חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

סוגרים את הים

נכנסת לים? יצאת עבריין
צו של שר הפנים שיאושר בימים הקרובים הופך 93% מחופי הים התיכון ו-97% מחופי הכנרת לאסורים לרחצה - ואת הציבור לעבריין פלילי. החברה להגנת הטבע: הממשלה שוללת את החופש של כל אחד מאיתנו לרחוץ בים ומתנערת מאחריות. שלחו גלויה לשר הפנים

לחברה להגנת הטבע נודע כי עם פתיחת עונת הרחצה הקרובה – ב-6 במאי (א' אייר) יכריז שר הפנים על כל החופים בהם הרחצה הייתה עד כה על אחריות המתרחץ כעל חופים אסורים לרחצה. כלומר, חופים אסורים לרחצה: • חופי הים התיכון - 93% (!)  • חופי הכנרת 97.5% (!)   • חופי אילת - 91%   • חופי ים המלח  - 96% (לא כולל איזור מגילות) 

במצב בו הציבור הרב המגיע בהמוניו לחופי ישראל יכול להתרחץ אך ורק בחופים המוכרזים - יהיו מעתה 2 מ"מ (!)חוף רחצה לאדם בים התיכון ו-0.2 מ"מ של חוף בכנרת! למי שירצה לפרוש עוד קצת את המגבת, ולהיכנס לים במקום אסור, כדאי לזכור כי הרחצה בחופים האסורים הינה עבירה פלילית שניתן להעמיד בגינה לדין. באם יורשע העבריין, יגזרו עליו קנס או מאסר. מי שייקח את ילדיו להתרחץ בחוף אסור, מסתכן במאסר.

מה היה עד עכשיו?
חופי הים בישראל נחלקים לשלוש קטגוריות על פי חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964 (להלן- "החוק"):
¤ חופים מוכרזים - סעיף 3 לחוק מאפשר לשר הפנים לקבוע בצו מקום רחצה מוכרז.
¤ חופים אסורים לרחצה - סעיף 1 לחוק מאפשר לשר הפנים לאסור בצו את הרחצה בחלק של חוף ים, נהר או אגם אם הרחצה באותו חלק עלולה, לדעתו, לסכן חייהם של בני-אדם.  המשמעות בפועל היא שאדם המתרחץ בחוף המוגדר כאסור לרחצה מבצע עבירה פלילית שניתן להעמיד בגינה לדין. באם יורשע העבריין, יגזרו עליו קנס או מאסר, תלוי בנסיבות.
¤ חופים בהם הרחצה היא על אחריות המתרחץ - כל אותם חופים שאינם מוכרזים לרחצה או מוכרזים כאסורים.

איך קובעים איזה חוף מותר ואיזה אסור לרחצה?
בכדי להגדיר את האזורים האסורים לרחצה ערך הממונה על חופי הרחצה במשרד הפנים ב-2007 "פרויקט להערכת הסיכונים בחופי הרחצה בישראל", במקום ליישם את מסקנות מסמך הערכת הסיכונים בשטח, מפנה משרד הפנים עורף לאמות המידה שקבע הוא עצמו לפני כשנה ומבקש לבטל כליל את הסיווג שבו הרחצה הינה על אחריות המשתמש. באופן זה, כל מה שהוא לא חוף מוכרז, יהפוך אוטומטית לחוף אסור, למרות שברור שלא כל החופים הבלתי מוכרזים הם אכן חופים מסוכנים לציבור.

חשוב לציין כי החופים האסורים לרחצה כיום כוללים חופים מוסדרים רבים אליהם מגיעים עשרות אלפי איש בעונה מבלי לעלות על הדעת שהם עוברים על החוק בהיכנסם למים, ואפילו משלמים בכניסה! התופעה בולטת בעיקר בכנרת: חוף אשלים, שקמים, ברניקי ושלדג הם חופים אסורים לרחצה.

גם הזכות ליהנות מהחוף נפגעת
בנוסף לכך, על פי הוראות משרד הפנים, בחוף אסור לרחצה לא יפותחו שירותי חוף כגון תחנות הצלה, סככות צל, שירותים ומלתחות זאת בכדי שיישאר "נקי" מסממנים מזמיני-ציבור. אם כך, המשמעות של שינוי הצו הינה רחבה יותר מאשר שאלת הרחצה בלבד. ובפועל, גם מי שרוצה רק לשחק מטקות על החוף או לבנות עם הילדים ארמון בחול, ייפגע, מאחר ולא יהיה בחוף שום שירות חוף, ובכך נפגעת לא רק זכות הרחצה בים, אלא גם זכותו של הציבור ליהנות מחוף ים.

החברה להגנת הטבע דורשת מהמדינה: להחזיר את הים לציבור!
לטענת החברה להגנת הטבע, המדינה מתנערת מאחריותה לחופים ולהסדרת הרחצה, בכדי שלא להיתבע בעתיד על מקרים שעלולים להתרחש בחופים הבלתי מוכרזים. ניר פפאי, מנהל אגף שמירת טבע בחברה להגנת הטבע אומר:"לפי גישה זו ניתן לאסור את הטיולים ברחבי הנגב, בעמקים הצפוניים, בהרי אילת ובכל פינת חמד בארצנו, משום ש"מסוכן לטייל" ומשום ש"המדינה עלולה להיתבע".
פפאי מוסיף: "על משרד הפנים לפעול בהתאם לקריטריונים שהציב לעצמו רק לפני שנה, ולאסור רחצה רק בחופים אשר יש בהם סכנה אמיתית למתרחצים, בשל התנאים הפיזיים של החוף. הפיכת 93% מחופי ישראל לחופים אסורים לרחצה מהווה גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. לא יתכן שכל אדם שייכנס למים בחוף שהיה עד היום בלתי מוכרז, ובתוקף הצו יהפוך לאסור, יהיה בחזקת עבריין, זאת גם אם רמת הסיכון האמיתית של הרחצה בחוף זה אינה גבוהה. אין סיבה לכך שאזרחי ישראל לא יוכלו ליהנות מגישה חופשית לחופי הים, שאינם מסוכנים, ושהבחירה האישית של כל אחד אם ללכת לחוף מוכרז אם לאו תישלל באופן כה גורף ומוחלט. המאבק על חופי ישראל איננו רק כנגד יוזמות נדל"ן המאיימות על החוף, אלא גם על זכותו של הציבור ליהנות מחופי ים פתוחים ככל שאפשר, שאינם מסוכנים – המדינה הופכת את הציבור לעבריין בעל כורחו!!!"

מה צריך לעשות כדי לשמור על זכות הציבור ועל הים?
מנכ"ל החברה להגנת הטבע, גרשון פלג,  פנה בעניין זה לשר הפנים, בבקשה שלא לחתום על הצו לפני שננקטים הצעדים הבאים: 
מיפוי סיכונים - עריכת מיפוי מחודש לחופים האסורים לרחצה, זאת על פי הקריטריונים שקבע משרד הפנים בשנה שעברה, במטרה לסמן את החופים שאכן מהווים סכנה אמיתית לציבור. בחופים אלה יש להציב שילוט ברור כי הרחצה בחוף זה אסורה.
בקרה על שטחים אסורים - נימוק בכתב את הסיבות לאיסור הרחצה ולאפשר לציבור הרחב וגורמים מקצועיים להתייחס להגיב.
הסברה וחופש בחירה לציבור - באם ישנם חופים אשר הרחצה בהם אינה מהווה סכנה אמיתית לציבור ובריאותו, יש לאפשר את חופש הבחירה של אזרחי ישראל האם להתרחץ בחוף זה או ללכת לחוף מוכרז. יש להציב שילוט על החוף, המסביר כי בחוף זה אין שירותי הצלה, והרחצה היא על אחריות המתרחץ.
הכרזת איסור רק במקומות מסוכנים - בכל מקרה, אין להכריז על כל חופי הרחצה הבלתי מוכרזים  כחופים אסורים לרחצה בצורה גורפת, ללא בדיקה מקיפה האם הם אמנם מהווים סכנה למתרחץ.

מצ"ב טבלה המפרטת את המצב כיום בחופים ואת המצב מרגע היכנס הצו לתוקפו

   חופים מוכרזים לרחצה חופים אסורים לרחצה חופים באחריות המתרחץ
   אורך (ק"מ) % מאורך החוף אורך (ק"מ) % מאורך החוף אורך (ק"מ) % מאורך החוף
ים תיכון צו כיום 13.3 6.7% 69.2 35.1% 114.5 58.1%
  צו חדש 13.7 6.9% 183.3 93.1% 0 0
  פער בין הצווים 0.4+ 0.2%+ 114.1+ 58%+       
 
כנרת צו כיום 1.5 2.6% 29.0 51.7% 25.4 45.3%
  צו חדש 1.5 2.6% 54.5 97.3% 0 0
  פער בין הצווים --- --- 25.5+ 45.6%+       

שלחו גלויה לשר הפנים

לנייר העמדה המלא

  חוק הסדרת מקומות רחצה
  מכתב לשר שטרית
  מפת חופים אסורים בתל-אביב
  מפת חופים באזור הצפון לפי הצו החדש
  מפת חופים באזור אשדוד לפי הצו החדש

כתבות נוספות בנושא ים וחופים