חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

העולם שילדיי לא יזכו לראות

מאת דן אלוןנשר בתעופה. צילום: הדורם שיריחי

לפני כעשרים שנים נעלמו משמי ארצנו הפרס ועזניית הנגב. הייתי מהאחרונים שעוד הספיקו לצפות במראה המרשים של פרס דואה באצילות בקניון הנישא של נחל משמר במדבר יהודה. הייתי גם מהאחרוני שזכו לצפות בעזניית הנגב דואה בשמי הערבה, ומקננת על אחד מעצי השיטה בדרום הערבה.

ילדיי לא זכו לחוויות אלה, לצערי. כדי לראות את הפרס הם ייאלצו להרחיק לספרד או לנפאל. כדי לצפות בעזניית הנגב הם ייאלצו לחכות למזרח תיכון חדש כיוון שאת הציפור הנדירה הזו ניתן היום לראות רק בערב הסעודית. (משמאל: נשר בתעופה, צילום: הדורם שיריחי)

היום השאלה היא מה הסיכוי שבעוד עשר שנים, או אפילו שנה אחת, יוכלו ילדיי לצפות בנשר בשמי הגולן או הגליל. היום אני אזרח מודאג: הנשרים והעיט הניצי, אחד מהיפים שבעופות הדורסים החיים כאן, עומדים להיעלם מהנוף שלנו. למה שכיות החמדה האלה, הטבע המיוחד והייחודי שלנו, נשמט מבין אצבעותינו?

תשובות רבות יש לשאלה המטרידה הזו: היעלמותם של שטחי המחייה, שימוש בחומרי הדברה, ניצול בזבני של משאבי טבע וכמובן, ההתחשמלות: בחודש האחרון התחשמלו בישראל חמישה עיטים ניציים, מתוך עשרות בודדות שחיות כאן. 150 עופות דורסים מתים מההתחשמלות בסך הכל מידי שנה.

ההתחשמלות איננה מכת טבע, וניתן למנוע אותה באמצעות מיגון עמודים. המיגון לא יקר, אך כבר שנתיים שחברת החשמל לא מבצעת את התהליך. לחברת החשמל יש הרבה זכויות בתחום שימור העופות הדורסים, בהן תרומת מיליוני שקלים לטובת העניין. כאן החברה טעתה.

אני קורא לחברת החשמל: עשו את המוטל עליכם - אל תניחו ליפים שבערכי הטבע שלנו להיעלם.

* דן אלון הוא מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע