתיות, פיקוח על אחסון החומרים באמצעות צילומי אוויר ועוד.

קשרי הון-שלטון באמצעות "תרומות" של בעלי עניין, הצעה לסדר מאת שמואל גלבהרט (הירוקים)

גלבהרט דיבר על כך שלעיתים בעת קבלת תרומות מגורמים מסחריים הרווח יוצא בהפסד. לדוגמא, כאשר תרומה מגיעה מגוף מסחרי העוסק בתעשיות פטרוכימיות. לדבריו, עדיף להשקיע את המאמצים באכיפה על מיסוי תשתיות צנרת השייכות למפעלים הנמצאים בשטח העיר. כתוצאה מכך תתקבל מערכת בקרה סביבתית טכנולוגית.

חדווה אלמוג, סגנית ראש העיר (שהחליפה אותו באמצע הישיבה), ענתה כי היא תשמח לקבל את כספי המיסוי שייגבו מהתשתיות שגלבהרט הזכיר, אך יחד עם זאת לא כל תרומה מביאה איתה בהכרח טובת הנאה. תרומות רבות, לדבריה, הביאו את חיפה למקום שבו היא נמצאת.
 
גלישת ביוב אל הים, הצעה לסדר מאת ירון חנן (הירוקים)

חנן הצביע על מצב שבו חלק גדול של המרזבים מחוברים למערכת הביוב, בסתירה לחוק. התוצאה היא ספיקות מים גדולות וזליגת הביוב לים, לקישון ולואדיות. אמנם חברת 'מי כרמל' פועלת לטיפול בעניין, אך מעט מדי ומאוחר מדי. הפתרון, לדבריו, הוא הקצאת כספים רבים יותר לטיפול בנושא, כמו גם גיבוש תכנית כוללת לאישור המועצה, קמפיין בעלות נמוכה, והפניית המרזבים לכוון שאינו מערכת הביוב. כל זאת יש לעשות בשיתוף התושבים.

חדווה אלמוג ענתה כי היא מציעה להעביר התכנית לועדה לאיכות הסביבה ולאחר מכן למועצה. חנן  הגיב על כך באמרו כי כבר קיימת החלטה מלפני חמש שנים בנושא אך היא אינה מיושמת. קראו עוד בכתבה של NRG מעריב על גלישת הביוב באיזור בת גלים.

אמיר גת,
רכז משמר המועצה,
קהילת חיפה של החברה להגנת הטבע.