חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

שימור עצים בעיר – מי צריך את זה בכלל?

23/03/2011
הגדל

 

למה זה חשוב?
עצים הינם גורם טבעי משמעותי במרחב העירוני. עצים מהווים נקודות ציון חשובות בנוף ובסביבה ויש להם תפקיד מהותי בהבניית נרטיבים היסטוריים וגיאוגרפיים.

תרומתם של העצים לסביבה העירונית קשורה להיבטים חברתיים ותרבותיים שונים של 'תחושת מקום'. מונח זה מתייחס לאופן שבו בני אדם מפרשים את סביבתם כמכלול של גורמים אנושיים, ביולוגיים ופיסיים. התרבות האנושית על כל שלביה התפתחה תוך כדי הענקת משמעויות קיומיות ורוחניות רבות לעצים. הפולקלור, הפולחן, המיתולוגיות וסיפורי העמים בכל רחבי הגלובוס, העניקו לעצים מגוון של משמעויות חיוביות. (מתוך סקר עצים בוגרים בבאר-שבע, 2009).

הסביבה העירונית הינה תוצר של התרבות האנושית, אך הזיקה העתיקה של אדם/עץ נותרה משמעותית, אם כי זוכה להופעות ופרשנויות חדשות. לעצים בעיר תפקיד מרכזי לביסוס הרווחה הפסיכולוגית של התושבים דווקא משום שהם מייצגים איכות "טבעית". עצים, ובפרט עצים ותיקים, מייצגים ערכי השתרשות במקום והמשכיות המשלבים מרכיב סטטי במרחב ומרכיב דינמי בזמן. העץ הוותיק, שנטוע במקומו בעיר המשתנה ללא הרף, נתפס כמשקיף קבוע, ובו בזמן העץ מגיב לעונות השנה, הוא גדל ומתפתח בקצב שלו. העץ הוותיק מסמל מידה של יציבות, שורשיות, המשכיות, זיכרון וחוכמת ניסיון הנובעת ממעגליות מחזורית מוכרת.

שימור עצים בעלי נוף משמעותי הנו חלק מפעילות סביבתית, שחשיבותה גבוהה דווקא בימים אלו, בהם העולם עוסק בהתחממות הגלובלית ופליטת פחמן דו חמצני. לעצים תרומה משמעותית ביותר בקליטת הפחמן הדו חמצני.

אז מה אומר החוק?
על פי תיקון 89 לחוק התכנון והבניה, כל העצים הבוגרים (המוגדרים על פי רשימה), מוגנים על פי חוק.  תיקון זה לחוק מעיד על הכרה בחשיבות העצים והצורך בשימורם.  כל פרויקט בינוי שבתחומו עצים מחייב חוות דעת מקצועית של פקיד היערות. כריתה או השחתה של עץ ללא היתר, על פי תיקון זה, מהווה עבירה פלילית. על פי התיקון לחוק, בסעיף 83ג לחוק התכנון והבניה, "עץ בוגר" הינו עץ שגובהו שני מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא עשרה סנטימטרים לפחות. התיקון קבע כי עבור כל תוכנית בנייה שניתן להוציא ממנה היתר, יסומנו בתשריטי הבקשה (גרמושקא) העצים הבוגרים.

בנוסף, כחלק מתנאי הסף להגשת בקשה להיתר, יש לסמן את העצים הבוגרים בתשריט הבקשה. החזון שעמד בבסיס התיקון הניח שמוסד תכנון, כלומר הועדה המקומית לתכנון ובניה, שאליה תוגש בקשה לאישור בנייה מכל סוג, תקבל לעיונה את חוות הדעת של פקיד היערות המקומי, המסתמך על חוות דעת של אגרונום העירייה ותפעל למען הגנה על עצי העיר. המציאות בשטח מלמדת כי על אף התיקון לחוק, העצים בעיר נותרו משניים בחשיבותם אל מול תוכניות בינוי וכי ועדות התכנון והבנייה אינן מנצלות את מלוא הכלים העומדים לרשותן להגן על העצים בעיר. (מתוך עצים ומעמדם בהליכי התכנון העירוני, 2010).

איפה חיפה עומדת בנושא זה?
לצערנו, לא כמובילת הנושא בעיר השתולה בליבו של הכרמל. על אף התיקון לחוק וההכרה בחשיבותם של העצים, שימורם נתפס לרוב כמטרד. כראיה לטענה זו ניתן לציין את טענות הועדה המקומית חיפה בדיון בערר שעסק בשימור עצי הוושינגטוניות ברח' הירקון 14 בחיפה. באת כוח הועדה המקומית גרסה כי ניתן "לוותר" בקלות וללא דיון מעמיק בנושא שימור העצים הבוגרים כיוון שהמדובר בבקשה להיתר ולא תוכנית. פרוצדוראלית הטענה נכונה, אולם זוהי זילות של הנושא וללא התייחסות למהות הנושא.

בימים אלו התקבלה החלטה תקדימית בועדת הערר – מחוז חיפה. ההחלטה דנה בשלושה עררים שהוגשו על אותה בקשה להיתר. החברה להגנת הטבע הגישה ערר שכל עניינו נושא שימור העצים בעיר. מתוך החלטת ועדת הערר עולה כי תהליך קבלת ההחלטות של הועדה המקומית חיפה היה שגוי. מספר פגמים נמצאו בתהליך קבלת ההחלטות – ראשית, הבקשה להיתר הוגשה ללא סימון עצי הוושינגטוניות ומפת המדידה המחייבת במצב של הגשת בקשה להיתר, הציגה את העצים באופן חסר כך שלא ניתן היה ללמוד על איכותם ומצבם ובכך נגזר דינם של עצי הוושינגטוניות הייחודיים ברח' הירקון 14 – "לביטול".

ראוי לציין כי החברה להגנת הטבע אינה מתנגדת לבינוי במקום. התחדשות עירונית תוך שימוש  יעיל יותר בקרקע מהווה דוגמה למימוש חזונה של החברה להגנת הטבע בדבר ציפוף בערים. אולם, המשכו של חזון זה מדבר על "ערים מקיימות", כלומר, ערים המציבות את ערכי הסביבה ואיכות חיי תושביהן בראש סדר העדיפויות. כאמור, נושא זה אינו בא לידי ביטוי במקרה זה
ובמקרים אחרים בעיר.

אז מה אפשר לעשות?
בין המצב המצוי (המצב בשטח), המצב הרצוי (המשתנה בין גורמים שונים) והמצב הצפוי (כפי שמתוכנן בתוכניות והיתרי בנייה) קיים לחץ תמידי. כיצד ניתן לשלב בין הגנה על עצים ובין תכנון ופיתוח? יש להעלות את הנושא על סדר היום התכנוני והציבורי. פרקטיקת התכנון נשענת על חוקים ותקנות, אך גם מושפעת מנורמות ומהלך רוח ציבורי, ערנות ציבורית למצב העצים בעיר ודיווח על פגיעה בהם, כמו  גם  פעילות חינוכית-הסברתית המעלה את קרנם של העצים ומייצרת לחץ ציבורי לשימורם מתוך מטרה לשמר ערכי טבע היסטוריים ולהגברת איכות החיים בעיר, יתרמו לשמירת העצים בעיר לאורך זמן.

לסיכום, נזכיר את דבריו של ישראל גלון, פקיד היערות הארצי: "שימור עצים עתיקים ומבוגרים מצריך התייחסות ולימוד. למדנו לשמור ממצאים ארכיאולוגיים מוגנים, למדנו להעריך ולשמר מבנים היסטוריים, למדנו לתעד סיפורי ראשונים, אולם טרם למדנו לשמר ולתעד עצים היסטוריים. לא מההיסטוריה הרחוקה ולא מהקרובה יותר. עצים, ואפילו עתיקים, סובלים אצלנו מהתעללות והשחתה, הם נעקרים ומועברים מאתר לאתר מתוך שיקולי בנייה ונדל"ן... עצי ענק מרשימים, המתפתחים לאיטם זה עשרות ומאות בשנים, משפיעים על נוף סביבתם בפוארותיהם ובענפיהם הכבדים והירוקים, הפרושים ומצלים בקיץ החם, ומשמשים בית גידול למאות בני כנף. עצים אלו עלולים להכרת תוך  זמן קצר, כשקולות המשור החשמלי המצמררים מעידים על שיקול חפוז ואומלל".

בימים אלה מתגבש ועד פעולה לשמירה על עצים בעיר. המעוניינים להצטרף מוזמנים לפנות לאורלי  8553860