חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג טיול
חיפוש טיול בטקסט חופשי

ייחודיותו של מדבר יהודה-וההרס הצפוי לו

יעל וגדיים במדבר יהודה. צילום יוסי אשבול

17 בדצמבר, 2006

לכבוד אלוף יאיר נווה אלוף פיקוד מרכז
שלום רב,
הנדון: גדר ההפרדה במדבר יהודה

בעבר נקבע שבמדבר יהודה בקטע שבין מצדות יהודה ועין גדי לא תוקם גדר ההפרדה בחתך הרחב והמסיבי כפי שנעשה באזורים אחרים בארץ. במקומה תוקם מערכת המתבססת על דרך פטרולים ואמצעים אלקטרוניים למעקב ובקרה אחר תנועות בשטח. זאת בשל ייחודו של מדבר יהודה מחד והיעדר קירבה של יישובים פלסטינאים ויהודים באזור זה מאידך.
כעת הובא לידיעתנו כי החלטה זו שונתה והגדר תוקם בליווי מחסומים פיזיים בדומה לאזורים אחרים בארץ. ייחודו של מדבר יהודה והמערכת האקולוגית מצדיקה בחינה נוספת של ההחלטה לבצע את גדר ההפרדה במתכונת שאין חולק על וודאות פגיעתה הקשה במערכת הטבעית המתקיימת במדבר יהודה.
אנו, מדענים וחוקרי הטבע בישראל, פונים אליך בבקשה להביא את הנושא לדיון נוסף במערכת הביטחון בטרם תיקבענה עובדות הרסניות ובלתי הפיכות. אנו נשמח לתרום מידע, שייתכן ואינו מצוי היום בידי מערכת הביטחון, כך שתתקבל החלטה המאזנת בין מגוון האינטרסים של מדינת ישראל.

לנוחיותך, תמצית חוות דעתנו ביחס להשפעות של גדר ההפרדה על המערכת האקולוגית במדבר יהודה.
מדבר יהודה הינו שטח של כ-1,500 קמ‘ר המשתרע בין הרי חברון במערב, הרים הנהנים משפע יחסי של גשמים והשייכים לאיזור הים תיכוני, לבין ים המלח במזרח, המצוי באיזור מדברי מובהק שכמות הגשמים בו פחותה ממאה מ"מ בשנה. מבחינה נופית הוא בנוי משלוש יחידות אורך המשתרעות במקביל זו לזו מצפון לדרום: רמת המדבר, מצוק ההעתקים וחופי ים המלח. זהו אחד האיזורים היחידים בארץ שקיימת בו מוזאיקה מרתקת של נופי מדבר שונים, הכוללים מניפות סחף, נאות מדבר אחדות (שהגדולה בהן בשטח ישראל היא נאת עין גדי), מצוקים נישאים, רמה מדברית, ומורדות הרי חברון שבהם מתרחש המעבר החד מעולם חי וצומח ים-תיכוני למדברי.
לכל אחד מנופים אלה ייחוד משלו מבחינת החי והצומח.
למרות היותו של כל אחד ממרכיבי המדבר בעל ייחוד משלו, יש לכל אחד מהם השפעה על האחרים. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא השפעת הגשמים הרבים היורדים בהר חברון על כל איזורי המדבר: המים המחלחלים לקרקע זורמים באקוויפרים תת קרקעיים מזרחה, וחלקם נובעים במעיינות שבואדיות, דוגמת המעיינות שבנחל דוד ונחל ערוגות שבאיזור עין גדי, או מעינות הנובעים בנחלים צאלים, משמר ובוקק.
המים הזורמים על פני הקרקע בעת שטפונות מתנקזים בחלקם לנחלים, ויוצרים גבים המהווים מקור מים בעונה היבשה לבעלי חיים רבים, מקומיים או עופות נודדים.
למרות היותו שוכן בסמוך לירושלים ולהרי חברון המאוכלסים בצפיפות יחסית, מדבר יהודה הינו אקוסיסטמה שנפגעה במעט מפעילות האדם. אין בתחומי הארץ שום איזור אחר שניתן להשוותו למדבר יהודה מבחינות אלה, וזאת בין השאר עקב דרגת השימור הגבוהה של האיזור, שהביאה לכך שזהו האיזור היחיד בישראל בו מוצאים אקוסיסטמה מדברית הכוללת את כל המרכיבים האופייניים, מרמת הצומח הירוד ועד רמת טורפי העל.
הגיוון הרב מחד, ורמת השימור מאידך, גורמים לכך שלמרות שטחם הקטן מהווים שמורת מדבר יהודה והאיזורים הסמוכים לה, מים המלח במזרח ועד מורדות הרי חברון במערב, איזור יחיד במינו לא רק בתחומי ישראל אלא ברחבי המזרח התיכון כולו.
במדבר יהודה מתקיים מפגש מרתק בין עולם החי והצומח הים תיכוני למדברי. החי בו כולל מינים רבים, שחלקם מצאו בו את מפלטם האחרון בישראל, ואף בעולם כולו. יש בו אוכלוסיות של רוב מיני הפרסתניים המצויים בארץ - צבאי מדבר וצבאים ישראליים, יעלים ושפני סלע, חלק גדול ממיני הטורפים, כמו שועלים משלושה מינים, זאבים, תנים, דלקים, נמיות, גיריות וגיריות דבש, סמורים, חתולי בר, קרקלים ואף נמרים. באיזור זה מצויים מינים רבים של מכרסמים, כולל הירבוע הגדול המצוי בסכנת הכחדה בארץ, ולמעלה מעשרים מיני עטלפים שוכנים במערותיו.
רבים ממינים אלה מרוכזים, לפחות בחלק מהשנה, ליד נאות המדבר ושותים ממי הגבים שבואדיות החוצים את המדבר. מדבר יהודה הוא האיזור העשיר ביותר בישראל במיני עופות דורסים המקננים במצוקיו, והוא האיזור האחרון בארץ בו מצויות אוכלוסיות של נשרים, עיטי סלעים ועיטים ניציים, בזי צוקים ובזים שחורים, וזאת בנוסף למינים אחרים של דורסים. ברוב איזורי הארץ הושמדו מרבית האוכלוסיות של מיני דורסים אלה, בעיקר עקב הרעלה משנית מרעלים בהם משתמשים בחקלאות, גורם שלא הגיע למרבית מדבר יהודה. מיעוט הציידים באיזור אפשר את קיומן של אוכלוסיות נטרפים, כחוגלה וקורא, המשמשים מזון לכמה ממיני הדורסים הללו.
בנוסף למינים הללו מצויים במדבר יהודה בעלי חיים רבים אחרים, שאינם בולטים לעין מי שחולף בו במהירות. למשל, קיימות בו אוכלוסיות של ציפורי שיר מקומיות רבות, המייצגות את האיזורים הביוגיאוגרפיים השונים של הארץ. כך למשל חיים בו זה בצד זה מינים מדבריים כקורא, עורב קצר זנב ועפרוני מדבר מצד אחד, ומינים ים תיכוניים כחוגלה, עורב שחור ועפרוני מצוייץ.
יש בו עשרות מינים של זוחלים, כולל מינים מרשימים בגודלם ככוח אפור (שאורכו מגיע למטר וחצי) וחרדון צב מצוי או ביופיים, כזעמן יפהפה ונחש עין חתול אדמדם.
בנוסף למינים המקומיים משמש מדבר יהודה כתחנת מנוחה של צפרים נודדות רבות, המנצלות את השלווה (עקב מיעוט אוכלוסית האדם) ואת מקורות המים שבו (מעינות וגבים) לצורך מנוחה ולשתיה בדרכן הארוכה לאיזורי הקינון או החריפה.
למעלה ממאה מינים של עופות נודדים נצפו במדבר, מהן, כמו חסידה לבנה, בלהקות המונות עשרות אלפי פרטים.
ייחודו הנופי והביולוגי של מדבר יהודה הינו נכס לאומי יחיד במינו, וכתוצאה הוא משמש מקום משיכה לעשרות אלפים המבקרים בו כל שנה, ונהנים מנופיו ומעולם החי והצומח שלו.
לאיזור זה פוטנציאל תיירותי אדיר, שכעת מנוצל רק אפס קצהו, אך עתיד רב לפניו.
הקמת גדר הפרדה והמחסום הפיזי המלווה אותה מאפייני החתך שלה תפגע פגיעה אנושה, בלתי הפיכה ורבת פנים במדבר יהודה. הגדר תחצה את המדבר במרכזו ממצדות יהודה דרך הר חולד ועד הקניון של נחל ערוגות, וינתק את יחידת הנוף של מצוק ההעתקים מיחידת הנוף של רמת המדבר.
הקמתה והקמת המחסום הפיזי המלווה אותה יגרמו ללא ספק לפגיעה חמורה ביותר במשטר הזרימה העילי והתת קרקעי של מי הגשמים.
ניסיון העבר (מסלילת כביש הערבה) מראה כי הקמת מחסומים פיזיים במדבר גורמת לתמותה עצומה של צמחים רבים, שהבולטים בהם הם עצי שיטה. אלפים או עשרות אלפים של עצים כאלה נפגעו מסלילת כביש לאורך הערבה, ואין ספק כי פגיעה דומה בצומח תגרם גם על ידי הפרויקט המוצע. פגיעה דומה תהיה במשטר הזרימה העילי, ורבים מגבי הנחלים שבמדבר לא יתמלאו כתוצאה מהקמת הגדר.
צפוי כי הפגיעה במשטר הזרימה במדבר יהודה תהיה אף חמורה מזו שלאורך הערבה, עקב התלילות הרבה של נופי איזור זה.
ראוי לציין כי משטרי זרימת המים במדבר, עיליים ותחתיים כאחד, לא ידועים ברובם, ולכן לא ניתן לפעול בשלב זה למיתון ההפרעות שצויינו.

הגדר תגרום להפרעה עצומה בתנועתם החופשית של בעלי חיים במדבר. עבודות שנעשו באיזורים שונים בעולם וגם בארץ, הראו כי למחסומים פיזיים וכבישים השפעה שלילית משמעותית על צפיפות האוכלוסיה ורמת הרביה של בעלי חיים החיים. מאחר ורוחבו הממוצע של מדבר יהודה אינו עולה על עשרים קילומטר, הרי שההשפעה הישירה של הכביש בגורם זה בלבד תפגע בכעשרה אחוזים משטח המדבר.
השפעה נוספת תהיה משמעותית במיוחד לגבי בעלי חיים דוגמת היעלים, שמחזור החיים השנתי שלהם כולל פרק זמן אותו הם מבלים בסמוך למעיינות (בדרך כלל בקיץ) ופרק זמן (בדרך כלל בחורף) אותו הם מבלים על רמת המדבר לצורך רעיה בצמחים חד שנתיים. הגדר תמנע מבעלי חיים אלה את קיום מחזור החיים הטבעי שלהם, ולכן יפגע אנושות באוכלוסיותיהם.
בנוסף לנזקים הללו יגרמו לעולם החי במדבר יהודה נזקים נוספים הנובעים אף הם משינוי באופיו של השטח המדובר.

לאורך הגדר ייגרמו שינויים באופי הצומח (עשבים שוטים ישתלטו במקום צומח מדברי בשטח בו תבוצענה עבודות עפר), יופצו זיהומים סביבתיים (ולצורך זה גם רעש ואור מלאכותי בלילה הם זיהומים), תתרבה אשפה ובעקבותיה יכנסו חולדות ועכברים שיביאו עמם מחלות ויגרמו לתחרות עם מינים מקומיים של מכרסמים, והשטח יבותר בדרכי שרות ובעבודות עפר. כל אלה יהיו בעלי השפעה הרסנית לגבי עולם החי והצומח.
עבודות החציבה והיווצרות עודפי עפר תפגענה קשה מאד בנופי המדבר, ועודפי הקרקע יחמירו עוד בהרבה את הפגיעה. ניסיונות להפטר מעודפי הקרקע על ידי השלכתם לאפיקי נחלים יפגעו במשטר הזרימה בהם, ואילו פיזור הקרקע בשטח יפגע בצומח הטבעי.

לסיכום: הקמת גדר ההפרדה במדבר יהודה תהיה הרת אסון, ותפגע קשה מאד באקוסיסטמה מרשימה וייחודית. השפעתה לא תהיה מוגבלת לסביבה הקרובה של הגדר אלא תשתרע לכל אורכו ורוחבו של המדבר, מחופי ים המלח ועד למרגלות הר חברון.
בברכה,
פרופ' יורם יום טוב -אוניברסיטת ת"א
דר' נגה קרונפלד-שור - אוניברסיטת ת"א
דר' עידו יצחקי -אוניברסיטת חיפה
דר' זאב ארד -הטכניון
דר' עמוס בוסקילה -אוניברסיטת בן גוריון
דר' עוזי מוטרו -האונירסיטה העברית

העתק: אלוף משה קפלינסקי, סגן הרמטכ"ל